מתנה ליום ההולדת של הכנסת: בני כ-1,800 שנה - הממצאים הנדירים נחשפים לראשונה

מכנסת הגדולה למשכן הכנסת – נדודי הסנהדרין: תערוכה ארכיאולוגית חדשה נפתחת בכנסת לרגל 60 שנה למשכן. התערוכה חושפת, לראשונה, כלי אגירה גדול מאבן ששימש את האוכלוסייה היהודית בתקופה הרומית, והתגלה לאחרונה בחפירה של רשות העתיקות וקק״ל ביער לביא שבגליל התחתון.

לצד הממצא הייחודי, עוקבת התערוכה, שהקימה רשות העתיקות, אחר נדודי מוסדות ההנהגה היהודיים – מכנסת הגדולה ומוסד הסנהדרין, ועד לכינונה של הכנסת של מדינת ישראל בירושלים. היא הוקמה בכנסת, לציון 60 שנה למשכן הכנסת ותושק היום (שני) במסגרת אירועי הבית הפתוח, כחלק מחגיגות יום הולדתה של הכנסת במשכנה בגבעת רם, שמצויין בט״ו בשבט.

הממצאים שמוצגים בתערוכהצילום: רשות העתיקות

יו״ר הכנסת אמיר אוחנה: ״משכן הכנסת המציין 60 הוא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של הנהגה יהודית ריבונית, שנגדעה בגלות והתחדשה עם תקומתה של מדינת ישראל. אלפיים שנות חיים יהודיים בגולה לא השכיחו את החלום, שהתגשם עם תקומתה של מדינת ישראל. התערוכה המוצגת בבית העם מחברת בין שורשי הדמוקרטיה היהודית בעת העתיקה לבין הכנסת המודרנית, ומזכירה כי מאפייני הכנסת נטועים עמוק בהיסטוריה של העם היהודי. פתיחת התערוכה במסגרת אירועי הבית הפתוח מאפשרת לציבור הרחב לפגוש את הסיפור הזה בלב המשכן״

שר המורשת, הרב עמיחי אליהו: "התערוכה החדשה במשכן הכנסת מגשרת בצורה מרגשת בין עברנו הקדום לבין ההווה הריבוני. הממצאים הארכיאולוגיים הייחודיים מעידים על עומק השורשים של העם היהודי בארצו ועל רציפות המורשת שלנו. אני מעודד את כל אזרחי ישראל לבקר בתערוכה המרתקת הזו ולחוות בדרך בלתי אמצעית את הקשר העמוק בין עברנו המפואר לבין המורשת החיה שאנו ממשיכים לבנות במדינת ישראל."

אוצר מלפני כ-1,800 שנה: כלי אגירה גדול, עשוי אבן אשר שימש יהודים בגליל, יוצג לראשונה במשכן הכנסת. התערוכה, שנפתחת היום (ט״ו בשבט) יום הולדתה ה-60 של הכנסת במשכנה בגבעת רם, מבקשת להתחקות אחר שורשיה הקדומים של ההנהגה היהודית, ולחבר בין העבר הקדום לבין הבית הדמוקרטי של העם היהודי בימינו.

הממצאים שמוצגים בתערוכהצילום: רשות העתיקות

כלי האגירה, שיש המזהים אותו ככלי ״קלל״ המוזכר במקורות היהודיים, נחשף בחודשים האחרונים על ידי מתנדבים בחפירה חינוכית־קהילתית של רשות העתיקות וקק״ל, באתר פונדק דלוי שבגליל התחתון.

״כלי אבן העשויים קירטון זכו לחשיבות מיוחדת בחברה היהודית, שכן לפי ההלכה – בניגוד לכלי חרס – אינם מקבלים טומאה״, אומר נועם זילברברג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. ״בעוד שבגליל מוכרים כלי אבן קטנים, כגון ספלים וקערות, כלים גדולי־ממדים מסוג זה הם נדירים יותר״.

גובהו של הכלי מגיע לכ־80 ס״מ וקוטרו לכ־50 ס״מ, והוא בולט הן בממדיו החריגים והן בהקשרו – יישוב יהודי מהתקופה הרומית והביזנטית, המוזכר במקורות התלמודיים.

״הממצא משקף רמת הקפדה הלכתית גבוהה ואורח חיים יהודי מגובש, ומאיר את דמותו של הגליל כמרחב חיים פעיל ותוסס בתקופת המשנה והתלמוד – המרחב שבתוכו פעלה גם הנהגת העם היהודי״, אומרת ד״ר עינת עמבר־ערמון, מנהלת המרכז החינוכי־קהילתי של רשות העתיקות בצפון.

התערוכה "מכנסת הגדולה למשכן הכנסת – נדודי הסנהדרין", שהקימה רשות העתיקות במשכן הכנסת בשיתוף הכנסת ומשרד המורשת, מציגה ממצאים ארכיאולוגיים מאתרים בירושלים ובגליל, המשרטטים רצף היסטורי של מוסדות ההנהגה היהודיים לאורך אלפי שנים – מהכנסת הגדולה, דרך מוסד הסנהדרין, ועד הכנסת של מדינת ישראל, המהווה כיום את מרכז החיים הדמוקרטיים והריבוניים של העם היהודי.

בין הממצאים המוצגים: כתובת עברית נדירה, המורכבת משני חלקים שחוברו כעת לראשונה. החלק התחתון התגלה בשנת 1863 בדרום הר הבית בידי הארכיאולוג הצרפתי דה־סוסי, ובו מופיעה המילה ״כלא״ או ״נכלא״; החלק העליון נחשף כ־100 שנה מאוחר יותר בחפירותיו של פרופ׳ בנימין מזר, ובו נראות האותיות האחרונות של המילה ״זקנים״. לדעת החוקרים, הכתובת רומזת לתפקידם המשפטי של זקני הסנהדרין. לראשונה מוצגים בכנסת יחד – המקור מחפירות מזר, והעתק של הכתובת, השמורה במוזיאון הלובר בפריז.

הממצאים שמוצגים בתערוכהצילום: רשות העתיקות

עוד מוצגים בתערוכה מטבעות מן העיר היהודית ציפורי, המעידים על טביעת מטבעות בערים יהודיות באישור השלטון הרומי, וכן דלת בזלת מעוטרת במנורה בת שבעה קנים מטבריה, בת כ־1,800 שנה, עדות לחיים היהודיים בעיר שבה נערך התלמוד הירושלמי. דלת זו, התגלתה בחפירות בניהולה של ד"ר קטיה ציטרין-סילברמן מהאונ' העברית בירושלים.

״אנו מזמינות את הציבור למסע בעקבות חכמי הסנהדרין", אומרות אוצרות התערוכה עדי זיו־אסודרי, אלגרה סבריאגו, נוית פופוביץ׳־גלר ודבורה בן־עמי מרשות העתיקות. "הממצאים הארכיאולוגיים המוצגים בתערוכה מאירים את פעילות מוסדות ההנהגה היהודיים לאורך הדורות, ואת הקשר הרציף בין ההיסטוריה היהודית לבין הכנסת – בית הנבחרים של מדינת ישראל״.

אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל: ״במקום שבו קק"ל נוטעת את עצי העתיד, האדמה חושפת בפנינו את שורשי העבר. כלי האבן שהתגלה ביער לביא הוא דרישת שלום חיה מההנהגה היהודית בגליל, היישר אל ליבה של ההנהגה הישראלית בירושלים. שיתוף הפעולה בין קק"ל לרשות העתיקות מאפשר לחשוף פרקים משמעותיים אלו בסיפור ההיסטורי, המהווים את תעודת הזהות שלנו בארץ. אנו גאים לחבר בין רגבי האדמה להיכל הדמוקרטיה, כי אין מתנה ראויה מזו ליום הולדתה של הכנסת, תזכורת לכך ששורשינו כאן הם הערובה לעתידנו כאן".

שרון סופר, אוצרת האומנות של הכנסת, קראה לציבור הרחב להגיע למשכן ולחזות באוצרות מהעבר: ״התערוכה מוצגת בכנסת ישראל ותהיה פתוחה לציבור במסגרת אירועי הבית הפתוח ובסיורים המודרכים במשכן בכלל, כחלק מחגיגות 60 שנה למשכן הכנסת״.

הממצאים שמוצגים בתערוכהצילום: רשות העתיקות

הממצאים שמוצגים בתערוכהצילום: רשות העתיקות

הממצאים שמוצגים בתערוכהצילום: רשות העתיקות