מפעל ההסתה של אנקרה: 40% מטורי הדעה בעיתונים הגדולים בטורקיה – אנטישמיות בוטה

על רקע הויכוח סביב תפקידה של טורקיה ביחס להסדר ברצועת עזה, מחקר חדש של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), המבוסס על ניתוח שיטתי של כ-15 אלף טורי דעה בעיתונות הטורקית המזוהה עם הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן, מעלה תמונה קודרת של עוינות עמוקה כלפי ישראל, נורמליזציה של חמאס, ושיח אנטישמי נרחב - במיוחד לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר.

המחקר, שבוצע בידי אנליסטים של JPPI אשר נעזרו בכלי בינה מלאכותית מתקדמים, בחן טורי דעה שפורסמו בשני העיתונים המרכזיים בטורקיה – Sabah ו-Hurriyet – הנחשבים כיום לחלק מליבת התקשורת הפרו־ממשלתית באנקרה. 

"סבאח" הוא עיתון יומי גדול ופופולרי בטורקיה, הידוע בתמיכתו בממשלה ולעיתים קרובות נתפס כ"שופר" המשקף את עמדות מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן, ובכל מקרה נחשב לאחד העיתונים המשפיעים במדינה.

העיתונות הטורקית המזוהה עם ארדואןצילום: המכון למדיניות העם היהודי

העיתון "הורייט" (בטורקית: חירות) הוא עיתון ותיק, שהוא גם הנפוץ ביותר בטורקיה. העיתון נמכר בעשור הקודם לתאגיד המקורב לארדואן, ובהתאם שינה את הקו המערכתי שלו מעיתון ליברלי חילוני לעיתון התומך באופן מובהק בממשלה ובנשיא ארדואן.

ממצאי המחקר מעוררים שאלות קשות באשר לתפקידה של טורקיה כשחקן אזורי “מתווך” או כשותפה אפשרית ביוזמות בינלאומיות הקשורות ל”יום שאחרי” ברצועת עזה.

התקשורת המזוהה עם השלטון באנקרה משקפת שיח שמנרמל טרור, מערער על הלגיטימיות של מדינת ישראל, וממחזר סטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים. תחת הנשיא ארדואן מתחזק הקו האנטי-ישראלי של כלי התקשורת התומכים בו ובמפלגתו, עם דגש על תמיכה בחמאס ובנראטיב הפלסטיני.

הממצאים המרכזיים שעלו במחקר

כ-40% מטורי הדעה שבהם הוזכרו יהודים או יהדות סווגו כבעלי מאפיינים אנטישמיים, על פי ההגדרות הבינ"ל המקובלות של IHRA (ארגון בין-לאומי לחינוך, מחקר והנצחת השואה, אשר פיתח את ההגדרה כדי לסייע בהבנה ובזיהוי של אנטישמיות, כולל התפתחותה במאה ה-21, במטרה להיאבק בה ביעילות).

העיתונות הטורקית המזוהה עם ארדואןצילום: המכון למדיניות העם היהודי

בין היתר זוהו מופעים אנטישמיים, כגון: ייחוס כוח גלובלי ל"הון יהודי", השוואות בין ציונות לנאציזם, הצגת יהודים כקבוצה הנהנית מחסינות מביקורת, זלזול בנרטיב השואה ורמיזות קונספירטיביות.

היחס לישראל בעיתונות שנבדקה הוא שלילי ועוין באופן גורף. ישראל מוצגת לעיתים קרובות כ”משטר ציוני כובש”, כמדינה המבצעת “טבח המוני”, ואף מושווית לנאצים. פרסומים בעלי יחס חיובי לישראל הם חריגים ביותר (אותרה כתבה שבה הובעה הערכה ליכולת המודיעינית של ישראל, בהקשר של מבצע "עם כלביא" מול איראן).

היחס לחמאס הוא ברובו חיובי־נייטרלי: כ-49% מהטורים הציגו יחס חיובי לחמאס, כ-40% נוספים הציגו יחס נייטרלי. חמאס מתואר לא פעם כ”תנועת התנגדות”, מנהיגיו כ”שהידים”, ובחלק מהמקרים אף נטען כי התייחסו “באדיבות” לחטופים ישראלים – תוך התעלמות או טשטוש של פשעי הטבח.

היחס לאירועי 7 באוקטובר הוא ברובו נייטרלי בשני העיתונים, אך בפועל הורייט יותר ביקורתי, אך כמעט ולא נמצא גינוי חד משמעי לטבח, וברוב הטורים אין איזכור ישיר לפגיעה המכוונת באזרחים ישראלים. בעיתון "סבאח" יש יותר מאמרים עם יחס חיובי כלפי טבח שבעה באוקטובר, לעומת "הורייט".

נשיא JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), פרופ' ידידיה שטרן: "ממצאי המחקר מדברים בעד עצמם, והם מדאיגים. עם זאת, ברור שמערכת היחסים עם טורקיה רחבה יותר, ומושתתת גם על אינטרסים כלכליים של אנרגיה וסחר, ויש בטורקיה גם תקשורת שאיננה מזוהה בהכרח עם משטרו של ארדואן. על מקבלי ההחלטות בישראל להסתכל על המציאות במבט מפוכח, ועל הדברים כהוויתם, ולא להתעלם מהם. אסור לנו לנרמל הסתה ואנטישמיות בשום מקום בעולם, קל וחומר כאשר מדובר במדינות שיש לנו איתן יחסים דיפלומטיים".