ההורים האבלים מתחננים לשחרור המטפלות, מי אתם שתחליטו אחרת? | דעה

הטרגדיה ברוממה היא פצע שותת דם, אך מה שמתחולל מאז בחדרי החקירות ובאולמות בית המשפט הוא פשע מוסרי לא פחות. בעוד הקהילה החרדית כולה כואבת את אובדנם של שני הפעוטות, אנו נחשפים למחזה אבסורדי ומקומם: מערכת אכיפה שממהרת להדק את האזיקים על ידיהן של נשים מסורות, בעוד שביד השנייה היא מלטפת ומשחררת פורעי חוק שפגעו בחרדים בזדון.

אי אפשר להתעלם מהפיל הלבן שבחדר: המהירות שבה נופחה הפרשה הזו לממדים מפלצתיים לעומת הטיפול בכפפות של משי באירועים אחרים. היכן הייתה המשטרה כאשר נהג ערבי דרס למוות במכוון נער חרדי בן 14 במהלך ההפגנה בירושלים? שם, פתאום, נמצאו כל ההצדקות שבעולם לשחרר את הנהג גם ממעצר בית. שם, ה"סכנה" שחש הנהג הספיקה כדי לנקות אותו מאשמה ולשלוח אותו לביתו ללא פגע.

מסתבר שבמדינת ישראל, לנהג ערבי שדורס למוות במכוון הרבה יותר קל לסלוח מאשר למטפלת חרדית שביתה היה פתוח לילדי ישראל עשרות שנים. כשמדובר בחרדים, המערכת משנה את פניה. פתאום אין "שגגה", אין "תאונה טרגית" ואין חזקת חפות. יש רק רעב לסיפור גדול שישחיר את המגזר. במקום להתמקד בטרור בכבישים, המשטרה בוחרת להשקיע את כל משאביה בנשים שהקדישו את חייהן לחינוך, רק כי הן הטרף הקל ביותר להסטת האש.

בתוך החושך הזה, מאיר באור יקרות ההבדל המהותי שבין הציבור החרדי לכל מגזר אחר. במקומות אחרים, היינו עדים למסע נקמה, להשמצות ולתביעות ענק. אך כאן, בלב שכונת רוממה, אנו עדים למחזה שמשאיר את העולם פעור פה: אימהות ששיכלו את היקר להן מכל, מתייצבות בתוך ימי השבעה כשהלב מרוסק לרסיסים ומבקשות מהשופטים: "שחררו אותן".

הכרת הטובה החרדית היא לא סיסמה, היא דרך חיים. ההורים הללו, שמכירים את המסירות האינסופית של המטפלות לאורך שנים, מסרבים לתת למשטרה להפוך אותן לשעיר לעזאזל. המכתב החריף שהוציאו ההורים נגד מעצרן הוא תעודת כבוד לחינוך החרדי, המבדיל בין אסון משמיים לבין כוונת זדון.

שיא החוצפה הגיע כאשר המשטרה, בייאושה להצדיק את המעצר, הוציאה הודעה על "חשד להתעללות" – טענה שנדחתה בשאט נפש על ידי כלל ההורים בגן. איך ייתכן שהמשטרה טוענת להתעללות, בעוד ההורים שילדיהם היו שם יום-יום זועקים את ההיפך המוחלט?

התשובה פשוטה ומכאיבה: כשאין הוכחות להרעלה או לזדון, המערכת מייצרת כותרות כדי לשמור על יוקרתה. זוהי פשיטת רגל מוסרית. במקום לרדוף את המטפלות שהן בעצמן קורבן של הסיטואציה, על המשטרה להקשיב לקולם של ההורים.

אם ההורים סומכים עליהן, אם ההורים דורשים את שחרורן, ואם ההורים יודעים להכיר טובה גם בתוך התהום, מי אתם, שוטרי ושופטי ישראל, שתחליטו אחרת? הגיע הזמן להפסיק לחפש את החרדים בזכוכית מגדלת ולהתחיל לעשות צדק אמיתי. שחררו את המטפלות, והניחו למשפחות להתאבל בשקט.