הפשקווילים הם רק הכלי, המטרה היא פירוק החברה החרדית
אחרי פרסום ההקלטות, הגיע הזמן לומר בקול רם מי מנצל את הקרע החרדי, ומדוע אסור לשתף פעולה עם מי שמבקש לפרק את החברה החרדית מבפנים
- יענקי פרבר
- כ"ה טבת התשפ"ו
- 11 תגובות
חשיפת ההקלטות על מעורבות פעילי שמאל בהפצת פשקווילים ברחוב החרדי, כולל בתוך בתי כנסת של חסידויות שונות, היא אירוע מטריד, מקומם ובעיקר מסוכן. לא מדובר בעוד ויכוח פנימי או מאבק פוליטי לגיטימי, אלא בהוכחה לכך שגורמים זרים, עוינים לציבור החרדי, מנצלים מתחים פנימיים כדי להפיץ שנאה ולחבל בנושא הרגיש והקיומי ביותר של החברה החרדית.
אפשר לאהוב את אריה דרעי ואפשר גם שלא. זה עניין של טעם פוליטי. אבל יש קו ברור שאסור בתכלית האיסור לחצות אותו. סיוע, במודע או שלא במודע, לאויבים של הציבור החרדי, בוודאי בימים שבהם עולם התורה מותקף, מושפל ומוצג ללעג, הוא מעשה שאין לו שום הצדקה.
בשבועות האחרונים, כשעברתי ברחוב רבי עקיבא בבני ברק בכניסת שבת, נתקלתי באלפי פשקווילים נגד יו"ר ש"ס. לא ביקורת עניינית, לא מחאה אידיאולוגית, אלא טקסטים שנראו על גבול האנטישמיות. פשקווילים מלאים זלזול בראשי ישיבות, בביזוי תלמידי חכמים ובהכפשה של מנהיגי הציבור החרדי. זה לא היה רק נגד דרעי. זה היה נגד עצם הזהות החרדית.
על פניו, הכול נראה כאילו מדובר ביוזמה של קהילות חרדיות המתנגדות לחוק הגיוס. אבל ככל שהעמקתי בתוכן, משהו שם לא הסתדר. הטון, השפה, הדימויים, כולם חרגו הרבה מעבר לוויכוח פנימי מוכר. שאלתי גורמים שמכירים היטב את המערכת הפוליטית מי עומד מאחורי זה, כי היה ברור שמשהו כאן חשוד.
והנה, בימים האחרונים התמונה מתבהרת. אותם גורמים עצמם הודו במעורבותם. לא חרדים, לא אנשי עולם התורה, אלא ארגון אנטי חרדי מוצהר, שמנצל רגע של חולשה, רגע שבו עולם התורה נאבק על קיומו, כדי להעמיק את הקרע ולשפוך שמן למדורה.
זה לא מאבק על חוק. זה לא ויכוח על מדיניות. זו חתרנות. ניסיון מודע לפרק את החברה החרדית מבפנים, תוך שימוש בשפה משפילה ובנרטיבים שמזכירים יותר את אויבי הציבור החרדי מאשר מחלוקות פנימיות לגיטימיות.
אפשר לא להסכים עם דרעי. אפשר לחלוק על ש"ס. אפשר לבקר החלטות פוליטיות. אבל יש קווים אדומים. ביזוי תלמידי חכמים, פגיעה במנהיגות החרדית ומתן רוח גבית לארגונים ששונאים חרדים, אינם חלק משום ויכוח לגיטימי.
אסור לנו לעמוד מנגד. לא מתוך אהדה למפלגה כזו או אחרת, אלא מתוך אחריות. היום זה דרעי. מחר זה ראשי ישיבות. מחרתיים זה עצם הזכות של עולם התורה להתקיים בכבוד.
ולכן, דווקא עכשיו, המסר חייב להיות ברור. לא כי כולנו מצביעי ש"ס, אלא כי כולנו חרדים. אם נעמוד מנגד ונאפשר להחלשת המפלגות החרדיות בידי אויביהן, בבוא היום, כשנזדקק להן באמת, הן פשוט לא יהיו שם בשבילנו.


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות