בג"ץ מקפיא את עבודת מבקר המדינה על ליבת מחדלי 7 באוקטובר
בג"ץ הוציא צו ביניים וצו על תנאי שהקפיאו את עבודת מבקר המדינה על ליבת מחדלי 7 באוקטובר. אנגלמן נדרש לנמק מדוע אינו חורג מסמכותו כשהוא עוסק בנושאי מדיניות, אחריות אישית וחקירה רחבת היקף. בעתירות נטען כי המבקר פוגע בזכויות הדיוניות של מבוקרים
בג"ץ הוציא הבוקר (רביעי) צו ביניים וצו על תנאי, במסגרתם הוקפאה עבודתו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנוגע לדוחות הביקורת על מחדלי השבעה באוקטובר. את הצווים הוציאו השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ואלכס שטיין.
בצו הביניים נקבע כי המבקר יימנע מהמשך הליכי הביקורת בסעיפים שפורטו בפני בג"ץ. בכלל זה נאסר עליו לזמן אנשים למסירת גרסה, פרטים או מסמכים, וכן לפרסם טיוטות או דוחות הנוגעים לאותם סעיפים.
בצו על תנאי נדרש המבקר לנמק מדוע אינו נמנע מביצוע הליכי ביקורת הנוגעים לאירועי השבעה באוקטובר ולמלחמה, כאשר מדובר בנושאים של מדיניות ואסטרטגיה או כאלה שמצריכים בירור עובדתי-חקירתי רחב היקף. בנוסף, עליו להסביר מדוע הוא מקיים הליכי ביקורת הנוגעים לגורמים העלולים להיות חשופים לקביעת אחריות אישית, מבלי להבטיח את מלוא זכויותיהם הדיוניות לאורך כל שלבי ההליך.
בדיון שהתקיים בבג"ץ ביום שני טען נציג היועצת המשפטית לממשלה, כי מבקר המדינה הפך את הליך הביקורת לחקירה הכוללת ממצאים אישיים, וביקש מהשופטים להוציא צו שישהה את הביקורת על כשלי הליבה של האירועים.
העתירות הוגשו על ידי הסניגוריה הצבאית והתנועה לאיכות השלטון. העותרות טענו כי בדיקת המבקר פוגעת בזכויות הדיוניות של המבוקרים, וכי אירוע בסדר גודל של השבעה באוקטובר מחייב חקירה בידי ועדת חקירה ממלכתית ולא בידי מבקר המדינה. גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תומכת בטענות אלה.
בית המשפט אסר על המבקר לעסוק בשלב זה בכמה נושאים מהותיים: החללים האזרחים, ההסברה הממשלתית בזירה הבינלאומית, לוחמה כלכלית, ההסדרה עם חמאס, מסיבת ה"נובה", הגנת ערי הדרום, הגנת גבול רצועת עזה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני ערב המלחמה, וכן באירועי 7 באוקטובר מבחינת הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ.
ביום שני האחרון התקיים הדיון בבג"ץ בשתי העתירות. במהלך הדיון הקשו השופטים ברק-ארז ושטיין על נציגת המבקר בנוגע לשאלת סמכותו החוקית לעסוק בביקורת נרחבת מסוג זה. העותרים טענו כי חוק מבקר המדינה אינו מסמיך את המבקר לבצע ביקורת בהיקף כזה. מהצד השני, המבקר טען כי החוק מאפשר לו לחקור "כל עניין אחר שיראה צורך בו", והוסיף כי מדובר בביקורת שנעשית בתיאום מוקדם עם צה"ל והשב"כ, בתיווך בג"ץ עצמו.
לדבריו, "ביקורת המדינה רואה נגד עיניה את מי שקולם נדם, את השבים, את בני משפחותיהם של כל אלה, ואת כלל אזרחי ישראל", והיא נחושה להשלים את כל הביקורות על כשלי השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', תוך שמירה קפדנית על זכויותיהם הדיוניות של הגופים המבוקרים.
יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת שמחה רוטמן הגיב לצו ותקף את ההחלטה בחריפות. לדבריו, "בית המשפט העליון לא מפספס הזדמנות לשכנע את הציבור בישראל שהוא פועל בדורסנות, במגלומניות ובאלימות.
מבקר המדינה שואב את סמכותו ישירות מחוק יסוד, זהה בדרגתו ובמעמדו לחוק היסוד שמעניק את הסמכות לבית המשפט. הוא אמור להיות זה שמבקר גם את השופטים ואת הרשות השופטת.
החלטת בג"ץ מהיום, שנועדה להסתיר מהציבור את אשר אירע בשבעה באוקטובר היא החלטה בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור מתנוסס מעליה".


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות