× הורדה
בחדרי חרדים
האפליקציה
כ"ג סיון התשפ"ו
08.06.2026
מחשבה יוצרת מציאות

דבר תורה מאת הרב שאול יורוביץ' שליט"א - מתוך ספרו "הרפו ודעו"

הרב שאול יורוביץ הרפו ודעו | כוחה של מחשבה - פרק מתוך ספרו החדש 'הרפו ודעו'. בשורות הבאות נעסוק באחת היכולות המדהימות ביותר שהופקדו ביד האדם והיא היכולת ליצור את על ידי המחשבה את המציאות החיצונית

דבר תורה מאת הרב שאול יורוביץ' שליט"א - מתוך ספרו "הרפו ודעו"
הרב שאול יורוביץ' צילום: באדיבות המצלם

מחשבה משנה מציאות

עיקרון זה שבכוח המחשבה ליצור או לשנות מציאות יש לו סימוכין ממקורות רבים, נצטט כמה מהבולטים שבהם, כך כותב רבי נחמן מברסלב:

"דע שהמחשבה יש לה תוקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעול שיהיה כך, ואפילו אם יחזק מחשבתו מאוד שיהיה לו ממון, בוודאי יהיה לו, וכן בכל דבר" (ליקוטי מוהר"ן קצ"ג)

רבי ברוך מקוסוב בספרו 'עמוד העבודה' הולך רחוק עוד יותר ואומר שהמחשבה פועלת אף בניגוד למציאות, אלו דבריו:

הר"ן (דרשות הר"ן דרוש אחד עשר) כתב בשנים עשר דרשות שלו אם יאכל אדם דבר המזיק לגוף על פי הרופאים, והוא טועה וסובר שמועיל לו, יפעול במחשבתו ויועיל לו באמת כפי מחשבתו" (עמוד העבודה דרוש המחשבה אות ב)

ה'צמח צדק' השתמש בהדרכה מעין זו הלכה למעשה כאשר ייעץ לאחד שביקש רפואה עבור חולה "תחשוב טוב, יהיה טוב". מסר פשוט זה נקלט היטב גם אצל המוני העם,  ואכן רעיון זה תפס תאוצה רבה בזמנינו, קוראים לזה 'חשיבה חיובית' או בשלל שמות אחרים. ניתן למצוא ספרי הדרכה רבים העוסקים ביישום רעיון זה.

מחשבה מעכבת מציאות

אך מאידך יש בעיה. והיא, שאין זה עומד כלל במבחן המציאות. הרי אין כמעט אדם שאיננו חולם על עושר, ומפנטז הלוך ושוב איך הוא יהיה עשיר, ועדיין הרוב המוחלט אינו מתעשר. וזה מבלבל מאוד.

יתר על כן מצאנו שהמחשבה יכולה אף לעכב את המציאות. נצטט משפט הפוך מדברי רבי נחמן עצמו:

"כשאדם חושב: כך וכך אעשה, כך וכך תעלה בידי, על ידי זה אין מחשבתו נתקיים" (ספר המידות ערך תשובה ומקורו בדברי רש"י סנהדרין כו: ד"ה מפר מחשבות ערומים)

כלומר: דווקא על ידי המחשבה כך וכך אעשה, מחשבתו איננה מתקיימת.

זה מעורר תהייה, מחד הוברר לנו שהמחשבה בכוחה ליצור מציאות, ומאידך כאן נראה שאדרבה היא פועלת את ההיפך הגמור. זה מוביל אותנו בהכרח להבין שישנם סוגי מחשבה שונים, מסתבר שכמו שיש מחשבה יוצרת יש גם מחשבה עוצרת.

מחשבות שונות

בכדי להבחין בין בחינות המחשבה השונות, עלינו להבין תחילה איך פועל עיקרון זה של מחשבה יוצרת מציאות הלכה למעשה, כאשר נבין זאת נדע להבחין בין מחשבה הפועלת על המציאות לבין מחשבה המפריעה למציאות.

סיכום הדברים לפי המבואר בספרי הפנימיות הוא כך:

ה'מחשבה' היא אכן שורש המציאות, ולכן דבקות האדם בעולם המחשבה מעלה אותו מהמציאות המעשית הגלויה אל שורשה, בעלותו לשם הוא כולל בתוכו גם את המציאות התחתונה. מציאות תחתונה זו, כאשר היא ניתקת אל שורשה לפני המימוש, צורתה הקודמת בטלה והיא יכולה לקבל הווייה חדשה לחלוטין ובעקבות כך להשתנות הלכה למעשה. 

לא כן הדבר כאשר אין האדם בטל ונכלל בעולם המחשבה, אלא המחשבה עצמה היא ביטוי של הישות. כשהאדם אומר "כך וכך אעשה, כך וכך תעלה בידי" הוא מדבר על עצמו, ולא על המחשבה השורשית, אין זה מחשבה של הינתקות ממציאות תחתונה אל מציאות שורשית, אדרבה זוהי מחשבה הנובעת מאנוכיות, מחשבה כזו לא רק שאינה יכולה לשנות מאומה, להיפך היא מצמצמת גם את השפע שכבר נמצא במקומו הנוכחי.

המחשבה הדרושה בכדי לשנות את המציאות היא מחשבה מופשטת מאנוכיות, ולא התחפרות בתוכה, זו האחרונה רק תעשה את הדברים גרועים יותר, "על ידי זה אין מחשבתו נתקיים".  

מחשבה כוללת

לאחר שהבנו את עוצמתה של המחשבה שהיא דווקא בעלות האדם אליה, עלינו להרחיב ולבאר יותר את אופן מחשבה זו והתוכן שלה בפועל.

נעסוק בזה מצד ג' חלקים עיקריים שבקומת האדם, והם: א' – המציאות הרגשית ב' – המחשבה עצמה ג' – תת המודע, נעסוק בהם מלמטה למעלה – מהרגש התחתון ועד לעמקי המחשבה הלא מודעת.

א – המציאות הרגשית

נוסיף ונתבונן בהמשך דברי רבי נחמן שהובאו בראשית הדברים, בהן הוא מפרט את טיבה של אותה המחשבה:

"רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות. והמחשבה תקיפה כל כך, עד שאפשר למסור נפשו במחשבתו ממש, דהיינו שירגיש צער המיתה ממש, על ידי שיקבל על עצמו בדעתו שהוא מרוצה למסור נפשו על קדוש השם באיזה מיתה שתהיה. ואפשר לחזּק ולגבר המחשבה כל כך, עד שבשעה שמקבל במחשבתו שהוא מרוצה למסור נפשו למות על קדוש השם, אזי ירגיש צער המיתה ממש" (ליקוטי מוהר"ן קצג)

הרגשה חזקה בביטול ההרגשות האחרות

את המחשבה התקיפה האמורה רבי נחמן מתאר בשני תיאורים הפוכים: א' – רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות ב' – והמחשבה תקיפה כל כך, עד שאפשר למסור נפשו במחשבתו ממש, דהיינו שירגיש צער המיתה ממש...

במבט ראשון זה קצת מבלבל, מחד הוא אומר שעל המחשבה להיות חזקה כל כך עד שהיא מבטלת את כל הקומה הרגשית, אך מאידך הוא מתאר את עוצמת המחשבה דווקא ביצירתה מציאות רגשית מוחלטת עד שכאשר הוא חושב על המוות הוא מרגיש ייסורים פיזיים ממש.

ביאור הדברים: מתחילה על האדם לדבוק במחשבה נוכחית עד שהיא מבטלת את כל הרגשות הקודמים מרוב עוצמתה, הדבקות בה גורמת לביטול מוחלט של כל ההרגשות. לאחר שהאדם הגיע לשלב זה, מתחילה העבודה של הצד החיובי של המחשבה שביכולתה ליצור מערכת רגשית אלטרנטיבית. ובאמת שני אלה ממש משלימים זה את זה – שאי אפשר לה למחשבה ליצור מציאות רגשית ממשית אם האדם אחוז עדיין במציאות רגשית אחרת. נבאר בקצרה את שני השלבים האמורים:

ביטול כל ההרגשות

השלב הראשון הוא כאמור דבקות במחשבה העליונה עד כדי ביטול מוחלט של כל המחשבות והרגשות הקודמים. נציין שזהו המבחן האמיתי לדבקות המחשבה בכל מקום, כך מבאר זאת ה'פרי הארץ':

"כשהאדם מקשר כל עצמו למקום אחד בדביקות ואחדות גמור הרי הוא נפסק מן ההתקשרות הראשון שהיה לו בגוף או מדות הנפש לכן אינו מרגיש בכל מה שנעשה עמו במקום התקשרותו בראשונה" (פרי הארץ פרשת וישב א)

דרכי התקשרות המחשבה בפועל מבוארים בכמה פנים לאורך הספר (עיין בפרקי ציור ובפרקי ריכוז ועוד).

השתלשלות המחשבה והשפעתה על הרגש

השלב השני הוא בנין הרגש המתאים.

לאחר ההתכללות מלמטה למעלה בדבקות המחשבה בביטול כל הרגשות הקודמים, יש לעסוק בצורת התפתחות המחשבה מלמעלה למטה בהתעוררות כל הרגשות בשלמות.

בכדי להבין זאת לעומק, יש לדעת שאחד העקרונות הבסיסיים בתורת הפנימיות היא עקרון סדר השתלשלות. לפי עקרון חשוב זה ישנו מהלך השתלשלותי ברור המתחיל מ'ראשית חכמה' ונמשך לשאר חלקי המחשבה והמידות ועד המעשה, אי אפשר לדלג על שום שלב. אם כך נמצא שבכדי שהמחשבה תפעל על עולם המעשה, עליה מקודם להתגלות בחלקי המחשבה התחתונים, אחר כך ליצור את הרגשות המתאימים, ורק אז היא תתממש בעולם המעשה.

כך בנוי סדר הספירות: הרצון משפיע על החכמה, החכמה על הבינה, הבינה על הדעת, הדעת על הרגשות, הרגשות על המעשים. על ידי סדר עבודה זה המחשבה אכן מגשימה את עצמה, אך אין דרך שהמחשבה תפעל בצורה ישירה על המציאות בדילוג על שלבי ביניים.

ובוודאי שלמחשבה יש כוח מיוחד להשפיע על כל המערכת, שהיא הראשונית לכול, אך לא כאשר היא מחשבה מנותקת, מין פנטזיה שאיננה משפיעה אפילו על חלקי האדם עצמו, ואיך תשפיע על המציאות החיצונית.

כשהמחשבה חזקה כל כך עד שכשהוא חושב על מסירות נפשו, הוא מרגיש ממש ייסורי מיתה ממש – מחשבה כזו שכל קומת האדם כלולה בה, אכן משפיעה על המציאות. 

ב' – המחשבה עצמה

נרחיב תחילה לבאר כמה התבוננויות בעוצמתה של המחשבה, התבוננויות אלו בכוחן לשנות את תפיסת האדם את מחשבתו, זהו השער לעבודת המחשבה, כלומר לפני בוא האדם לעסוק בהשפעת המחשבה על המציאות עליו לעסוק בגדולת כוח המחשבה מצד עצמה ולא מצד השפעתה על המציאות.

התפיסה המצויה מייחסת את החשיבות העיקרית אל המציאות החיצונית ואת המחשבה ושאר הכוחות הפנימיים כאמצעי להשיג מטרות ארציות, במילים אחרות האדם מתייחס לגוף הגשמי כמציאות העיקרית ואת המחשבה הוא תופס כמעין סוללה המאפשרת את פעולת הגוף.

בכדי לעבוד את עבודת המחשבה יש להפוך את הדברים לגמרי, עלינו להפנים שהמחשבה מצד עצמה היא גדולה פי כמה מהמציאות החומרית, כלומר, עצם החוויה הפנימית עולה בהרבה על החוויה החיצונית, היא אמיתית יותר והיא משמעותית יותר.

אם כן נבהיר שוב שבשלב ראשון זה איננו מתרגלים את יכולת השפעת המחשבה על המציאות אלא אנו מתרגלים את גדולת המחשבה כשלעצמה על פני המציאות החיצונית.

בכדי לגלות את כוח המחשבה הרוחנית באמת, יש להתבונן ביכולותיה העצומות, עלינו לראות עד כמה היא עומדת מעל המציאות הגשמית המוגבלת והיא עצמה כמעט ואין לה גבולות, התבוננות זו משנה את תפיסת המחשבה מאמצעי עזר לפעולות גשמיות למציאות רוחנית נעלה.

מחשבה מפורטת מצד חלקי המחשבה ומצד מושא המחשבה

מחשבה זו צריכה להיות גם מפורטת מצד כלל חלקיה, באחת משיחותיו רבי נחמן עצמו מרחיב ומבאר את פרטי המחשבה הפועלת על המציאות:

"דע שיש בבני אדם סגולות גדולות כי יכולים לפעול על ידי מחשבתם מה שהם חושבים... כי כשהמחשבה היא כולה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן, דהיינו כל הבחינות שיש במחשבה דהיינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כולם עד הנקודה, וכשכולם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטייה למחשבה אחרת, על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים. וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות. אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים" (שיחות הר"ן סב)

גם כל חלקי המחשבה – "כל הבחינות שיש במחשבה דהיינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כולם עד הנקודה", על כולן להיות אחוזים ודבוקים באותה מחשבה.

וגם מושא המחשבה צריך להיות מפורט מאוד – "וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשוב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות", כלומר על כל חלקי המחשבה להיות דבוקים בכל מציאות המחשבה הנוכחית.

בדבריו כאן רבי נחמן מוסיף ומבאר את חלקי עבודת המחשבה הפרטנית. בקטע שהובא תחילה מ'ליקוטי מוהר"ן' הוא מדבר על מחשבה הכוללת את העולם הרגשי, וכאן הוא מדבר על פרטי המחשבה עצמה וציוריה שזה הכללת הבינה בחכמה.

בכדי לחולל שינוי, המחשבה חייבת לכלול בתוכה את כלל הקומה כלולה מחלקי המחשבה וכוחות הנפש האחרים.

ג' – מחשבת תת המודע

לאחר שנתבארה עבודה זו מצד המחשבה והרגש עצמם נבאר שלב נוסף, פנימי יותר, והוא כאשר מעבר לקומה הגלויה של האדם – חלקי מחשבתו ורגשותיו, האדם מפנים את הדבר אף לתת המודע שלו. זה מבטא התאחדות מלאה של האדם עם אותה המחשבה ללא שום פירוד, וזה משפיע השפעה מכרעת על עולם המעשה.

תת המודע של האדם היא המנוע הפנימי האמיתי שלו, ולכן רק על ידי הפנמה זו משתנה באמת כל גישתו ותפיסתו עד לכדי שינוי ממשי אף בעולם המעשה. כל עוד השינוי לא הופנם בכל הקומה הפנימית הרי זה כעין שכנוע עצמי זול שלא משקף את כל המטען הפנימי הנסתר שאולי מתנגד למחשבה זו, וממילא המחשבה החיצונית בטלה בתוך תת ההכרה.

למעשה כאשר נעמיק עוד נראה שההשפעה האמיתית של המחשבה על המעשה, איננה המחשבה המודעת, שכל מחשבה מודעת יש כנגדה מחשבות הפוכות.

לדוגמה: כאשר האדם מנסה לפתות את מחשבתו שהוא יצליח באיזה מבחן וכדומה, עצם מחשבה זו מבטאת שיש חלקים בתוכו החושבים אחרת, שלולי זה לא היה צורך להרבות מחשבות של הצלחה. דוגמה נוספת: נתאר אדם החושב במחשבתו מחשבות של אמונה הרי באמת כל מחשבותיו לאורך היום מנוגדות למחשבה זו, שנדמה לו שהוא יכול לבד.

ולכן רק כאשר אותה מחשבה הופכת להיות המושכל הראשון הפשוט, הרי היא משפיעה על קומתו של האדם באופן מוחלט עד כדי שאיננו חש כלל שהוא עושה כמחשבתו, אפשר לראות זאת בצורות תגובה שונות של האדם שהם אינם משקפים איזו מחשבה מסוימת אלא תפיסה פנימית כוללת שהוא משוכנע בה בכל חלקי נפשו.

כך ממש עובד המנגנון הפנימי של השפעת המחשבה על המעשה.

אפשר לראות בבירור שכאשר אדם נמצא במצב של יראה פנימית, הרי שגם גופו פועל כך, כך גם במצבי אהבה וכדומה, זה מבטא מצב פנימי אמיתי הכולל את כל חלקי האדם, זה המשמעות של השפעת המחשבה על המעשה. מה שאין כן מחשבה לחוד אינה פועלת כלל על האדם.

אם נעיין שוב בדברי הר"ן שהובאו לעיל (פרק א) 'אם יאכל אדם דבר המזיק לגוף על פי הרופאים, והוא טועה וסובר שמועיל לו, יפעול במחשבתו ויועיל לו באמת כפי מחשבתו' נראה שזו כוונתו, הוא איננו מדבר על מחשבה אלא ש'הוא טועה וסובר שמועיל לו', היא מבטאת תפיסה כוללת שאדם טועה ובטוח שהדבר ההוא רפואה הוא לו.

 

המשך הדברים והרחבתם ועוד נושאים רבים ומגוונים בסדרי העבודה הפנימיים כמו עבודות הציור והפשטת המחשבה ועוד ועוד מבוארים היטב בספר 'הרפו ודעו'

 

ניתן לרכוש את הספר 'הרפו ודעו' און ליין ובחנויות מובחרות

יהדות הרב שאול יורוביץ' הרפו ודעו
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של 'בחדרי חרדים'
לחץ כאן

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}