מכתב היסוד של ההתיישבות: מסמך גנוז של חנן פורת ז״ל יחשף ביובל ה־50 לשומרון

דרמה לקראת אירועי היובל לשומרון: מכתב נדיר ומרגש של הרב חנן פורת ז״ל, שנכתב מיד לאחר ניסיון העלייה הראשון לשומרון בשנת 1974, מסביר מדוע בחרו לעלות לקרקע למרות התנגדות הממשלה,  נחשף ויוצג לראשונה בפני הציבור באירוע הלאומי שיתקיים הערב בהיכל התרבות אריאל.

המכתב, שנמצא לאחרונה בביתה של רחל פורת, אלמנתו של הרב חנן פורת ז״ל, במהלך חיפוש חומרים היסטוריים לכתיבת ספר של יהודה עציון על ההתיישבות, נכתב בט״ו בסיוון תשל״ד, ימים ספורים לאחר פינוי גרעין אלון מורה ממחנה קדום. במסמך מבקש הרב פורת “להבהיר בשורות ספורות את מניעיה ומגמותיה של קבוצת החברים שביקשה לעלות… להתנחלות בלב השומרון”, ומדגיש כי לא הייתה זו מחאה תקשורתית, אלא מעשה של התיישבות בפועל, מתוך ההכרה כי “ההר הטוב הזה… הינו עצם מעצמיה ובשר מבשרה של ארץ ישראל”.

במכתב הוא מתאר את העלבון המוסרי שבמצב שבו “בארץ ישראל, בעיצומם של ימי תקומה וגאולה, ייאסר על יהודים להתיישב בלב הארץ”, ומותח ביקורת חריפה על חוקים שנועדו למנוע התיישבות יהודית, אותם הוא משווה לגזירות הספר הלבן. לצד זאת, המכתב רווי אמונה בעתיד ובחזון ברור: “מאמין אני באמונה שלמה כי במהרה בקרוב תשוב ותקום, תעלה ותבנה את ביתה בשומרון”, תוך אזכור הפסוק: “עוד תטעי כרמים בהרי שומרון”.

המכתבצילום: באדיבות המצלם

יוסי דגן ראש מועצת שומרון אמר לאחר שנחשף למכתב ולקראת אירוע 50 שנה:
“המכתב של הרב חנן פורת הוא מסמך יסוד של הציונות המתחדשת. הוא מבטא ממלכתיות עמוקה, אהבת הארץ והכרה שקטה אך נחושה בזכותנו ההיסטורית, המוסרית והלאומית על ארץ ישראל. ההתיישבות בשומרון צמחה מתוך אחריות למדינה ומתוך הבנה שהאחיזה בארץ מחזקת את ביטחונה, את זהותה ואת עתידה של מדינת ישראל כולה. חמישים שנה אחרי, אנחנו מתבוננים ביראת כבוד במעשי הדור ההוא, ושואבים מהם כוח להמשיך לבנות, לחבר דורות, ולצעוד קדימה באמונה, באחריות ובתקווה גדולה לעתיד.”

המכתב מבטא את המתח שהיה אז סביב התנגדות לממלכה ועלייה לקרקע למרות התנגדות הממשלה. הרב חנן פורת התנגד לעלייה ללא אישור הממשלה ורק לאחר זמן הכיר בחשיבות וכתב את המכתב המכונן שמסביר את העלייה לקרקע למרות התנגדות הממשלה. 

הרקע ההיסטורי למכתב הוא שמונת ניסיונות העלייה לשומרון בשנים 1974–1975, שהחלו בכ־150 איש והגיעו כבר בניסיון השני בסבסטיה לאלפי משתתפים. ניסיונות אלו הובילו לבסוף לפשרת קדום ולהקמת אלון מורה - מהלך שהניח את אבן הפינה להתיישבות רחבת היקף, בעלת משמעות לאומית, ביטחונית וחברתית למדינת ישראל כולה.

בעליה הראשונה לשומרון השתתף הרב צבי יהודה קוק זצ״ל, רבם של ראשי גוש אמונים וגרעין אלון מורה, שראה בהתיישבות בשומרון מימוש של תהליך גאולת ישראל בדורנו. תלמידיו, ובהם חנן פורת, פעלו מתוך נאמנות עמוקה למדינה ולחזון הציוני, גם כאשר נוצר מתח כבד מול הדרג המדיני. 

המכתב יעמוד במרכז האירוע המרכזי לציון 50 שנה להתיישבות בשומרון, שייערך בהיכל התרבות אריאל. במסגרת האירוע יומחז המכתב על ידי השחקן.... יוקרן סרט תיעודי חדש על שמונת ניסיונות העלייה וסרט נוסף מפרויקט תיעוד הוותיקים, ותתקיימנה הפקות במה מיוחדות, בהשתתפות שולי רנד וקטע ראפ המבוסס על כתבי צור ארליך. באירוע צפויים להשתתף רבנים, שרים, חברי כנסת, אנשי רוח, אנשי חזון והתיישבות ואישי ציבור.