הגרא"י סולובייצ'יק במתקפה חריפה: "לא חושבים על ההשלכות, אין להם מסורת"

במהלך 'שיעור חומש' שמסר ראש ישיבת בריסק הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק במוצאי השבת הקודמת (פרשת ויצא), עלה הגרא"י למתקפה חזיתית וחריפה נגד יוזמי חוק הגיוס.

בהקלטה בלעדית שהגיעה לידי 'בחדרי חרדים' נשמע ר' אברהם יהושע מבריסק תוקף את יוזמי חוק הגיוס ואומר: "כשאנשים עושים משהו, הם נדרשים לומר ממי יש להם מסורת לעשות מעשה כזה, ואם הם לא יכולים לומר ממי קיבלו - דעתם אינה שווה כלום!". "לצורך המסורת אי אפשר להסתמך על אנשים שבחייהם לא אחזו מהם או שצחקו עליהם!".

עוד אמר הגרא"י: "הכרעות צריכות להתקבל על ידי 'תשועה ברוב יועץ!' לא יתכן שיושב אדם בביתו הפרטי ואומר דעה, והשני יושב אצלו בביתו הפרטי ואומר דעה!... אפילו שני אנשים אינם מתיישבים להידבר ביניהם יחד!...".

הגרא"י המשיך בדבריו הנוקבים: "חושבים שזו 'חכמה' לעשות דבר ולא לחשוב בכלל מה עלול לצאת מזה!. פעם כשעשו משהו, היו יושבים ומחשבים את כל מה שעלול לצאת מזה בסופו של דבר. מה יהיה אחר כך! לא שבאים עכשיו וזורקים: "צריך לעשות כך", "צריך לעשות כך". האם חישבת מה ההשלכות של הדבר? מה יצא מזה בסופו של דבר?", תקף הגרא"י.

התמלול בעברית:

אין כזה דבר, שאדם עושה דבר, אומר דעה, אם הוא לא יכול לומר "אני קיבלתי מפלוני", "אני קיבלתי מההוא" (-את הדעה הזו, א.פ.), אם הוא לא יכול לומר זאת – זאת לא 'דעה'!

ולצורך כך אי אפשר להסתמך על אנשים שבחייהם לא אחזו מהם או שצחקו עליהם -וביודעי קאמינא!-, אי אפשר עכשיו לאחר פטירתם להסתמך עליהם ולומר "אה, ההוא הרי כבר אמר, וממילא יוצא כך", מאדם כזה שבחייו ביטלו אותו או צחקו עלי, לא יכולה להיבנות 'מסורת'.

כשאנשים עושים משהו, הם נדרשים לומר ממי יש להם מסורת לעשות מעשה כזה. ואם הם לא יכולים לומר ממי קיבלו - דעתם אינה שווה כלום. וכאמור אי אפשר להיבנות ולהסתמך על כאלו אנשים שבחיים צחקו עליהם או שביטלו אותם.

בכלל, צריך לדעת: אין דבר כזה, ואף פעם לא היה דבר כזה – תמיד כל דבר שעשו, היה על ידי "תשועה ברוב יועץ", להתיישב בדבר עם עוד מישהו.

כתוב במדרש על נדב ואביהוא שהכניסו אש זרה לקודש, שהבעיה אצלם היתה "שלא נטלו עצה זה מזה", וזה ממש 'מוירעדיג' – הרי נדב ואביהוא עשו אותה פעולה ממש, שניהם היו באותה דעה, אם כן מה היה מועיל אם היו נוטלים עצה זה מזה? רואים כאן שאפילו ששניהם עשו אותו דבר, אולם אם היו מתיישבים ביחד להידבר ולחשוב – הם לא היו עושים זאת!

לא שיושב אדם בביתו הפרטי ואומר דעה, והשני יושב אצלו בביתו הפרטי ואומר דעה!... אפילו שני אנשים אינם מתיישבים להידבר ביניהם יחד!...

נדב ואביהוא היו גם אנשים גדולים! הם היו 'גדולי הדור', כמו שכתוב בגמרא, כל אחד מהם היה ראוי להיות 'מנהיג הדור', ובכל אופן בגלל שלא נטלו עצה זה מזה, יצא מה שיצא!

לכל הפחות שתהיה הידברות וחשיבה של שני אנשים ביחד!!

חושבים שזו 'חכמה'... לעשות דבר ולא לחשוב בכלל מה עלול לצאת מזה!.

כתוב במשלי: "בְּאֵין תַּחְבּוּלוֹת יִפּוֹל עָם", כותב רבינו יונה: להנהגת העם יצטרכו חִקְרֵי לב ומחשבות, להיזהר מכל תואנה של מִתְאַנֶה, ולראות את הנולד, שאם יתחכמו להם אויביהם על דרך וענין, תמצא בידם השכלה מוקדמת להישמר מן הענין ההוא, ומחשבת תחבולות המגיע מן הבינה, כמו שכתוב: "ונבון תחבולות יקנה", ונאמר במקום אחר: "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה".

פעם כשעשו משהו, היו יושבים ומחשבים לגמרי את כל מה שעלול לצאת מזה בסופו של דבר, מה יהיה אחר כך! לא שבאים עכשיו וזורקים: "צריך לעשות כך", "צריך לעשות כך". האם חישבת מה ההשלכות של הדבר? מה יצא מזה בסופו של דבר?

רבינו יונה מסיים: ותשועה ברוב יועץ, תשועה מצרה קרובה וסכנה - ברוב יועץ, כי ברוב הדעות תמצא דעה מתוקנת, ותצא הסכמה לאור ונכונה.

זהו כלל: "תשועות ברוב יועץ"! רבי חיים עוזר כשעשה משהו, הוא זימן אליו אנשים אחרים להיוועץ עימם בנושא המדובר, אפילו אנשים כאלו שמן הסתם ר' חיים עוזר לא אחז שהם גדולים ממנו, שמא אפילו אחד שהם קטנים ממנו – אבל הוא ישב איתם לחשיבה והידברות!.