עמית: לוין מנסה לפרק את המערכת, ברק - "איננו אזרחים אלא נתינים"

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, נאם הערב (חמישי) בכנס העמותה למשפט ציבורי ויצא במתקפה חריגה נגד שר המשפטים יריב לוין, שלדבריו מנסה "לפרק את מערכת המשפט" ונוקט בחרם מכוון על כל זרועותיה.

לדברי עמית, "המתקפה על מערכת המשפט, על השופטים ועל עובדי מערכת אכיפת החוק – נמשכת במלוא עוזה". הוא תיאר את הדמוקרטיה כ"מטוס שנקלע למערבולת מטלטלת", והזהיר מפני תופעה חסרת תקדים של ניסיונות מתוזמנים לשבש דיונים באולמות השיפוט.

עמית התריע מהפרעות חוזרות באולמות, והדגיש כי אין להשלים עם "ניצול עקרון פומביות הדיון כדי לחתור תחת הדיון עצמו". הוא ציין כי מדובר בחלק ממגמה רחבה של דחיקת ביקורת עניינית לטובת "השתלחויות נטולות-רסן", ורדיפה פופוליסטית של השופטים עצמם.

"נדמה כי השיח המשפטי הענייני מצוי בסכנת הכחדה", אמר עמית. הוא תקף את תרבות הרשתות החברתיות, שלדבריו משטיחה ומרדדת את המציאות לסיסמאות קליטות, ומתעלמת מכללי הדין וכללי הראיות. במקום התמקדות בפסקי דין מנומקים, אמר, הציבור עוסק במוצא השופט, מקום מגוריו או משפחתו – "תיוג וקִטְלוּג" כלשונו.

לדבריו, מגמה זו של מתקפות אישיות כלפי שופטים "אינה מקרית", אלא חלק מניסיון רחב לשחוק את עצמאות הרשות השופטת. "החרם שבו נוקט שר המשפטים אינו נגדי – אלא על מערכת השפיטה כולה ועל תפקידה בחברה דמוקרטית".

עמית ציין כי החרם של לוין החל עוד בתקופת קודמו, השופט עמית פוגלמן, ונמשך מזה כשנה וחצי. "בכך הוא מחרים את הציבור הישראלי שפונה לערכאות", טען. לדבריו, הוא חזר וקרא לשר לחזור לשיח ולשיתוף פעולה ענייני – אך לא נענה. "הושטנו יד ולא קיבלנו יד אחות, אלא הפניית עורף".

הוא פרט כיצד סירובו של לוין להיפגש ולהפעיל סמכויותיו מעכב "שורה ארוכה של עניינים מהותיים": הימנעות מהקמת ועדות איתור למינוי נשיא לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, סגני נשיאים בבתי משפט נוספים, מינוי שופטים בכירים, ואיוש של תפקידים חיוניים נוספים.

הוא התריע כי ללא נשיאים וסגני נשיאים, נגרמת פגיעה קשה בהתנהלות השוטפת של בתי המשפט – בהיבטים של ניהול, ויסות עומסים והבטחת פעילות תקינה. עמית אף תהה בקול רם: "איזו עילה יש להימנע מלמנות סגן נשיא לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים? מדוע להימנע ממינוי סגן נשיא לבית משפט השלום בקריות? מדוע לפגוע בציבור המתדיינים במחוז מרכז?"

עמית הזהיר כי לא מדובר בתארים בלבד – אלא בתפקידי מפתח הכרחיים. גם לגבי שופטים עמיתים, שפרשו מהמערכת ומוכנים לשוב כדי לסייע, לוין מסרב למנות. "בשנת 2024 כיהנו שלושים ושלושה שופטים עמיתים – בשנה הבאה יוותרו רק שישה-עשר", אמר. "מי שטוען שמחסור של שבעה-עשר שופטים לא משפיע על האזרח – או שאינו מבין את העומס, או שהשירות לאזרח לא מעניין אותו".

בסיום נאומו, הזכיר עמית את דבריו של לוין מאפריל האחרון: "מה שבנו פה בעשרות שנים לוקח זמן לפרק, זה לא נגמר ביום אחד". וחתם: "הדברים מדברים בעד עצמם".

גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק נאם והתייחס בין היתר לתפקידה של היועמ״שית בהרב מיארה: ״עמדי בעוז על משמר חיינו הדמוקרטיים המשיכי כפי שאת עושה כיום. בלעדייך היכן היינו?״

ברק טען כי המדינה הדרדה לשלטון יחיד: "כאשר אנחנו מחברים את שתי התופעות עליהן עמדתי – השתלטות הממשלה על הכנסת, והשתלטות ראש הממשלה על הממשלה – אנחנו מגיעים לתחתית של ההתדרדרות שלנו, כלומר, למשטר סמכותי של שלטון יחיד. ראש הממשלה - השולט בממשלה - השולטת בכנסת - שולט, הלכה למעשה לבדו במדינה".

הוא תקף: "הכרזת העצמאות אינה מבטאת עוד את ערכינו המשותפים. אזרחינו הערבים – שעל פי הכרזת העצמאות זכאים לאזרחות מלאה ושווה –מופלים וחשופים לבריונות שהמשטרה אינה מצליחה משום מה להכחידה. הממלכתיות הישראלית נתפסת בעיני ראש הממשלה כ"דיפ סטייט" שיש להילחם בו. את הממלכתיות והאחדות החליפו המפלגתיות והבדלנות. את השוויון בנטל המלחמה החליפה העסקה הפוליטית המנציחה את ההבחנה בין דם לדם, ומשחררת אוכלוסייה שלמה של חרדים גם אם תורתם אינה אומנותם, מחובת הנשיאה בנטל. שוב איננו מדינה שערכיה הם ערכים יהודיים ודמוקרטיים.

"היחס בין הדרג הפוליטי לבין הצבא, המשטרה והשב״כ, השתבש לחלוטין. ראש הממשלה רואה עצמו מוסמך להורות לדרג הביצועי כיצד עליו לפעול בכל אחת מהזירות. היחס למפגינים הוא כאל עבריינים. אני חושב, שכבר איננו אזרחים, אלא נתינים.

"האולם של בית המשפט הפך להיות כיכר להפגנה. המרחק בין הפגנה באולם בית המשפט, לבין התפרצות לבית המשפט וללשכות השופטים אינו רב.

על התקשורת: "במדינה דמוקרטית לתקשורת חופשית בעלת גוונים שונים, תפקיד חשוב מאין כמותו. אני רואה סכנה רבה בהצעות השונות לסגור אמצעי תקשורת או להשתלט עליהם. אנו מצויים במדרון ושוב איננו אותה דמוקרטיה שהיינו בעבר״.

עוד אמר ברק: "לדעתי ניתן לעצור את ההתדרדרות שלנו מדמוקרטיה מהותית לדמוקרטיה פורמלית, מדמוקרטיה ליברלית למשטר מסוג אחר. מי שיכול לעשות זאת, הוא העם. בית המשפט, בכוחותיו הוא בלבד, לא יוכל לאורך זמן למנוע את ההתדרדרות שלנו. בית המשפט - לא יוכל להגן על הכרזת העצמאות ועל האמנה החברתית שלנו אם העם אינו רוצה בהן. אבל העם יכול לעצור את ההתדרדרות – העם יכול לעשות זאת בשיח ציבורי ער, בהתארגנויות אזרחיות, בהפגנות. חשוב שהעם יגן על בית המשפט ועל שומרי הסף. חשוב שהתקשורת תדון בסוגיות המהותיות מתוך ראייה רחבה. חשוב שהמפלגות שמתמודדות בבחירות, יתחייבו שיעצרו את ההפיכה המשטרית ויפעלו לביטול חוקים והסדרים שפוגעים בדמוקרטיה. עליהם להתחייב שיפעלו להגן על בית המשפט, על מערכת המשפט ועל שומרי הסף. עליהן להתחייב שינהגו על פי כללי המשפט המנהלי, ושידאגו לאיזון ראוי של עקרונות היסוד של המדינה כיהודית ודמוקרטית ולהשלמת המפעל החוקתי כדי לבצר את המבנה החוקתי שלנו. בכך תקוים ההבטחה שניתנה בהכרזת העצמאות לכונן חוקה".