דרור אור הי"ד הובא למנוחות לצד אישתו יונת בבארי

החטוף החלל דרור אור הי"ד שהושב לישראל בשבוע שעבר, הובא היום (ראשון) לקבורה בבית העלמין בקיבוץ בארי לצד אישתו יונת שנרצחה בשבת השחורה בקיבוץ. בכך, הובאו לקבורה כל החללים של קיבוץ בארי שנרצחו ב-7 באוקטובר ובעקבותיו.

משפחתו של אור ספדה לו, אביו אמר: "כשדרור בשטח – יורד המתח". אכן, דרורי שלנו כאן. לא כפי שפיללנו, אבל לנו טיפ-טיפה יורד המתח. אנחנו כואבים, עצובים מאוד-מאוד ונורא-נורא מתגעגעים לדרור, ליונת, ולכולנו של לפני האסון הנורא. נבקש להוסיף כמה מילים: תודה ענקית לכל חברינו ושותפינו, הישנים והחדשים. תודה לקהילות רעים ובארי, ולכל מי שליווה אותנו ומלווה אותנו בנאמנות ואהבה לאורך כל הדרך. לרגע לא היינו לבד. תודה עליכם ולכם, וקצרה היריעה מלפרט.

אלעד, אחיו של אור הספיד: "אף פעם בחיים אני לא ממש אבין איך יכול להיות שזה קרה לך וליונת, איך הותקפתם ככה בבית היפה שלכם, ברוע כל כך רע. ואיך הצלחתם איכשהו להגיד לעלמה ולנעם ולברוח ואז תפסו אותך. אף פעם אני לא רוצה להבין את זה."

אני נזכר בתמונות מ-38 שנים של להיות אח שלך ; אני ואבא באולם הכדורסל בנירים, רואים אותך משחק, אתה מספר לי את הראש עם מכונה, במועדון הנעורים ברעים כשאני בן 9 בערך, ואולי בצחוקים של היום ההוא נדבק בי השם אחק'ה, שנשאר שלי כבר המון זמן, ויש בו אותך בתוך המילה "אח", אנחנו נפגשים אצל ההורים בשבת, בחגים, בימי הולדת, בימי עצמאות, אוכלים דברים טעימים שהכנת, אני בא עם הילדים שלי לרעים, ואתה עובר אחד אחד ונותן לו כיף בעדינות, ותמיד טוב שאתה נמצא, תמיד יותר נעים לידך. תמיד משהו בך מרגיע ומוסיף."