הגר"י זלושינסקי במכתב על פסק פוניבז': "פורקי עול ששים ושמחים בהצלחתם"

הגאון רבי יונה זלושינסקי מראשי ישיבת פוניבז' מפלג המחבלים כתב מכתב לתלמידי הישיבה מפורט לאור הפסק החד צדדי של השופט דוד חשין. 

'בחדרי חרדים' מביא את התמליל המלא ממכתבו. 

בעזהי"ת ער"ח כסלו תשפ"ו לבני הישיבה היקרים המסולאים בפז, שיח' לאוי"ט הנה אנו נמצאים בשעת גזירה על הישיבה הקדושה, משנאיך ומחריביך ממך יצאו. אלו המרימים יד בתורת משה, וחפצם ומגמתם השיגו ע"י פורקי עול בחוקות הגוי וערכאות, רחמ"ל, וששים ושמחים בהצלחתם המדומה, במסילות עוולה ודרכי חטא זה המוות.

ולא יחושו כלל לחילול ה' הנורא שבמעשיהם כמש"כ כבר הגרי"ש זצוק"ל, וכשנעשים הדברים ע"י אלו שבחוצות קריה יחשבו לתלמידי חכמים, הרי חילול השם כפול ומכופל, כי מהם ילמדו כל העם כי שמירת התורה היא לפי רצונם ומאוויהם  ורצון שליטתם, ובזה הפכו את שמירת התורה לפלסתר בעיני כל, וכידוע כמה ירד מאז ערך שמירת דין תורה והנהגת היחיד והרבים בכפיפות לדין תורה באמת. ועוד מחו פיהם לומר לא פעלתי אוון, ואחריהם נמשכו הרבה מהמון העם בשטחיות המבט, וכמו שלימדנו רבינו הרב שך זצוק"ל.

והנה עמנו עם התורה הוא עם הרוח ולא עם החומר והגשם, ואת רוח השם ורוח התורה א"א לעקור ולהרוס בשום אופן, כל עוד עמלי התורה והנאמנים לה' לא רפתה רוחם, וכאשר גבורת התורה ולומדיה ועמליה באמת וביושר ובנקיון כפים (כאשר ראינו אצל רבותינו ורבותיהם מדור דור) מפעם בלב ציבור לומדיה, איש לא יוכל להם.

בנינים ולבנים ניתן ליטול בכח הזרוע בחוקי הערכאות ופורקי עול, אבל את רוח ישראל סבא איש לא יוכל ליטול.

הן הן גבורתיו של עמנו, עם הקודש, כלל ישראל, שבכל דור ודור קמו עליו משבשים ומכזבים ומסלפי דרך התורה, עשו וגם הצליחו ואיבדו רבים רבים רח"ל והנחילו לציבור דרכי שקר ותורה חדשה, אבל טהרת התורה ונאמניה לא כבתה ולא תכבה לעולם, ולנצח תבער אש הקודש בלב הנאמנים לדבר ה' והמשתוקקים לאמת הצרופה בחורים צעירים עם אנשי שיבה, וברוח עוז יביטו מלמעלה ממרומי רוחם העליונה על אותם מסלפי דרך ומעקמי יושר, ואיש לא יוכל לרוחם.

וכבר כתב החזו"א באיגרתו (איגרת צ') ישיבות של בבל נודדים והולכים וכו' חרבו בבל ובנו הנהרסות באדמת נכר בספרד בצרפת ובאשכנז, חלפו שמותיהם, אבל לא חלפה נפשם, זאת התורה שגלתה עשר גלויות וכו' ע"ש.

ואם הציבור יחזיק באמונת אומן באמונה שלמה בבורא הכל נותן התורה, ויאמין במוחלט בצדקת דרכם, ולא יטילו ספק בלבבם בהשגת ה' על עמו ועל תורתו ועמלי תורתו, ויאמינו בלב שלם כי בכל אשר נלך שם הוא יתברך נמצא ומשגיח ולבבנו יצדק באהבתו ובאהבת תורתו, אז שום כח לא יכול לנו, 'כל כלי יוצר עלייך לא יוצלח', כי ה' בקרבנו.

ועתה רצה הקב"ה להביאנו בכור המבחן באהבתנו לתורה, בלי תנאים ובלי גולמי החומר, אך תורה לבדה עם יראת ה'.

ובלב כל בחור יקר יש בפנימיותו את ירושתו מאבותינו הקדושים וכעת לפני בא משיח צדקנו, ההנו באים על ידי השגחתו העליונה להוציא מהכח אל הפועל את פנימיות לבבנו, איש איש ופנימיותו, אם להימין, או אם ח"ו וכו' ויתבררו ויתלבנו ויצטרפו וכמ"ש בס' דניאל, וכידוע, ולא שייך כלל שתפול רוחנו אחר שכבר הודיעונו והזהירונו מראש את שיארע לפני בוא הגאולה, ולמה לא נחזיק בעוז באמונתנו לה' ית' שלא נתבלבל כלל מהצלחתם המדומה של עושי עוול שלא כדת וכתורה, ובזה גופא נזכה וודאי לסיעתא דשמיא ממי שהכל בידו, והרי תורה מקבלים רק מנותן התורה, ולא ח"ו בדרכים נלוזות של הרמת יד בתורת משה, וא"א שיצליחו באמת אפילו בכל שהוא, מה שהוא בדרכים שהם היפך התורה.

ואם כאו"א ישכיל להבין את פנימיות הענין ולא ישגיח לקול הגפת התריסים ושעטת הסוסים המשמיעים קולם בחוצות דהאי עלמא דשיקרא, אז נוכל לומר לעצמינו ולבנינו, כי ידינו גברה ועמדנו בניסיון  לפני אבינו שבשמים ולא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי ורק ברוחי אמר ה'.

את מכתבו מסיים: הכותב באה"ר לבחורים היקרים, עמלי התורה בני הישיבה הקדושה, גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו יונה זלושינסקי.

המכתב של הגר"י זלושינסקיצילום: באדיבות המצלם

המכתב של הגר"י זלושינסקיצילום: באדיבות המצלם