השיחה של ראש הישיבה הגר"ש מרקוביץ: "הישיבה היא רוחניות, ורוחניות אי אפשר לקחת"

שעה קלה לאחר פרסום פסק הדין של השופט דוד חשין בעניין הסכם הבוררות בישיבת פוניבז'- פסק חד משמעי ויש שיאמרו קצת תמוה לטובת נשיא הישיבה הגר"א כהנמן - מסר הצד המפסיד ראש הישיבה הגר"ש מרקוביץ שיחה לתלמידים בהיכל פרלמן בגבעת הישיבה. 

בדבריו אמר לתלמידים כי נצא מהמצב הזה מחוזקים והבחורים פרצו בשירה נרגשת.

'בחדרי חרדים' מביא את התמלול המלא מדבריו של ראש ישיבת פוניבז'.

ברשות כל מלמדי ומרביצי התורה בישיבה הקדושה, ברשות כל אלו שמשקיעים כוחם, נפשם ונשמתם, לגדל, לגדל את כל התלמידים.

יש כעת מצב חדש, ויש לדעת מה המבט הנכון, ואיך להתייחס אליו. זה הגיע בפתע, וצריך כלים ומחשבה מה תפקידנו כעת.

מאז הדין תורה שהיה בבית דין, והדין תורה קבע שאנחנו כאן, לומדים ומלמדים תורה, וזכותינו על פי התורה הקדושה להביא לישיבה, ראשי ישיבות, מלמדים, הכל כדין. עכשיו, מכוח הערכאות רוצים לגרש אותנו, מה שבידינו עשינו, לשמר את הדין תורה, ולא עלתה בידינו.

מוטל עלינו להודות לקב"ה על מה שאתם זכיתם לגדול, ידוע ומפורסם שאתם גדלים ושקועים בתורה, ידוע בכל העולם שגדלים כאן במקום עידית שבעידית וזה מציאות קיימת, ואת הדבר הזה וודאי שתפקידנו להמשיך ביתר שאת. הפנימיות שלא קשורה לשום בניין – נמצאת וקיימת לעד, וכידוע שפנימיות יותר גדולה מחיצוניות, ועל זה אנחנו מדברים עכשיו.

כתוב בפרשת השבוע שיצחק אבינו חפר באר מים ורבו עליה "לנו המים", מכוחנו אתה גדל, הוא קרא לבאר הזאת "עסק", התעסקו עימה, טענות, היה להם טענות. הוא חפר באר אחרת, רבו גם עליה, ויקרא שמה "שטנה". וביאר הנצי"ב, שלרשעים אין טענות, הם פשוט רוצים שילכו מכאן. חפר עוד באר ולא רבו עליה, וקרא לבאר הזאת רחובות, שד' הרחיב לנו ופרינו בארץ, ומשם גדל יצחק, בזכות הברכה, ומשם זכה להיות מה שהוא.

קודם שיצחק אבינו חפר את הבארות הוא בנה מזבח, תורה ותפילה, קרא בשם ד', אחרי זה הוא דאג גם לדיור, נטע אהלו, ורק אחרי זה הוא דאג לפרנסה - חפר באר, קודם דאג לפנימיות, הפנימיות זה העיקר, זה הנושא.

אנחנו נמצאים במצב דומה, התעסקות של עשרות שנים, ועכשיו נמצאים בתקופה שהרחיב ד' לנו ופרינו בארץ, הרחיב ד', מעז ייצא מתוק, אנחנו לא נעזוב אתכם, ויגדלו עוד ועוד דורות ויהיה המשך גדול. וודאי שהרוחניות היא עצמה המקום, התורה פורחת כאן בישיבה.

לא יודעים מה ההשלכות שיהיו, אבל עלינו מוטל אך ורק ללמוד, ולהיות שקועים בעמלה של תורה. מה הם יעשו איני יודע, אבל אנחנו לא עושים כלום, רק לומדים, תפילה ומוסר, עושים רק מה שצריך, רק רצון הבורא.

אין ספק שהכוח העיקרי בזה הוא אתם, אם כל אחד שרוחו בקרבו, רוצה לגדול ולנצל את כל כוחותיו - יש סייעתא דשמיא מובטחת. וב"ה יש כאן ציבור גדול מאוד, גם כאן וגם אלפי הבוגרים, כולם, ציבור גדול וחזק שיודע טוב מה הוא מחפש בחיים, ומה עיקר בחיים.

כשיעקב אבינו הלך לחרן, כתוב שכל העולם היה נדמה לו כקיר, ואז התפלל, מאין יבוא עזרי, הוא ראה את הכל כקיר, אי אפשר לעבור. ומזה יצא יעקב אבינו.

אסור למדוד דברים ברגע, ימים ידברו, יש חזון ותהליך, החזון נשאר. אם לפני עשרים וחמש שנה היה קורה את מה שקורה עכשיו - לא היה נשאר שריד ופליט, אבל היום יש, ה'יש' הוא גדול, היש הזה הוא עם גזע שורשים איתן, שיכול להצמיח פירות גדולים ועוד ועוד גזעים.

העיקר הוא לדעת שבדין תורה אנחנו כאן, והתורה היא זאת שמכריעה בכל דבר. אנחנו תפקידנו לבנות ישיבות לא להחריב, וכל המשתתפים בבניה דרך בניין, לא דרך דברים אחרים.

בחזון - זה מה שיהיה. כולנו מוכנים כבר מעכשיו להמשיך, לא משנה כעת אם זה קל או קשה.

כמובן שאם לא עומדים בניסיון המצב רוח של כולם יורד, זה לא זה, אבל אם עומדים בניסיון - גדלים מזה - ופרינו בארץ. זה המעלה כשיש את העוצמה הפנימית של כל אחד שמגלה את כוחו, אני נמצא וזה מגדל, זה בכלל לא תלוי באחרים ובסביבה, הכל תלוי בי, אני הגנרטור שעומד ועושה, משקיעים יותר את כל הכוחות. כשאדם סומך על דברים אחרים הוא לא משקיע כוחות, לא יוצא מספיק מה שהיה יכול להיות. רק אם אדם יודע שהכל תלוי בו - רק אז הוא עושה הכל.

תמיד התורה גולה ממקום למקום, כך התורה צומחת, זה גזירת גלות, אבל זה הגזירה. וכשמגיעה הגזירה הזאת הכוחות הפנימיים של כלל ישראל צומחים תמיד עוד יותר, צריך לבנות.

עכשיו כל אחד כפשוטו מתקיים בו - אל תקרי בניך אלא בוניך, כל אחד מאיתנו נהיה בנאי, אתה בונה, וכשכל אחד בונה את עצמו, את החבורה, את כולם יחד - זה הבניה וזה מה שבעצם עובר מדור לדור. התנאים משתנים לא יודעים איך ומה, אנחנו צריכים עכשיו להתמודד עם קשיים חדשים, אבל כמו שהייתה לישיבה עד היום סייעתא דשמיא, כך מהיום ימשיך ותהיה לנו סייעתא דשמיא, וזה תפקידנו.

כמו שאמרנו, עם ישראל תמיד גדל וכמו שרואים בכל הפרשיות שקוראים עכשיו, זה הנצח, אנחנו נמצאים כאן וכל אחד צריך להבין שהאחריות הנצחיות היא עליו והדרך היא אחת - לגדול ולגדל.

זה מה שיש לומר נכון לשעה זו, אנחנו נמשיך בסייעתא דשמיא בתנופה הזאת, ביתר שאת ובית עוז, התנאים משתנים, אבל הכוח הפנימי רק גדל מכאלה דברים והבא ליטהר מסייעין אותו, ומובטח לכל אחד שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, המלאכים מוליכים אותו, התורה מוליכה את לומדיה, הארון נושא את נושאיו.

זה מה שיש לומר מיד כששמענו את מה שקרה, זה מה שנוגע לעכשיו, להמשיך ולגדול כרגיל, וחלילה וחלילה שלא לעשות שום דבר לצד השני, אין שום עניין בזה, מה שהם יעשו הם כבר יעשו.

אדם מתפלל בעת צרה יותר ממה שמתפלל בכל שעה, עד עכשיו כולנו התפללנו, אבל מעכשיו נדע כולנו שלתפילה שלנו יש ערך יותר, תפילה ותורה, להשקיע יותר בתפילה, אתה חונן, השיבנו, לבנות, יש לנו בקשה חדשה, אנחנו נמצאים במצב של בקשות, אנחנו מבקשים. לרומם את התפילה, את הסדרים, כל זמן שהאדם נמצא במצב שלוו - נדמה לו שהכל זורם גם ככה, אבל כעת, לפי כמה שאנחנו נשקיע - ככה זה יהיה.

נשקיע יותר בסדרים, בלימוד, תורתו אומנותו, התפילות, הסדרים, לימוד המוסר, הבניין האמיתי. כל אחד עכשיו מקבל תפקיד, מה שחשבנו עד עכשיו שיהיה לבד - כעת הכל מוטל עלינו.

נצא מהמצב הזה מחוזקים, כל הקהל, כולם רוצים, והרצון הזה בעז"ה עוד יתמיד וימשיך, ואנחנו בטוחים שבוודאי שיצא מזה - ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, כוח התורה יגדל מזה.

האחריות של כל אחד כאן גדלה, בבת אחת נהיינו אחראים על הדברים, הקב"ה נותן כוח למה שהאדם שואף, מוליכין אותו. מעכשיו, כל תפילה שמתפללים, כל לימוד שלומדים מכוונים יותר לגדל ולגדול.

חפץ ד' בידינו יצליח, וכולנו המלמדים נמשיך בכל כוחינו ביתר שאר לגדל את הפנימיות, את הבחירה, את השאיפה, להעמיד תורה ולדעת שהערך של כל הבחורים שלמדו פה הוא ערך מאוד גבוה, לשמר ולהמשיך הלאה, אפשר לגדול עוד.

ובעז"ה שיהיה בהצלחה, איך בדיוק נצליח - יש עוד דברים לעשות, זה לא מוטל עלינו, עליכם מוטל לעשות את מה שאמרנו עכשיו. שהמצב רוח לגדול ימשיך, חלילה לא ליפול למין אווירה לא טובה, אין לזה שום סיבה, מעז יצא מתוק, עוד נדבר מה יהיה, ולפי מה שמצפים זה יהיה יותר גדול, יותר חזק, רוממות התורה תהיה אצלנו בסייעתא דשמיא.

הגר"ש מרקוביץ ר"י פוניבז' בשיחהצילום: באדיבות המצלם

הגר"ש מרקוביץ ר"י פוניבז' בשיחהצילום: באדיבות המצלם

הגר"ש מרקוביץ ר"י פוניבז' בשיחהצילום: באדיבות המצלם

הגר"ש מרקוביץ ר"י פוניבז' בשיחהצילום: באדיבות המצלם

הגר"ש מרקוביץ ר"י פוניבז' בשיחהצילום: באדיבות המצלם