"שהעולם לא ישכח": הנצחה מרגשת בספארי לזכר כפיר ואריאל ביבס הי"ד

מחווה מרגשת בספארי לקראת יום הזיכרון הלאומי לאירועי ה- 7.10 ומלחמת חרבות ברזל: שני ספסלים עליהם חריטה של פיל, שנתרמו על ידי עמותות ידידי ואוהבי ישראל בגרמניה, נחנכו בספארי ברמת גן.

ספסלי העץ הייחודיים, שאורכו של כל אחד כ-3 מטר, הוצבו בסמוך לחצר הפילים האסיאניים. למרות שהספסלים משמשים כמקום מנוחה, אלו לא ספסלים רגילים. הם זיכרון חי לשני ילדים קטנים: כפיר ואחיו אריאל ביבס הי"ד, שנרצחו באכזריות יחד עם אימם שירי, בידי מחבלי חמאס לאחר שנחטפו מביתם בניר עוז ב-7 באוקטובר.

מי שיזמה את הרעיון הייתה עדיה ספרנדיאדיאון – אזרחית גרמניה המתגוררת בישראל כמעט שלושה עשורים ואם לשלושה חיילים.

הספסלים הוכנו בעבודת יד מדוקדקת, מעץ אגוז מלא ועליהם חריטה אומנותית של פיל. הבחירה דווקא בפיל הייתה מאחר שכפיר ביבס הי"ד, הילד הקטן עם החיוך הגדול, נהג לשאת אתו בובת פיל ורודה לכל מקום.  

עדיה פנתה לעמותות תומכות בגרמניה שאיתן היא נמצאת בקשר שוטף ומסייעת דרכן לחיילי מילואים ולניצולי שואה. אבל הפעם, היא סיפרה להם על המפגש הזה. על הילדים. על הפיל הוורוד.

״כשראיתי את התמונות של הילדים הקטנים האלה, כפיר ואריאל, שנרצחו רק בגלל שהיו יהודים – הלב שלי נשבר,״ מספרת עדיה בקול חנוק. ״הגעתי לשבעה, שוחחתי עם עופרי אחותו של ירדן וידעתי. אני חייבת לעשות משהו כדי שהעולם לא ישכח. וכך החלטנו לתרום ספסלים עם נגיעה אישית – חריטה של פיל, כמו זה שכפיר כל כך אהב,״ היא אומרת בדמעות.

הספסלים שהוצבו לזכר משפחת ביבסצילום: דוברות הספארי

עופרי ביבס, אחותו של ירדן והדודה של כפיר ואריאל, היא זו שבחרה להעניק את הספסלים דווקא לספארי ברמת גן.

עופרי מספרת ״זה מקום שכל כך הרבה ילדים ומשפחות מגיעים אליו מדי יום,״ רציתי שהם יוכלו לשבת, לעצור לרגע ולזכור. שילדים אחרים ישבו על הספסל הזה, יצחקו, יאכלו גלידה, וגם יזכרו שפעם היו כאן שני ילדים קטנים ששמם כפיר ואריאל – והם אהבו פילים.״

״הספסלים האלה מוצבים כאן לא רק כמקום מנוחה,״ אומרת הילה פלדמן גרא, דוברת הספארי, ״אלא כזיכרון לילדים שכל כך אהבו חיות – ושנרצחו בגיל כה צעיר.

אנחנו נרגשים לקחת חלק בהנצחה של כפיר, אריאל ושירי הי"ד. אנו מודים בחום לעמותות ידידי ואוהבי ישראל בגרמניה, לעדיה ספרנדיאדיאון ולעופרי ביבס על המחווה.

ומזמינים את המבקרים להגיע, לפקוד את חצר הפילים, לשבת על הספסלים – ולהבטיח יחד שכפיר ואריאל לא יישכחו לעולם.