תמיר אדר הי"ד הובא למנוחות: "גיבור אמיתי, יצא להגן על הבית"

קיבוץ ניר עוז ליווה הבוקר (חמישי) למנוחת עולמים את רס"ר (מיל') תמיר אדר הי"ד, בן הקיבוץ וחבר כיתת הכוננות, שנפל בקרב הגנה ב-7 באוקטובר וגופתו הוחזרה משבי עזה. תמיר, בן 38 בנופלו, הותיר אחריו את אשתו הדס ואת שני ילדיהם, אסף ונטע, והוא נכדה של יפה אדר ששוחררה מהשבי. אלפים ליוו את אדר הי"ד בדרכו האחרונה, בהם נשיא המדינה יצחק הרצוג.

משה אדר, אביו של תמיר ז"ל, ספד לבנו בכאב: "חזרת סוף סוף הביתה"

"תמירי אהוב שלי, חזרת סוף סוף הביתה," פתח האב את הספדו המרגש. "למקום שבו נולדת, וגדלת, והקמת משפחה. למקום עליו נלחמת בגבורה עילאית עד שלא יכלת להם. אתה גיבור, גיבור אמיתי, יצאת בלי לשאול שאלות, כי איך אמרת לי פעם? אצלנו קודם כל עושים ואח״כ שואלים שאלות."

האב התייחס לתקופתם המשותפת בכיתת הכוננות: "הרבה שנים היינו יחד בכיתת כוננות. מטווחים ואימונים ותמיד אמרו לנו שאנחנו מחזיקים מעמד עד שהצבא מגיע. והצבא לא הגיע."

האב אף ביקש ממנו סליחה ואמר: "סליחה תמירי, שקצת לפני עזבתי את כיתת הכוננות ולא הייתי איתך שצריך, סליחה." הוא סיים בדברים על חסרונו: "אתה חסר לא רק לי, להרבה אנשים אתה חסר כל כך, אבל אתה גם נוכח אצל כולם... רק שתדע שנטע ואסף מדהימים, מיוחדים והם אתה. הדס שומרת ומגדלת אותם למופת. אוהב אותך."

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הביע אף הוא כאב עמוק בהלוויה. "בכאב עמוק ובגעגוע גדול – אנחנו מלווים אותך היום - תמיר היקר, למנוחת עולמים; כשאתה שב, סוף סוף אל האדמה שכה אהבת, אל הקיבוץ שהיה נוף חייך."

הנשיא הדגיש את גבורתו של תמיר ז"ל כחבר כיתת הכוננות: "תחושה של זקיפות קומה. של הערצה וגאווה בחבר כיתת הכוננות בקיבוץ, אשר הסתער ולחם בגבורה ובמסירות-נפש... תמיר יצא כדי להגן על הבית, פשוטו כמשמעו. הוא וחבריו היו שם לבד."

הרצוג ביקש סליחה בשם המדינה: "אני ניצב כאן כנשיא מדינת ישראל ובפי בקשת סליחה ומחילה. סליחה על שנותרת יחד עם חבריך לכיתת הכוננות, לבדכם אל מול מפלצות-האדם. סליחה שרק כעבור יותר משנתיים, אנחנו משיבים אותך הביתה, לקיבוץ. סליחה על שלא הגנו עליכם ועל אהוביכם באותו יום מר ונמהר." הוא סיים בקריאה להשבת כל החללים החטופים: "יחד אתכם, כולנו דורשים מכאן לעשות כל שנדרש כדי להשיב לקבר ישראל את כל חטופינו החללים עד האחרון שבהם!"

רוני אדר, אחותו של תמיר ז"ל, ספדה לו והדגישה את גבורתו ואת הקרב שניהלה המשפחה: "אתה כבר פה בארץ איתנו, שוכב פה באדמת הארץ שאהבת ושיצאת להגן עליה. אתה נקבר עכשיו ליד החבר הכי טוב שלך. אחרי מלחמה של שנתיים סוף סוף אתה כאן."

היא הבטיחה: "אני מבטיחה לך תמיר אני יספר את הסיפור שלך בכל העולם שכולם ידעו איזה גיבור ולוחם אתה." רוני אף התייחסה לחטופים שנותרו: "רק בבקשה ממך תמיר עכשיו שאתה שם למעלה תדאג ל-13 החטופים האחרים שיחזרו אלינו כבר כמה שיותר מהר."

ניר אדר, אחיו של תמיר ז"ל, נשא דברי הספד חריפים ומלאי כאב, תוך שהוא מביע הזדהות עם משפחות חטופים נוספות שגופות יקיריהן עדיין מוחזקות בשבי: "אני כועס שביום הקדוש הזה... אני צריך להרגיש אשמה ובושה על כך שאני זוכה לפרידה לפני משפחת גולדין האצילה ולפני עוד 12 משפחות אצילות שחולקות איתנו את שותפות הגורל האכזרית הזו."

הוא הוסיף והצהיר: "נשבעתי שלא אשקוט ולא אנוח עד השבת החטוף האחרון כי אני יודע איך זה מרגיש להינטש, להישאר מאחור, להישכח ואנחנו נאבקים פה על משהו הרבה יותר גדול." ניר סיים בהקראת שמות 13 החטופים שעדיין מוחזקים בשבי בעזה.