דעה לא פופולרית: שלוש נקודות על השבוע החולף

לא נשחרר רוצחים לחופשי - בשם הסימטריה הקדושה

1.
בימין הקיצוני פתחו השבוע בקמפיין של ממש הקורא לנשיא המדינה יצחק הרצוג להעניק חנינה לאסירים ביטחוניים יהודים, בעקבות שחרור מאות מחבלים פלסטינים בעסקת החטופים. הנימוק של אותם פעילי ימין קיצוני הוא שלא יתכן שמחבלים שביצעו פיגועים ישוחררו לחופשי, בעוד שאותם אסירים יהודים שלטענתם ביצעו פיגועים כתגובה לאותם פיגועים שביצעו המחבלים שהשתחררו - ישארו במאסר.

אני מודע לכך שאני "מסתכן" פה, אני יוצא מנקודת הנחה שחלק נכבד מהגולשים כאן יתמוך בזה ויראה בזה גם כן צעד של צדק. אבל בעיני זוהי איוולת ואפילו הדרישה נפשעת ומיתממת. זהו טיעון אנטי מוסרי ואנטי יהודי שבכלל קשה להאמין שיש אנשים רציניים שמחזיקים בעמדה כזו. מדינת ישראל נאלצה לשחרר רוצחים שפלים ומתועבים כדי להחזיר את החטופים, האם זו סיבה לשחרר לחופשי רוצחים מתועבים אחרים מרצוננו החופשי? למיטב הבנתי, זה לא שמדובר על אנשים שביצעו פיגועי נקם במחבלים או מסייעיהם, אלא בסתם ערבים רנדומלים. מלבד החוק, למישהו יש ספק שהם עברו על "לא תרצח"? אותם צריך לשחרר כ"צדק" על זה ששחררנו רוצחים מתועבים שאינם מבני עמנו?

והדגשה נוספת: אני לא נכנס כאן למחלוקות סביב ההרשעות שלהם, כמו למשל בסיפור של עמירם בן אוליאל. אני לא נכנס לזה כי זה ממש לא הנושא כרגע. אם הטענה היא שצריך לתת חנינה לאסירים מסוימים בגלל שיש ספק אם הרשעתם התבססה על ראיות קבילות - אין לי שום התנגדות לטענה הזאת, אולי אני אפילו אתמוך, אני לא מספיק בקיא בתיקים האלה כדי להביע עמדה לגופן של ראיות. המחאה שלי היא נגד הטענה המעוותת שצריך לשחרר אנשים שרצחו חפים מפשע בגלל שמשחררים מחבלים מתועבים שאינם מבני עמנו שרצחו חפים מפשע.

מחנינות לחנינה

2.
הנה עוד דעה שכנראה לא תהיה מאוד פופולרית ב"ימין" של ימינו, אבל היא צריכה להיאמר: הבקשה של נשיא ארה"ב טראמפ מהנשיא הרצוג לחון את ראש הממשלה נתניהו וגם ההתבטאויות הנוספות של טראמפ והשגריר האקבי בנושא המשפט - הם התערבות גסה ומחוצפת בענייניה של מדינה ריבונית. פלא שבכלל צריך לומר את זה. מנהיג מדינה, חזקה וחשובה ככל שתהיה, ממש אבל ממש לא אמור להתערב בענייניה הפנימיים של המדינה האחרת, ובטח לא בענייניה המשפטיים שהם עניין רגיש ביותר. חשבתי אותו דבר כמובן לגבי ההתערבות של ביידן ברפורמה המשפטית. מי שמחה אז ומוחא כפיים היום - צריך לבדוק היטב מאיזו תעמולה הוא מושפע כל כך. מביכות מאוד מחיאות הכפיים הסוערות והנלהבות שהדברים האלה קיבלו בכנסת מיו"ר הכנסת אוחנה ועוד רבים בקואליציה. 

טראמפ בכנסתצילום: נועם מושקוביץ / דני שם טוב, דוברות הכנסת

בידור להמונים - ותו לא

3.
הדרתם של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והיועמ"שית גלי בהרב מיארה מהטקס עם הנשיא טראמפ בכנסת היא איוולת נוספת שמשדרת ילדותיות ופופוליזם מהזן הנחות ביותר שכל מטרתו היא לקושש עוד כמה קולות בפריימריז, במפלגה שהפריימריז הפכו בה לתחרות מבישה מי מחבק חזק יותר את המנהיג, מי צועק חזק יותר ומי מבזה את עצמו יותר (עיין ערך טלי גוטליב). זה חומר נהדר בתור בידור להמונים, אבל את התפקיד הזה צריך להשאיר לתוכניות הסאטירה. הפוליטיקה צריכה להיות מקום קצת יותר רציני. 

גם אם המאבק של הקואליציה מול עמית ומיארה צודק, צעדים שכאלה לא תורמים למטרה בכלום, ורק מחזקים את הפיכת המערכת הציבורית לקרב שבטי מטופש וחסר טעם.