החלל ה-2000: שמואל גד רחמים הי"ד הובא למנוחות בהר הרצל

רבים ליוו היום (ראשון) למנוחות בהר הרצל שבירושלים את רב-סמל ראשון במיל' שמואל גד רחמים, שנפטר אתמול מפצעיו לאחר שנפצע קשה מפיצוץ רימון במוצב בחאן יונס ביום שלישי שעבר. רחמים, לוחם בגדוד 7015 בחטיבה הדרומית, נפצע לצד שני לוחמים בתקרית הקשה שאירעה בציון שנתיים בדיוק לטבח 7 באוקטובר, והוא החלל ה-2,000 בקרב חיילים ואזרחים מאז אותו היום. בן 31, הוא הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. כך דווח ב-Ynet.

"קודם כל, תודה לבורא עולם שזכינו אני ובני משפחתי לגדל את שמואל הקדוש והצדיק", ספד לו אביו איציק, שהודה לכל מי שהתפלל לרפואת בנו: "רוצה להודות פה לכל בני ובנות ישראל שהתפללו, ובאמת התרגשתי, מכל ליבם לרפואתו. עם כל זאת מה שנגזר שהוא נפטר מאיתנו, ואנחנו מברכים ברוך דיין האמת".

אמו ענת ספדה גם היא בכאב: "שמואל שלי, ילד אהוב, האור שלי, אני עומדת כאם ולא מאמינה שאני נפרדת ממך. כל מה שאני רוצה זה חיבוק אחד, שיחת טלפון. חיים שלי, השארת לי חלל גדול, קשה לי להאמין שלא אקבל ממך עוד שיחת טלפון, ותיכנס הביתה באנרגיות שיא וחיוך ענק על פניך היפות, כאילו לא חזרת מלחימה קשה בעזה. תמיד אמרת לי 'אל תדאגי אמא, אני שומר על עצמי'. ילד אהוב שלי, אני לא מאמינה".

אחיו אלי ספד לו בבכי, והוסיף לספר כמה חלם על החזרת החטופים: "אח יקר שלי, אהבה שלי, קרן האור של אמא ואבא, הלוואי שהקדוש ברוך הוא יאחד את כולנו גם ברגעים שהם לא כאלה. ילד יקר, נסיך שלי, אהבתי אותך יותר משאהבתי את עצמי, כל הזמן אבא שאל אותי 'איך שמואל? רק תראה שהוא בסדר'. חיים שלי, נסיך שלי, עולם, החטופים חוזרים ואתה לא רואה את זה. זה מה שחלמת. אני מבטיח לך להיות חזק תמיד, אני אוהב אותך מאוד".

מפקד הצוות של שמואל וסיפר איך לפני כמה חודשים קיבל הודעה משמואל על הרצון שלו להתגייס לתפקיד קרבי: "לא ויתרת ושלחת כל כמה ימים עוד הודעה, עד שאחרי שבוע של לחימה השגנו את האישור ונכנסת אלינו. מהרגע שנכנסת לצוות הבאת אור ושמחה. שמואל, אתה הנופל ה-2,000 במלחמה וזה לא סתם זה סמל - אני מבטיח לך שאנחנו ניבנה מתוך הקושי ומאחריות לצוות. דמותך תלווה אותנו תמיד".

לאחר שדובר צה"ל התיר לפרסם את דבר מותו של רחמים אתמול בערב, סיפרה בת דודו תהילה: "היינו חברים ממש טובים, נפגשנו המון על בסיס שבועי. היינו יושבים בברים בשוק מחנה יהודה עם חברים מהתואר ובני המשפחה. שמואל היה בחור מקסים, לב נקי, פה נקי, דיבור צח. הוא אהב מאוד את ארץ ישראל, היה ציוני בלב ובנשמה.

"הוא היה שטותניק, החבר הכי טוב, מלא בשמחת חיים", תיארה. "בחיים לא ירד לו החיוך מהפנים. תמיד הוא היה יודע לומר משהו מצחיק. הוא היה עושה אווירה טובה, חשוב היה לו שיהיה שמח". כך דווח ב-Ynet.

לדבריה, "כששמואל יצא למילואים הוא חיפש את היחידה הכי קרבית שנכנסת לעזה. הוא שירת המון ימים כדי להשיב את החטופים, ואמר שלא יפסיק עד שהם יחזרו. הוא היה מחליף יציאות עם חברים נשואים, כי מבחינתו הוא רווק וזה בסדר שיסגור שבתות. ובתוך כל זה הוא גם היה סטודנט, מתמרן בין המילואים ללימודים, עושה מועדי ב', ג' וד'". 

"החטופים חוזרים בימים הקרובים וזו הגשמת המשאלה האחרונה שלו", אמרה תהילה. "ועכשיו הוא הלך לנו והוא לא יזכה לראות את זה קורה. הוא היה הגיבור שלנו והוא יהיה בליבנו תמיד, נזכור אותו לעד".