הישראלים כועסים, החרדים אופטימיים והשמאל רוצה להגר

סקר מדד החברה הישראלית של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) לחודש אוקטובר 2025, מעלה כי במלאת שנתיים למלחמה – מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 – יותר מארבעה מכל עשרה ישראלים (43%) מרגישים בעיקר ״כועסים״ או ״עצובים״ או ״מיואשים״. שיעור גדול מהישראלים, כשליש מהם, מרגישים ״בעיקר מודאגים״.  מולם, כרבע מהישראלים (26%) מרגישים בעיקר ״אופטימיים״ ו״נחושים״. 

הממצאים במלאת שנתיים למלחמה דומים למדי לאלה שנמדדו במלאת שנה למלחמה ובמלאת שנה וחצי למלחמה. 

כלומר, הרגשות שעוצבו בשנה הראשונה של המלחמה נותרו פחות או יותר זהים, והמצב הרגשי של רוב הישראלים נותר דומה לזה שהיה: מי שהיו ״נחושים״ ו״אופטימיים״ לפני שנה נותרו באותו מצב (הקבוצה הזאת מנתה 25% לפני שנה ו-26% עכשיו). מי שהיו ״מיואשים״ לפני שנה (14%) נותרו כך גם היום (15%). 

ניתן להבחין בפערים גדולים בין קבוצות שונות בסימון הרגש הדומיננטי שלהם מתוך האפשרויות שהוצעו. בקרב יהודים הרגש הדומיננטי הוא דאגה, בקרב ערבים הרגש הדומיננטי הוא עצב. בקרב חילונים ומסורתיים הרגש הדומיננטי הוא דאגה, לעומת זאת בקרב דתיים וחרדים הרגש הדומיננטי הוא אופטימיות. 

מקרב תומכי השמאל היהודים, הרגש הדומיננטי היה דאגה (33%) אך כמעט שיעור זהה של משיבים ציינו ״ייאוש״ (31%). 

הפערים ברגשות ניכרים היטב גם בבחינה שלהם למול התמיכה במפלגות פוליטיות: מי שתומכים בליכוד מציינים נחישות כרגש עיקרי (42%), מי שתומכים בישראל ביתנו מציינים דאגה כרגש עיקרי (49%), וכמותם גם תומכים במפלגות של גדי איזנקוט (49%), יועז הנדל (45%), ונפתלי בנט (42%). 

מקרב תומכי מפלגת הדמוקרטים, השמאלית ביותר, הרגש העיקרי גם הוא דאגה, אך הרגשות ״כעס״ ו״יאוש״ בולטים גם כן. למעשה, יותר ממחצית מתומכי הדמוקרטים שהשיבו לסקר הביעו אחד משני רגשות אלה (26% ו-27% בהתאמה). 

תומכי עוצמה יהודית דומים לתומכי הליכוד בהרגשתם – וציינו נחישות כרגש עיקרי. תומכי המפלגות הדתיות והחרדיות (הציונות הדתית, ש״ס, יהדות התורה) מביעים ״אופטימיות״ כרגש עיקרי בשיעור גבוה מאוד.

אמון בהנהגה ובצה"ל

בסקר זה נרשמה רמת אמון דומה לזו שתועדה באוגוסט האחרון בקרב הציבור היהודי כלפי הממשלה. כיום, כשלושה מכל חמישה יהודים בישראל מצהירים על רמת אמון נמוכה בממשלה, בעוד שכשניים מכל חמישה מדווחים על רמת אמון גבוהה – זה נתון שקובע את אחת מרמות האמון הגבוהות ביותר בממשלה בשנה וחצי האחרונות.

רמות האמון של הציבור הישראלי בפיקוד הבכיר של צה"ל גבוהות באופן ניכר לעומת האמון בהנהגה הפוליטית. 63% מהציבור הכללי מביעים אמון במפקדי הצבא (15% "מאוד סומכים" ו-48% "די סומכים"), כאשר בקרב היהודים הנתון אף גבוה יותר ועומד על 69%. מנגד, מחצית מהערבים (53%) מצהירים שאינם סומכים על פיקוד צה"ל, ורק 38% מהם מביעים בו אמון.

הסדר עתידי עם הפלשתינים וההתיישבות ביו"ש

בעקבות הכרתן של מספר גדול של מדינות במדינה פלשתינית בחודש שעבר, הוצגה החודש שאלה חוזרת הנוגעת לתפיסה העקרונית של ישראלים את ההסדר העתידי בזירה הפלשתינית. 

כשליש (35%) מכלל הישראלים ו-42% מהיהודים סבורים שישראל צריכה לחזק את השליטה שלה על הפלשתינים, להרחיב את ההתנחלויות, לשקול את פירוק הרשות הפלשתינית ואולי לספח שטחים ביהודה ושומרון. 

שליש נוסף (30% מהציבור הכללי, ו-34% מהיהודים) סבורים שישראל צריכה לחתור להפרדה מלאה מהפלשתינים, פירוק התנחלויות שאינן בגושים הגדולים, והתמקדות בשמירה על חופש הפעולה של צה״ל כדי למנוע צמיחה של ארגוני טרור בשטחים. 

רבע נוספים (25% מהציבור הכללי ו-15% בלבד מהיהודים) מאמינים שישראל צריכה לנסות להגיע להסכם שלום עם הפלשתינים המתונים, ו"לאפשר הקמת מדינה פלשתינית שתחיה בשלום לצד מדינת ישראל". 

הגירה לחו"ל

כרבע מהישראלים (25%) טוענים שאם הייתה להם אפשרות מעשית להגר לחו"ל – הם היו עושים זאת (11% מאוד מסכימים + 14% קצת מסכימים). בציבור היהודי – 9% מאד מסכימים, ועוד 13% די מסכימים. מנגד רוב גדול  מהישראלים לא מסכימים לכך  (55% בכלל לא מסכימים + 9% די לא מסכימים). בקרב היהודים: 60% מאד לא מסכימים, ועוד 9% די לא מסכימים (ובסה"כ 69% לא מסכימים). 
כמחצית מהמזהים עצמם "שמאל" (46%) מסכימים גם הם עם אמירה זו (מאוד מסכימים + קצת מסכימים), וקרוב לשליש מהמזוהים כ״מרכז״ (31%). 

מנגד רוב גדול מאוד של מי שמזהים את עצמם כ"ימין" (87%) לא מסכימים איתה (בכלל לא מסכימים + קצת לא מסכימים).

עתיד ישראל

מחצית מהישראלים (50%) אופטימיים ביחס לעתידה של מדינת ישראל (מאוד אופטימיים + קצת אופטימיים), מנגד, שיעור כמעט זהה 49% פסימיים בנוגע לעתידה (מאוד פסימיים + קצת פסימיים). 
רמת האופטימיות של האוכלוסייה היהודית גבוהה לעומת זו של הערבים: 58% מהיהודים אופטימיים, ו-41% פסימיים. 

כ-77% מהישראלים המזהים עצמם "שמאל-מרכז" ורוב מהמזהים עצמם "מרכז" (61%) – פסימיים בנוגע לעתידה של ישראל. 

מנגד, 64% ממי שמזדהים "ימין מרכז" ו-85% מהמזהים עצמם "ימין" – אופטימיים בנוגע לעתיד המדינה. בחלוקה לפי דתיות, מרבית החילונים (60%) פסימיים בנוגע לעתיד ישראל, ומרבית של שאר הקבוצות - אופטימיות.

גיוס חרדים

לקראת חידוש מושב הכנסת, והתביעה של המפלגות החרדיות להעביר חוק פטור מגיוס לתלמידי ישיבות כתנאי להמשך תמיכה בקואליציה, רוב היהודים בישראל (68%) מאמינים שהכנסת צריכה לחייב את רוב החרדים בגיוס. 

רוב התומכים בגישה זו מאמינים שצריך לשלול זכויות והטבות ממי שלא מתייצבים לשירות, וחלק קטן מהם חושבים שצריך להעמיד לדין ולהעניש את מי שלא משרתים. כחמשית (19%) סבורים שצריך לנסות לגרום לחרדים להסכים לגיוס בשכנוע בלבד, ו-4% סבורים שיש להעביר חוק שפוטר את החרדים מגיוס כמו שהיה ״עד לא מזמן״. 

רוב היהודים (57%) סבורים שהעובדה שרק מעטים מהצעירים החרדים שזומנו להתייצב לגיוס בחודשים האחרונים באו ללשכת הגיוס היא הוכחה לכך שצעירים חרדים לא מוכנים לבוא ושיש להגביר את הלחץ של סנקציות. מנגד, שליש (36%) סבורים שזו הוכחה שאי אפשר לגייס צעירים חרדים בכפייה, וצריך לחזור להידברות.

חוקרי JPPI שמואל רוזנר ונח סלפקוב עורכים את המדד, בפיקוח סטטיסטי של פרופ' דוד שטיינברג. הנתונים שוקללו על פי הצבעה פוליטית ורמת דתיות כדי לייצג את אוכלוסיית הבוגרים בישראל. נתוני סקר אוקטובר של המכון למדיניות העם היהודי נאספו באמצעות הפאנל של אתר המדד בציבור היהודי, וחברת אפקאר במגר הערבי.