איראן מאבדת ארבע מכל חמש חביות נפט בגלל שחיתות וסנקציות

מיאד מלקי, בכיר לשעבר במשרד האוצר האמריקני ומי שעמד בראש יחידת המעקב על סנקציות ב־OFAC, טוען כי כ־80% מהכנסות הנפט של איראן נעלמות בדרך בשל מערכי הברחות מושחתים, הנחות עמוקות ושוחד למתווכים. לדבריו, “איראן מקבלת תשלום רק על חבית אחת מתוך חמש שהיא מייצאת”.

מלקי, ששירת שמונה שנים במשרד האוצר האמריקני ועיצב את מדיניות “הלחץ המקסימלי” של ממשל טראמפ, הסביר כי הסנקציות לא התמקדו רק בנפט אלא גם במערכת הפיננסית, בבנקים שבבעלות משמרות המהפכה ובמוסדות הכלכליים שבשליטתו של המנהיג העליון עלי חמינאי. לדבריו, הצעדים הללו חשפו את העושר האדיר שנצבר בידיהם במסווה של “עמותות צדקה”.

במקום להשקיע בהקלת מצוקת הציבור, ההכנסות מופנות למשמרות המהפכה, כוח קודס וארגוני טרור נוספים. מלקי סבור כי עצם מניעת ההכנסות מהמשטר משרתת את טובת העם האיראני בטווח הארוך: “כל ערך שנלקח מהמחזור הזה – נלקח מהשחיתות ומהכוונות העוינות”.

מלקי התייחס גם לפרויקט הגרעין האיראני, שלדבריו בלע בין חצי טריליון לטריליון דולר – סכום המקביל להכנסות של כ־20 שנות נפט – אך ייצר בסופו של דבר רק 11–12% מהחשמל במדינה. בפועל, הפסקות חשמל נרחבות משתקות עסקים ומעמיקות את זעם הציבור. לטענתו, בסכום קטן בהרבה, כ־15 מיליארד אירו, ניתן היה להקים תחנות כוח קונבנציונליות שיפתרו את המשבר.

הוא הדגיש כי השקעות הענק בתוכנית הגרעין לא נועדו לשיפור איכות החיים אלא לחיזוק מנופי השליטה של המשטר. לדבריו, “גם אם המטרה הייתה שלום – התוכנית הגרעינית מעולם לא הייתה הגיונית מבחינה כלכלית”.

לאחר התקיפות האמריקניות והישראליות ביוני, שהרסו חלקים ניכרים מתוכנית הגרעין, מדינות אירופה הפעילו את מנגנון ה”סנאפבק” להסרת ההקלות מהסכם הגרעין של 2015 – מהלך שעשוי להחזיר סנקציות עולמיות מלאות. מלקי מעריך כי ההשפעה הכלכלית הישירה תהיה מוגבלת, אך הלחץ המדיני על איראן יתעצם ויכריח ממשלות שונות לשנות את גישתן כלפי טהרן.