סערה בקבוצת הוואטסאפ של חדשות 12: מג׳אדלה, לוקאץ׳ וסגל התעמתו

ברקע הפגנה שהתקיימה מחוץ לאולפני חדשות 12 בנווה אילן תחת הכותרת “התקשורת שותקת על עזה”, התעורר עימות פנימי חריג בקבוצת הוואטסאפ של מערכת החדשות. לפי הפרסום של העיתונאי רן בוקר, הדיון, שהחל בתגובה למחאה, גלש לעימות עקרוני בין בכירים וכתבים סביב שאלת הסיקור של המצוקה ההומניטרית ברצועת עזה – ובפרט, האם ניתן לדווח על כך גם כשאין הזדהות רגשית עם הסבל שמעבר לגדר.

העורך הראשי של חדשות 12, רון ירון, הביע הסתייגות מהמסר של ההפגנה: עם כל ההבנה לחובתנו העיתונאית, כתב, כששומעים את הסיפורים של שורדות השבי – קצת קשה להתחבר למסר של ההפגנה הזאת. דבריו עוררו תגובות מיידיות.

אילן לוקאץ׳, עיתונאי ותיק ומגיש מגזינים בערוץ, השיב כי חובתה של התקשורת היא לדווח על כל מה שחשוב וראוי, בין אם המפגינים מתחברים אליו ובין אם לא. מיכל פעילן, כתבת ותיקה בחברה, הצטרפה לדבריו והוסיפה כי היא מקבלת ביקורת מוצדקת מהציבור על כך שאין כלל דיווחים אצלם בנושא. גם אם שורדי השבי והמשפחות שאיתן היא בקשר לא חשים אמפתיה, כתבה, זה לא המדד בעיניה.

לוקאץ וישראל כהןצילום: באדיבות המצלם

מיקי לוי, חבר מערכת, שאל אם תפקיד העיתונות הוא רק לדווח על מה שמתחברים אליו, ותהה האם זו לא ההגדרה של עיתונות מגויסת. גל ברוש, רכז המערכת, השיב בפשטות: אם זו ההגדרה של עיתונות מגויסת – אני חי איתה בשלום. הפרשן הפוליטי עמית סגל סיכם את חילופי הדברים הללו במילה אחת: בול.

המנכ”ל אבי וייס ביקש להרגיע את הוויכוח וכתב: צפו במהדורות בחודשים האחרונים במקום להתחבר לביקורת. אני מציע לסיים את הדיון כאן. תודה.

אלא שבאותו רגע השיב הפרשן מוחמד מג׳אדלה, חבר פאנל “אולפן שישי” ומי שמרבה לעסוק בקולות ערביים־יהודיים: רון יקירי, אשמח לסדר לך שיחה עם בת דודה שלי מעזה. אולי תתחבר קצת לסבל של אנשים שמעולם לא תמכו בחמאס, אבל מתעוררים כל בוקר למרדף אחרי שקית קמח כבר שנה וחצי. רק בשורות טובות לכולם.

מוחמד מג'אדלהצילום: צילום מסך

סגל לא נותר אדיש והשיב בציניות: בדיוק כמו בברלין, בדרזדן ובטהרן. וייס חתם את הדיון: חברים, תודה.

העימות בקבוצה הפנימית חושף את אחד הסדקים המרכזיים בתקשורת הישראלית בעת מלחמה: האם ראוי לתת ביטוי לסבל אזרחי בצד השני, גם אם אין כל חיבה כלפיו? בחדשות 12 – לפחות לפי הדיון הזה – הדעות חלוקות מאוד.