דברים שרואים משם | עובדיה עדי ישי בטור דעה אישי

גדלתי בבית חרדי שבו אהבת התורה והמחויבות לציבור עמדו תמיד במרכז. בצעירותי זכיתי לגדול בצילו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

הדרך שאליה נחשפתי – דרך של עקרונות, של שליחות, של דבקות בערכים – עיצבה גם אותי. והיא המשיכה להנחות אותי גם כשעמדתי בפני אחת ההחלטות הגדולות בחיי: להתגייס לשורות משטרת ישראל.

זו לא הייתה החלטה פשוטה.

שאלות רבות ליוו אותי בתחילת הדרך: האם אצליח לשמור על הזהות החרדית שלי בתוך מערכת ממלכתית? האם תהיה לי סביבת עבודה שמכבדת את האמונה שלי? האם באמת אפשר לשלב בין עולמות שנראים כל כך שונים?

היום, כשאני כבר בפנים – אני יודע: כן, אפשר.

זו הייתה הבחירה הנכונה עבורי. והיא יכולה להיות הבחירה הנכונה גם עבור אחרים – חרדים שרוצים לשמור על זהותם, לפרנס בכבוד, לתרום לביטחון המדינה, ולהיות חלק ממערך משמעותי של עשייה.

משטרת ישראל היום, בייחוד תחת הנהגת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, פתחה שערים חדשים בפני הציבור החרדי.

יוזמות חדשות, מסלולים מותאמים לאורח החיים החרדי, יחידות כמו סייבר, חקירות, מג"ב ותפקידים לוגיסטיים – כל אלו הופכים את השירות לשביל אפשרי למי שמרגיש שליבו נמשך לשם.

ואני לא לבד.

חברים שלי – חרדים שומרי מצוות, יראי שמיים, כאלה שמקפידים על קלה כבחמורה – משרתים היום בגאווה במשטרה. כל אחד מהם תורם בדרכו, כל אחד מהם מביא עמו עולם ערכים שלם – מבלי לוותר על מי שהוא.

כמובן, שמי שתורתם אומנותם – הם מגיני האומה, והם ליבת קיומנו.

ומי שלא תורתו אומנותו יש מסלולים אחרים, תפקידים אחרים, שליחויות אחרות. וכל אחד והדרך שנקבעה לו מן השמיים.

אני רק משתף את הדרך שלי.

את הבחירה שלי.

את הידיעה שיש מסלול שמאפשר לשמור על התורה והזהות – ובמקביל ללבוש מדים מתוך שליחות אמיתית.

משטרת ישראל שמחה באנשים כמונו.

אף אחד לא מנסה לשנות אותנו. רק מחפשים אנשים טובים – עם לב חם, עם ערכים, עם תחושת שליחות.

אני בחרתי בזה.

ואני מודה על כך – בכל יום מחדש.