איך בוחרים ישיבה שמתאימה לבנכם מבלי לפחד ממה שיגידו? ראיון בלעדי עם שלוש משפחות שמצאו את התשובה

איך שמעתם על המסלול ההסדר, ומה גרם לכם לבחור בו?

לבי (אמא של נועם אלימלך, ישיבת חדוותא):
הבן שלי הגיע מתיכון פתוח, עם רצון כנה להתקרבות רוחנית. הוא חיפש מסגרת שתאפשר לו לבנות את עולמו הערכי בלי לוותר על עתיד מקצועי. ואז, באופן כמעט מקרי, במסע לפולין, הוא פגש קבוצת בחורים מישיבת חדוותא. אחרי שיחה קצרה איתם, הוא הבין שמצא את מה שחיפש – מקום שבו לא צריך לבחור בין קודש לחול, אלא לשלב ביניהם. אנחנו התרשמנו עמוקות מהאיזון שמציעה הישיבה: לימודי קודש מעמיקים בשעות הבוקר, מסלול אקדמי בהנדסת מחשבים אחר הצהריים, וקהילה תומכת שלא מלווה רק את הבחור – אלא גם את ההורים, לאורך כל הדרך.

תומר (אבא של נועם חרמון, ישיבת אור העתיד):
 אנחנו חיפשנו מקום שמצד אחד שומר על ערכי היהדות בקפדנות, ומצד שני מכין את הנערים למציאות החיים. שמעתי על 'אור העתיד' דרך חברים, וראיתי בעצמי איך הבחורים שם נראים: תפילה מוקפדת, הופעה מכובדת, לימוד תורני רציני – יחד עם לימודי מקצוע שמכוונים לתואר נחשב.

י. משרת 8200 בעולם התשתיות (הבוגר ישיבת דרך חיים ת"ומ)
 אצלי זה התחיל כשחברים סיפרו על מסלול שמשלב בין הנדסאות לבין לימוד תורה והכנה לצבא. לא רציתי לוותר על העולם הרוחני שלי, אבל גם לא להתפשר על מקצוע. בישיבה ראיתי שיש אווירה אמיתית של השקעה בלימוד תורה אבל גם הרבה אחריות מקצועית שמעניקה כלים לחיים.

סקרנים כבר עכשיו?  לחצו כאן לפרטים >>

איך מגיבה הסביבה – אתם כהורים, וגם הבנים עצמם?

לבי:
 הפחד הראשוני שלי היה שהבן שלי ילך לאיבוד  ולא יהיה שייך לא לכאן ולא לשם. לאחר תקופת לימודים בישיבה קיבלתי תחושת ביטחון. הרבנים ואנשי הצוות יצרו איתי קשר באופן קבוע. נועם הרגיש שיש לו כתובת, ליווי אישי, ועד היום שהוא ב"ה נשוי,  הוא לא מותר על שיעורים בישיבה.

תומר:
 אנחנו מרגישים שהישיבה הפכה לבית שני עבורו. הוא נוסע מדי יום מרחקים ולפעמים קם לפנות בוקר, רק כדי להיות שם. הוא מצא שם מסגרת שלא רק מקבלת אותו – אלא בונה אותו. גם כשיש קשיים ואתגרים, הם יודעים ללוות, לאזן, ולהציב גבולות עם המון רגש ואהבה.

י:
 בתור נער חרדי, חששתי להרגיש זר, ואולי שונה בנוף. אבל ההפך קרה: הישיבה הוכיחה לי שיש מקום לכולם. זה קיבוץ גלויות של כל הסגנונות – חסידים, ליטאים, חוזרים בתשובה, והכול מתאחד סביב לימודי תורה. במקביל רכשתי מקצוע נחשב כשהצטרפתי למסלול הנדסאי חשמל, והמשכתי לשירות צבאי בתפקיד משמעותי ביחידה משמעותית. אני לקראת סיום השירות, וכבר היום אני מקבל פניות ממקומות עבודה מובילים עם הצעות שכר מכובדות. ואני אומר מנסיון: מסלול ישיבות ההסדר זה מסגרת שבונה אותך לחיים.

האם המסלול הזה באמת מצליח לשלב בין התורה למקצוע?

לבי:
 השלב הכי משמעותי היה כשלמדתי להבין שזה לא או-או. נועם לא היה צריך לבחור בין להיות בן תורה לבין בניית קריירה. הוא הצליח לנהל סדר יום שבו בבוקר הוא יושב בסדר עם חברותא, ובצהריים בלימודים לתואר. וכשהוא חזר בערב לפנימייה, הוא היה מתמלא באנרגיה מהשילוב הזה. זה לא סתם "להעביר את היום" – הוא נהנה משני העולמות, וזה חיזק אותו גם באמונה וגם באחריות לחיים.

תומר:
זה מה שהכי הרשים אותי. אין שם ויתור על לימוד התורה, אבל גם לא התעלמות מהצורך להכשיר את התלמידים לחיים שמחוץ לכותלי בית המדרש. כל תלמיד בוחר מסלול שמתאים לו – חלקם לומדים תכנות או תחום הנדסי, אחרים הולכים על תחומי שירות ותעשייה, ויש גם כאלה שלומדים השגחת כשרות. כל בחור מוצא את המקום שלו, עם מעטפת מלאה  גם רוחנית וגם מקצועית.

י:
 תשמע, זה לא רק שהם מאפשרים לשלב – הם דורשים את זה. בישיבה שלי ידעו לקחת כל אחד למקסימום שלו: בלימודי מקצוע, בלימוד תורה, וגם בשירות צבאי. אני עשיתי תעודת הנדסאי חשמל, תוך שנתיים וזה בעיקרון מסלול שלוקח שלוש או ארבע שנים. זה אינטנסיבי ומאתגר. וכשאתה רואה את התוצאה, ואתה מקבל הצעות עבודה עוד לפני השחרור כמו שאמרתי מקודם  אתה מבין שזה לא עוד ישיבה רגילה.

לפרטים מלאים, לחצו כאן >>

האם יש חשש לשלוח ילד למסלול שמשלב שירות צבאי?

לבי:
בכלל לא.  יש להם הכוונה, הכנה ותמיכה מקצועית עד כדי כך שגם בצבא הוא יישאר בקשר עם הרב שלו. מבחינתי, זו חומת מגן. הילד נשאר כמו שהוא, גם אם הוא לובש מדים ומשרת את המדינה.

תומר:
 אני חושב שהגיע הזמן לומר את זה בקול: הצבא היום יודע להכיל חרדים. זה לא פשוט, נכון, אבל מי שמגיע מתוך מסגרת ברורה, עם זהות יציבה, בונה את עצמו שם. אני רואה את זה על הבן שלי. השירות עוד לפניו, אבל הוא כבר מבין שזה חלק מהשליחות שלו, הוא רוצה להיות חלק ולתרום למדינה.

י:

אצלי השירות כבר כמעט הסתיים, ואני יכול לומר בלב שלם – הצבא היום נראה אחרת לגמרי ממה שחושבים. יש התאמות ברורות לחרדים, הרבה יותר ממה שמתואר בתקשורת. לא הרגשתי לרגע שאני לבד או שנדרש ממני לוותר על העקרונות שלי. והכי חשוב: גם במהלך השירות, הישיבה נשארה לצידי. היא לא רק הכינה אותי לשירות – היא ליוותה אותי לכל אורכו.

לסיום, מה המסר שלכם להורים שמתלבטים?

לבי:
תעשו את מה שנכון עבור הבן שלכם. יש היום מגוון ישיבות שמציעות את השילוב המדויק – לימוד תורה לצד רכישת מקצוע ושירות משמעותי. אל תפחדו – תנו לו את הכלים לבנות לעצמו עתיד.

תומר:
הבן שלי פורח. יש לו מסגרת תורנית, חברים טובים, דרך סלולה ובטוחה. אני יכול לספר, שכבר המלצתי להרבה חברים שלי, והם שלחו בעקבות כך את הבנים שלהם  והם מודים לי על כך. אז אני ממליץ להורים: תבדקו, תבררו, ותבחרו מה שנכון לבן שלכם.

י:
אם הבן שלך לא בנוי לשבת וללמוד כל היום – זה בדיוק המקום בשבילו. הצבא יודע לבוא לקראתנו. אנחנו לא צריכים לבחור בין תורת ישראל לבין אחריות לאומית – אפשר גם וגם. אני תומך בעולם התורה, אבל מאמין שצריך למצוא את הדרך שמתאימה לכל בחור ושתוביל אותו למצוינות.

רוצים לשמוע עוד?

זה הזמן לגלות מקרוב את הישיבה שמתאימה בדיוק לבן שלך. לחצו כאן לפרטים >>