מפעל באוזבקיסטן בבעלות חרדית מייצר תשמישי קדושה לחיילים

למרות המצב הנוכחי באזורנו, אוזבקיסטן מדינה מוסלמית במרכז אסיה עם אוכלוסייה של כ-37 מיליון נפש מפתחת שיתופי פעולה עם ישראל. שיתוף פעולה כלכלי עם אוזבקיסטן פותח אופקים חדשים ליזמים ישראלים, ובמיוחד לאנשי עסקים חרדים.

אחד הסיפורים הבולטים הוא של חברת מלך טקס, המייצרת בגדים מסורתיים, שהפכה לאחת מהחברות הישראליות המצליחות ביותר בתעשיית הטקסטיל באוזבקיסטן. בימים אלה מוקם מפעל רביעי בעיר נאמאנגן, במטרה להגיע למחזור שנתי של 20 מיליון דולר.

כאשר אברהם חיים, יועץ כלכלי אסטרטגי חרדי, ביקר באוזבקיסטן לראשונה בשנת 2016, לאחר בקשה של היזם החרדי שלמה קולומבו, הוא כלל לא שיער שיפתח שם עסק בינלאומי וגם ימצא את אשתו. אך ההתחלה הייתה דרמטית במיוחד.

הביקור הראשון במדינה

בביקורו הראשון, כשהיה עייף מטיסה של ארבע שעות מתל אביב לטשקנט, יצא עם חבר ישראלי לבית תה מקומי כשברשותו תיק עם מחשב נייד וסכום כסף גדול. לאחר שהתיישבו, הוא עבד מעט במחשב, החזיר אותו לתיק, שתו קפה ויצאו למלון.

רק כמה שעות לאחר מכן נזכר אברהם ששכח את התיק. "כשהבנתי שהשארתי את התיק בבית התה, נחרדתי. המחשב הכיל מידע חשוב, והכסף — אובדנו היה יכול לגרום לי לצרות רבות", הוא מספר.

הוא רץ חזרה לבית התה, שכבר כמעט נסגר. כששאל את אחת העובדות אם ראתה את התיק, היא ענתה בטון רגוע: "הנה התיק שלך, הוא פה בפינה". כששאל אם מישהו פתח אותו, היא משכה בכתפיה: "למה? ידענו שתחזור לקחת אותו". כשהוא פתח את התיק, גילה שכל הכסף והמחשב — עד הדולר האחרון — נותרו במקומם. "הייתי המום", אמר אברהם. "טיילתי ברפובליקות רבות של ברית המועצות לשעבר, בדרום מזרח אסיה ובארצות הברית — וידעתי שהסיפור יכול להסתיים אחרת. זו הייתה נקודת המפנה — הבנתי שאני רוצה לעבוד במדינה הזו, עם האנשים האלה".

בשנת 2017 נפתח רשמית מפעל מלך טקס

העובדים המקומיים המשיכו להפתיע את אברהם ואת בעלים של החברה - שלמה קולומבו. הם התרשמו מהנימוס, מהכבוד לקשישים ומהפתיחות ללמידה. המפעל גייס צעירים אוזבקים, וההכשרה נערכה במקום. העסק התקדם במהירות, ואף לא הקורונה ולא המלחמה עצרו אותו.

כיום מועסקים כ-200 עובדים מקומיים במשרה מלאה, ועוד כ-300 שעובדים דרך קבלני משנה —כולם מוסלמים. יחסיהם עם היהודים ועם ישראל חמים מאוד. העובדים חולמים להרוויח כסף ולעזור למשפחותיהם. תנאי העבודה טובים בהרבה מהמקובל באוזבקיסטן.

שאבקאטג׳ון עבדורזאקוב, ראש העיר ואחראי על מחוז נאמאנגן בביקור במפעלצילום: אברהם חיים

המפעל החדש, בנוסף לייצור הקיים, צפוי לייצר בדי צמר לטליתות באיכות הגבוהה ביותר בעולם, תוך שימוש בציוד מתקדם וטכנולוגיות ייצור ועיבוד שיובאו מאיטליה, גרמניה, טורקיה וסין, בהשקעה של מיליוני דולרים. למוצרים המיוצרים במפעל יש תעודות ופיקוח כשרות של בד״ץ העדה החרדית ירושלים, בד״ץ יורה דעה של הרב מחפוד, והרב אריה לוין ראש מחלקת תשמישי קדושה ברבנות תל אביב.

המפעל מייצר גופיות ציצית לחיילים, כיפות, טליתות קטנות וגדולות ועוד. לאחר דיונים רבים הוחלט למנות למנהלת המפעל את נטלי קשמן — צעירה יהודייה מאוקראינה שמכירה היטב את הכלכלה והתרבות הסובייטית. היא  באה בהזמנה של קולומבו כמתרגמת, והביאה עמה רוח רעננה.

"כמעט כל עובדי החברה הם בעלי השכלה תיכונית. מצאנו צעירים מוכשרים שרוצים ללמוד — גם תכנות — ולעבוד איתנו בתחומים נוספים. ביצענו הכשרות על חשבון המפעל",- סיפרה

החברה החלה לארגן ימי כיף בסגנון ישראלי לעובדים, מה שיצר רושם חיובי מאוד בקרב הצעירים. אחד העובדים, למשל, חלם על מצלמה מקצועית אך משפחתו לא יכלה להרשות זאת לעצמה. החברה דאגה להביא לו אחת מישראל כמתנה על עבודתו המסורה.

"אני שמח שהרושם הראשוני שלי לא אכזב", אומר אברהם. "אפשר לעשות עסקים באוזבקיסטן. למרות שכותנה אוזבקית יקרה יותר מהסינית, אנחנו מאמינים שהאיכות וההשקעה בצד האנושי מצדיקות את המחיר. ביהדות, לא רק איכות המוצר חשובה, אלא גם מי עומד מאחוריו ואיך העובד מרגיש".

אברהם חייםצילום: באדיבות המצלם

אברהם הרשים לא רק את עובדיו — אלא גם את מנהלת המפעל. כשראה איך נטליה מובילה את העסק, הבין שהיא האדם הנכון לבנות איתו משפחה. כיום השניים מצפים לילדם השני, והמיזם ממשיך לגדול.

המצב הפוליטי באזור כמעט לא השפיע על פעילות המפעל. הצעירים האוזבקים מבדילים היטב בין פוליטיקה לעבודה, ורבים מהם רואים במפעל הזדמנות אמיתית לפרנסה ראויה.

לאחר ה-7 באוקטובר, ייצרה החברה מוצרים בשווי של למעלה מ-10 מיליון דולר. גם בתקופת המלחמה, המפעל לא חדל מפעילות. כיום היקף הייצור עומד על כ-5 מיליון דולר בשנה, אך עם פתיחתו הצפויה של המפעל הרביעי בנאמאנגן, היעד הוא להגיע ל-20 מיליון דולר בשנה.

בעלי המפעל שלמה קולומבו נמצא בימים אלה במיאמי. "אנו מרחיבים את הייצור והייצוא של בגדים עבור קהילות יהודיות דתיות בארצות הברית, סיפר שלמה קולומבו. "כבר הצגנו דגמים ראשונים — והם עשו רושם חיובי מאוד על לקוחות פוטנציאליים".

היזם שלמה קולומבוצילום: אברהם חיים

מפעל "מלך טקס" הם בין החלוצים בשיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לאוזבקיסטן בתחום הטקסטיל — תחום שבו מתרכז המאבק האוזבקי לשדרוג טכנולוגי ולשינוי תעשייתי. לישראל יש, ועודנה יכולה להיות, תפקיד משמעותי במאמץ הזה.

גידול ניכר בשיתוף הפעולה הכלכלי עם אוזבקיסטן

על פי נתוני שגרירות אוזבקיסטן בישראל, היקף שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות גדל ב-41.9% בשנת 2024 והגיע לכ-60 מיליון דולר. הנתון מגלה את הפוטנציאל הנרחב לשיתוף פעולה בתחומים שטרם נוצלו, כולל מטלורגיה אל-ברזלית (בפרט ייצור מוצרי נחושת וחוטי נחושת), דשנים מינרליים, מוצרי חשמל כגון מקררים תעשייתיים, מזגנים וציוד אינסטלציה, וכן תכשיטים.

פורום ההשקעות שהתקיים החודש

בטשקנט התקבצו 8,000 משתתפים, כולל 3,000 אורחים מיותר ממאה מדינות. הפורום כלל תערוכה מרכזית בשטח של 6,000 מטרים רבועים, שבה הוצגו מוצרים של 90 מפעלים מעשרה מגזרים מובילים בכלכלה האוזבקית, לרבות פטרוכימיה, הנדסת מכונות, תעשיית הבנייה ועיבוד מזון.