מטלטל: מכתב הפרידה של הטייס הראשון שתקף באיראן

בעיצומה של אחת המשימות המסוכנות שידע חיל האוויר הישראלי, נבחר סגן אלוף (מיל') ע' להוביל את המטוסים הראשונים שנכנסו לעומק איראן. את הרגע הזה, שבו ידע שהוא עשוי שלא לשוב, הוא בחר לציין בדרכו האישית - בלי מכתבי פרידה דרמטיים, אלא בשיר ששמר על גבי פתק בכיסו לכל אורך הלחימה.

"כבר שבועיים שאני מהסס לשתף", כתב למשפחתו אחרי הפסקת האש, "במטס הפתיחה נבחרתי להוביל ערכה של עשרות מטוסים. היינו הראשונים להיכנס לעומק איראן. אני הייתי במטוס הראשון של המבנה הראשון, וכך גם קיבלתי את המשימה המסוכנת ביותר".

בדברים ששיתף חברו הקרוב, חבר הכנסת מתן כהנא, נחשפת התלבטותו האישית של ע': "לא היה לי את האומץ לכתוב מכתב פרידה. משהו בתוכי לא הרשה לי להתעסק בזה. ידעתי רק דבר אחד - שאעשה הכל כדי לחזור בשלום".

ברגע האחרון, לפני ההמראה, בחר ע' לסיים את התדריך המיוחד שלו לחבריו בטייסת בהקראת שיר שהוא אוהב במיוחד. "האתגר הכי גדול היה לשדר ביטחון ורוגע למבנה שעמדתי בראשו", הוא כתב.

הפתק, ששרד את ימי הלחימה כשהוא מקופל בכיסו, נשא את מילות השיר:

מילות השירצילום: מתוך הטוויטר של מתן כהנא

הוא לא היה שם לבד. לדבריו, "היו איתי קיבוצניקים, מתנחלים, מושבניקים ועירוניים. כמו שאתה מכיר כל כך טוב, ארץ ישראל היפה. למרות הפחד והחששות - מסתכלים ימינה ושמאלה ומסתערים ביחד על האויב".

בסיום דבריו ביקש דבר אחד: "בבקשה, בבקשה בלי פוליטיקה".