רוב הישראלים מאמינים ששלטון חמאס ישרוד, ולא יוקמו ישובים בעזה
לפי הסקר, שנערך במסגרת מדד החברה הישראלית לחודש יוני 2025, 57% מהישראלים סבורים כי גם לאחר תום התמרון הצבאי בעזה, חמאס ימשיך לשלוט – אם בשמו הנוכחי ואם תחת שם אחר
- יענקי פרבר
- ל' סיון התשפ"ה
- 1 תגובות
ממצאי מדד החברה הישראלית של JPPI - המכון למדיניות העם היהודי לחודש יוני 2025 מציגים תמונת מצב מורכבת, ולעיתים מפתיעה, באשר לאופן שבו הציבור תופס את סיום הלחימה בעזה.
הסקר בדק מה חושבים הישראלים על היום שאחרי המלחמה, האם חמאס יובס, האם ישראל תשלוט בשטח, והאם תוקם מחדש התיישבות יהודית בעזה?
שלטון חמאס – יש סיכוי שיישאר?
לפי הסקר, שנערך במסגרת מדד החברה הישראלית לחודש יוני 2025, 57% מהישראלים סבורים כי גם לאחר תום התמרון הצבאי בעזה, חמאס ימשיך לשלוט – אם בשמו הנוכחי ואם תחת שם אחר.
רק שליש מהציבור (30%) מאמינים ששלטון חמאס יופל ולא יתקיים עוד.
פילוח לפי מגזרים חושף הבדלים ברורים.
בקרב האזרחים הערבים בישראל – 41% מעריכים ששלטון חמאס ימשיך להתקיים כפי שהוא, ועוד 27% מאמינים שימשיך להתקיים תחת שם אחר, ורק 15% סבורים שהוא יופל. בקרב היהודים, 53% מעריכים שחמאס ישרוד את התמרון במתכונת כזו או אחרת, לעומת 34% בלבד שחושבים שיופל.
האם ישראל תישאר בתוך עזה?
כשנשאלו מה עשוי להיות עתיד השליטה הישראלית ברצועה, כמעט מחצית מהציבור (47%) מאמינים שישראל תמשיך לשלוט בחלק מהרצועה לפחות לכמה חודשים. שליש מהישראלים (33%) מעריכים שישראל תשלוט בכל הרצועה – לפחות לכמה שנים.
ממצאי מדד החברה הישראלית של JPPIצילום: המכון למדיניות העם היהודיגם כאן הפילוח הפוליטי מובהק: רוב תומכי מפלגות הקואליציה מעריכים שישראל תשלוט לאורך זמן ברצועה, בעוד שרוב תומכי האופוזיציה מעריכים שהמלחמה תיגמר בשליטה חלקית וזמנית.
עזיבה המונית של תושבי עזה? הציבור חלוק
שאלה רגישה נוספת עסקה בשאלה האם תושבי עזה הערבים יעזבו את הרצועה.
59% מהישראלים חושבים שרוב גדול מהעזתים יישארו, ורק 14% צופים עזיבה רחבה. אלא שבקרב מצביעי הימין – יותר מרבע מהם צופים כי רוב העזתים יעזבו בתוך שנתיים–שלוש, ו-42% מאמינים שמעל רבע מהאוכלוסייה תעזוב. מנגד, כמעט כל מצביעי השמאל (96%) מאמינים כי רוב האוכלוסייה תישאר בעזה, ומעטים בלבד יעזבו.
התיישבות יהודית בעזה –הישראלים לא מאמינים
אחת השאלות הנפיצות ביותר בסקר עסקה בעתיד ההתיישבות היהודית ברצועת עזה. הרוב המכריע של הישראלים (63%) מעריכים שישראל לא תקים יישובים יהודיים בעזה. רק מיעוט, אמנם לא מבוטל, (כ-28%) חושבים שישראל תחדש התיישבות – בין אם בסמוך לגבול ובין אם בעומק הרצועה.
ממצאי מדד החברה הישראלית של JPPIצילום: המכון למדיניות העם היהודיבאופן מעניין, דווקא בקרב האזרחים הערבים בישראל, שיעור האמונה שיוקמו יישובים יהודיים (46%) גבוה מזה שבקרב היהודים (24%).
הציבור תומך בלחימה – אך חלוק על המוסר
נושא נוסף שנבדק הוא תפיסת הציבור את אופן ניהול הלחימה מול חמאס – ובעיקר בכל הנוגע לפגיעות באזרחים שאינם מעורבים.
בקרב הציבור היהודי, 72% סבורים שישראל נזהרת במידה מספקת או מלאה כדי למנוע פגיעה באזרחים. לעומתם, שני שליש מהציבור הערבי בישראל סבורים שישראל אינה נזהרת מספיק או כלל לא נזהרת. ככל שעוברים מהשמאל אל הימין – עולה האמון בפעולות צה"ל, ויורדת הדאגה המוסרית מהשלכות הלחימה.
ממצאי מדד החברה הישראלית של JPPIצילום: המכון למדיניות העם היהודיכך לדוגמה, 88% מהמשיבים בשמאל ציינו שמאוד חשוב להם להימנע מפגיעה באזרחים לא מעורבים, בעוד בקרב מצביעי הימין – 38% אומרים שכלל לא חשוב להם להימנע מפגיעות כאלה.
חשש מחרם בינלאומי – נפוץ גם בימין
לצד ההתמקדות בעזה, הסקר בדק גם את הלך הרוח הציבורית בנוגע לאפשרות שישראל תהפוך ל"מדינה מוקצה" במערב. כ-64% מהציבור הביעו דאגה – מלאה או חלקית – מהאפשרות הזו. מתוכם, 40% מהישראלים אמרו שהם "מודאגים מאוד". אפילו בקרב חלק מתומכי הימין – נרשמה רמת דאגה לא מבוטלת, אם כי היא נמוכה יחסית לשאר המחנות הפוליטיים.
ממצאי מדד החברה הישראלית של JPPIצילום: המכון למדיניות העם היהודיפרופ' ידידיה שטרן, נשיא JPPI (המכון למדיניות העם היהודי): "בצד ההחלטה הבן-גוריוניסטית הנועזת של נתניהו לצאת למלחמה באיראן, עליו לקבל החלטה נוספת, נועזת בצורה אחרת, לסיים את המלחמה בעזה. זהו סיכון עבורו, כיוון שהקואליציה עליה נשען רוב חייו הפוליטיים עלולה להתפורר, אך בכך הוא יאפשר תחילתו של תהליך תיקון חברתי פנימי. נתוני הסקר משקפים חברה ישראלית שאמנם ממשיכה לתמוך בפעולה הצבאית, אך גם מפתחת סקפטיות גוברת באשר לתוצאה הרצויה.
ממצאי מדד החברה הישראלית של JPPIצילום: המכון למדיניות העם היהודיחלק מהציבור כבר לא מאמין שניתן להפיל את חמאס, ומניח שישראל תישאר עמוק בתוך עזה לתקופה ממושכת. הציבור היהודי מודאג באשר למחיר המוסרי שהלחימה גובה מאתנו, בעוד שאצל האזרחים הערבים – יש תחושת ניכור גוברת.
הממצאים מחייבים בחינה לא רק של התוכנית הצבאית – אלא גם של האופק המדיני והתודעתי שנוצר בעקבותיה".


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות