5 משפטים שגורמים לילדים להפסיק להקשיב לכם - לפי פסיכולוגית ילדים

הורים שרוצים לגדל ילדים רגועים ומקשיבים, צריכים להיזהר ממלכודות לשוניות שמייצרות התנגדות, בושה או התנתקות רגשית. מומחית לפסיכולוגיה של ילדים חושפת את חמשת המשפטים שעדיף למחוק מהלקסיקון – ומה להגיד במקום.

האם משפט תמים כמו "ככה אמרתי" יכול להרוס את מערכת היחסים עם הילדים? על פי פסיכולוגית הילדים והמדריכה ההורית רים ראודה שדבריה פורסמו בדיילי מייל הבריטי, התשובה היא כן – ובגדול. לדבריה, חמש אמירות נפוצות שמרבית ההורים משתמשים בהן מתוך תסכול או הרגל, דווקא פוגעות במוטיבציה של הילדים להקשיב, מקטינות את שיתוף הפעולה – ומחמירות את המאבקים בבית.

לפי ראודה, שמבוססת על שנות מחקר והדרכה, הדרך להשפיע באמת על ילדים לא עוברת באיומים, בעונשים או בגערות. במקום זאת, צריך להשתמש בשפה שמכבדת את הילד, נותנת לו תחושת ביטחון רגשי, ומובילה אותו לשיתוף פעולה.

הנה חמשת המשפטים שעדיף להוציא מהבית – ומה עדיף לומר במקומם:

1. לא לומר: "כי ככה אמרתי!"

מה כן לומר: "אני מבין שאתה לא אוהב את ההחלטה הזו. אני אסביר – ואז נמשיך הלאה".
משפט כמו "כי ככה אמרתי" סותם את ערוץ התקשורת ומלמד צייתנות עיוורת, טוענת ראודה. לעומת זאת, כשההורה מסביר את הבחירה שלו בצורה ברורה ושקטה – הילד מרגיש שמכבדים אותו. זה לא אומר לוותר – אלא להנהיג מתוך סמכות רגועה.

2. לא לומר: "אם לא תעשה את זה – תפסיד את הזכות ל..."

מה כן לומר: "כשתהיה מוכן לעשות X, נוכל לעשות את Y."
איומים יוצרים התנגדות ומכניסים את הילד למצב מגננה. לעומת זאת, ניסוח שמציב גבול תוך שמירה על חופש הבחירה – נותן לילד תחושת שליטה ויכולת לבחור מתי הוא מוכן לשתף פעולה.

3. לא לומר: "תפסיק לבכות, אתה בסדר".

מה כן לומר: "אני רואה שאתה ממש נסער. ספר לי מה קורה".
השתקת רגשות שולחת מסר שהרגשות של הילד אינם תקפים. במקום זאת, הקשבה אמפתית מאפשרת לילד להירגע מהר יותר, ומגבירה את האמון בין הילד להורה.

4. לא לומר: "כמה פעמים אני צריך להגיד לך?!"

מה כן לומר: "ביקשתי את זה כבר כמה פעמים. עזור לי להבין למה זה קשה עבורך".
הנחה שהילד "עושה דווקא" עלולה לפספס בעיה עמוקה יותר – קושי, בלבול או חוסר חיבור רגשי. ניסוח חלופי מאפשר לפתור את הבעיה במקום להאשים.

5. לא לומר: "אתה יודע להיות טוב יותר מזה".

מה כן לומר: "משהו מפריע לך להיות במיטבך כרגע. בוא נדבר על זה".
אמירה שמביישת את הילד מערערת את הדימוי העצמי שלו. ניסוח חלופי מעודד רפלקציה עצמית, משדר אמון ומחזק את הקשר בין ההורה לילד.

ראודה מדגישה שהמפתח לשיתוף פעולה אמיתי עם הילדים הוא לגרום להם להרגיש בטוחים, נראים ונלקחים ברצינות. "כשאנחנו מגיבים מתוך אמפתיה והובלה, ולא מתוך שליטה וביקורת – אנחנו מצמצמים את מאבקי הכוח, ומגדלים ילדים שמאמינים בנו, ומסוגלים לווסת את עצמם ולגדול למבוגרים רגשיים וחזקים".