ספר חדש "לב נאמן": מסע חייו המרתק של רבנו מאיר מאזוז זצ"ל

שוק הספרים היהודי מוצף בספרי ביוגרפיה המספרים על תולדות חייהם של גדולים בישראל. תועלתם של ספרים אלו מרובה כמובן, אך חסרון יש בהם, שהם מכלי שני שלישי ורביעי, עד שלרוב, קשה לחקור ולדעת את מדת האמת שבסיפור. היו אף שבדו סיפורים מלבם, וסיפרו אותם על רבנים ואדמורי"ם מסוימים, בלא שניתן היה להזים את סיפוריהם. ומצוי גם שאותו סיפור נכתב על כמה וכמה רבנים שונים, וברוך היודע.

מסע חייו המרתק של רבנו מאיר מאזוז זצ"לצילום: באדיבות המצלם

שונים הם פני הדברים, כאשר הדברים נכתבים מפי בעל המעשה עצמו. וכבר המליצו "כלי ראשון מבשל, אך כלי שני אינו מבשל".

ואכן, חסרים על המדף ספרי אוטוביוגרפיה של גדולי ישראל, שבהם הרבנים עצמם פורשים את דברי ימיהם בגוף ראשון, מנקודת מבטם האישית, כאשר לקוראים ניתנת הזדמנות לקבל הצצה נדירה לחייו האישיים של גדול בישראל. ואם תימצי, אין לך "שימוש תלמידי חכמים" גדול מזה.

וכבר היו מגדולי הדורות אשר שינסו קולמוסיהם וחרטו על הכתב את דברי ימיהם, כמרן החיד"א זצ"ל, שכתב יומן שלם בשם "מעגל טוב" על מסעותיו ברחבי העולם, וכן הגאון יעב"ץ זצ"ל ששרטט את קורותיו עלי ספרו "מגילת ספר", וכן רבי חיים ויטאל זצ"ל בספר "החזיונות" שלו, והתוספות יום טוב ב"מגילת איבה", ועוד.

כאיש כתיבה מובהק, גם מרן ראש הישיבה גאון ישראל רבנו מאיר מאזוז זצ"ל, רגיל היה לחרוט עלי כתב חוויות משמעותיות מימי חייו, בבחינת "אדברה וְיִרְוַח לי" (איוב ל"ב כ'). העט שהיה אצלו קודש לה' ולתורתו, לאלפי חידושים ותשובות הלכתיות רהוטות, מרפה היה לרגעים קלים, ומותיר אחריו משנת חיים שלימוד בפני עצמה היא צריכה.

מסע חייו המרתק של רבנו מאיר מאזוז זצ"לצילום: באדיבות המצלם

למעשה, בכתיבת זכרונותיו, גם אם בצורה בלתי מודעת, מנע מרן זצ"ל מראש את אשר סלד ממנו כל חייו – הגזמות ועיוותים בסיפורי גדולי הדורות (כפי שהצר על כך במבוא לספרו "מגדולי ישראל" ח"א), ובכך חסם כל אפשרות של סטיה מהעובדות על ידי כותבי תולדותיו. וכבר כתב על כך הגאון חזון איש (קובץ אגרות ח"ב סי' קל"ג): "ראוי להמחזיקים בתורת ה' לדעת את גדוליה באופיים האמיתי".

בימים אלו יוצא לאור הספר "לב נאמן" שנערך מיומניו, ומתגלה כחיבור אוטוביוגרפי מרתק בנוי לתלפיות עם סיפור חיים סוער ויוצא דופן. בפני הקורא נפתח אשנב למסכת חיים מופלאה הנפרשת על פני עשרות שנים וחוצה יַמִּים וארצות - מעיר הבירה תוניסיה עד לבני ברק, מראשות ישיבת חב"ד עד לכסא רחמים. יש בו בחיבור זה תיאור ימי ילדותו המלבבים בצל אביו הגדול, הרבנים מהדורות הקודמים מהם שאב השראה בבחרותו, כהונתו בראשות ישיבת חב"ד בתונס, הרצח המחריד של אביו, עלייתו לארץ, הקמת הישיבה, מאבקו העיקש בארץ החיים, ועוד ועוד.

הכל מתועד כאן בחן - מתיאור עמידתו לראשונה על רגליו בגיל שנים עשר חודש, כתיבת החידוש הראשון, חלומותיו הטמירים, סודותיו הכמוסים, לבטיו וחיבוטי נפשו, סדר יומו, הרגלי הלימוד והכתיבה היחודיים שלו, מפגשיו עם גדולי ישראל, ועד לנסיעותיו מעבר לים.

מבעד לתיאוריו של מרן זצ"ל, מתבררת זוית המבט שלו על אירועים הרי גורל בתולדות העשיה הציבורית שלו. כל אירוע - ממלחמת ששת הימים, עבוֹר במלחמת המפרץ עד לנפילת מגדלי התאומים - מקבל ביומניו פרשנות תורנית מיוחדת ומקורית.

כתיבת פרקי חייו רצופה בפניני תורה ורמזים קולעים, לצד תחושות אישיות, השקפה נכונה, יראת שמים טהורה, ומנה גדושה של חכמת חיים. מתק לשונו משתקף במלוא זכותו, ומחשבותיו רהוטות וסדורות דבר דבור על אופניו. שיחת חולין שלו, אינה צריכה תלמוד אלא היא גופא תלמוד (עיין סוכה דף כ"א ע"ב). וכבר כתב החזון איש (קובץ אגרות החזו"א ח"ב סי' קל"ג) "להבין לבם ותכונתם של חכמי ישראל - הן הן גופי תורה".

חוט השני העובר בכל הספר, הוא החיבור הרגשי שלו למקראי הקודש אליהם היה קשור בנימי נפשו ומהם שאב תקוה ונוחם. מדהים לראות איך לכל מאורע הוא פוסק את פסוקו, מוצא לו הקשר תורני קולע, ומפטיר בגימטריא מבריקה. בין השיטין, ניתן לעמוד על דעתו וללמוד הוראות שלעתים מקורן נחצב מן 'החלק החמישי' שבטור, שגם בו היה בקי על בוריו.

הספר מספק איפוא הצצה נועזת אל חרכי נפשו ועולמו החבוי הנפרשים לראשונה עלי גליון, עד שהקורא חש כאילו נכנס באחת אל תוך ההיכל הפנימי, זה שאין פנימי ממנו, בעולמו של מרן זצ"ל.

סיפורו המפעים של מרן זצ"ל, נע בין יאוש לתקוה, בין חולי לרפואה, בין משבר לתקומה, וחוזר חלילה, כשהתקוה תמיד נאחזת בפסוקים ובאמרות חז"ל מתוך בטחון ואמונה שלימה בבורא ואופטימיות עמוקה ופנימית. כשמנסים להנשימו אחרי נפילה מקומה שלישית - הוא משנן בראשו פסוק בחבקוק בניקודו ובטעמיו. כשהוא מובל באמבולנס לבית החולים בעודו מפרפר בין חיים למות - הוא מתכנן את הדרשה שידרוש במסיבת ההודיה. כשהוא שומע על כך שמחלתה של אשתו חשוכת מרפא, הוא נזכר לפתע במדרש מעודד על יעקב אבינו. כשמכניסים את רעייתו לבדיקת סיטי, לראות אם המחלה חזרה, פתאום זורח בלבו רעיון: אסתר ר"ת אין סרטן תבשר רחמן. כשהוא משלם שם דמי בדיקה בסך 295 ש"ח, הוא אומר: גם זה סימן טוב, רצה ה' אלקינו בעמך ישראל. כפי שאכן קרה, והבדיקה יצאה טוב.

יחד עם הצללים הרבים, מודגשים גם האורות וההשגחה הפרטית שליוותה אותו כל חייו: "כמה נסים ראינו בחיים... אתה רואה שההשגחה מלווה את צעדיך" הוא כותב באחד המקומות. פרק שלם בספר (יובא בכרכים הבאים) מוקדש לדרכי ההתמודדות שלו עם היסורים והקשיים בחייו.

גם בזמנים הקשים ביותר, אי אפשר לפספס את ההומור הדק השזור בכתיבה. תמיד הוא מתייחס לחיים בזוית מחויכת ואופטימית, כשהוא מגייס לעזרתו פסוקים וגימטריאות. בסוג של "הומור שחור" הוא לועג למצוקותיו וישחק להם, בבחינת "כי בשמחה תצאו" מן הצרות (אגב, כך הוא גם הסתלק לבית עולמו - מחייך ופניו מאירות). כך לדוגמא, בתאריך כ"ו בתשרי התשמ"א הוא כותב: זה חמשה חדשים ומעלה שאני סובל ל"א ממחלות שונות שלא ידעו הרופאים סיבתן ולא פשרן. אורולוג דוחה לכירורג, כירורג דוחה לפרוקטולוג, פרוקטולוג שולח לפלסטיקאי, פלסטיקאי שולח בחזרה לאורולוג, וחוזר חלילה, ואני סובל בעוה"ר ממעגל קסמים שאין לו סוף. הצד השוה שבהם ששמותיהם מתחילים בפ"א או מסיימים בגימ"ל, לאמר שאין כחם אלא בפיהם והנה גמלים באים...".

הקורא את מאמריו הבהירים של מרן זצ"ל הזורמים בנחת כמי השילוח, סבור לבטח שהכותב אותם יושב לבטח תחת גפנו ותחת תאנתו, ואינו משער בנפשו תחת אלו טרדות ומכאובים הם נכתבו. הקורא את המאמר הנפלא על הרמב"ם בספרו "מגדולי ישראל" ח"א, יתפעם לדעת באיזה מצב הוא נכתב, וכפי שמספר על זה בפנים ספרנו זה (ביום ג' בטבת זאת חנוכת התשמ"א): "בליל ששי הייתי עם הילדה [גאולה נ"ע] ל"א בבי"ח בילינסון. יום ראשון עבר שוב עם הילדה כמעט כל היום בבית חולים ולא מצאו דבר. הלואי שזה רק דמיון ויחלוף מהר. בגלל זה לא הכנתי יותר חומר לירחון "אור תורה". החומר הנמצא לדעתי די והותר. אבל עשיתי מאמץ גדול להכין "מגדולי ישראל" על הרמב"ם, וברוך ה' שגמרתי אותו עכשיו". במקום אחר (ביום כ"ו בתמוז התש"מ) הוא מספר על אשפוזיו התכופים, ובין הדברים כותב: "בכל זאת לפעמים מרגיש זרם חדש בעורקים, וקם ומסדר מאמרים לאור תורה".

מכל שורה שנכתבה בספר, עולה ההרגשה כי מדובר בדמות נדירה הקשורה בכל הוייתה לדורות קדמונים מזמן "תור הזהב" שבספרד ומעלה, בבחינת מ"ש חז"ל (עירובין דף י"ג ע"ב): "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו".

הספר מכיל 460 עמודים רצופים בגילויים מעוררי השתאות, וכולל מסמכים נדירים תמונות נדירות ותכתובות עם גדולי ישראל שמעולם לא ראו אור.

ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות, וברשת חנויות "אור החיים"