נתניהו החליט: מנכ"ל הרה"ר, יהודה כהן ימונה למ"מ נציב שירות המדינה

פרסום ראשון: ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע במכתב למ"מ היועצת המשפטית למשרד ראה"מ כי החליט למנות את מנכ"ל הרבנות הראשית, יהודה כהן לממלא מקום נציב שירות המדינה, כך נודע ל'בחדרי חרדים'.

יהודה כהן, אשר מכהן כיום כמנכ”ל הרבנות הראשית לישראל, מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לממלא מקום נציב שירות המדינה, לתקופה של שלושה חודשים או עד למינוי קבוע – לפי המוקדם מביניהם. המינוי מגיע בעקבות הודעתו של עדן בר טל, על ויתורו על התפקיד בשל מגבלות משפטיות שהוטלו עליו.

כהן הוא בעל רקע ניהולי עשיר וניסיון רב בשירות הציבורי. בעבר שימש בין היתר כמנכ”ל המועצות המקומיות מעלה עירון וביר אל-מכסור, כראש המועצה המקומית בוקעאתא (מטעם משרד הפנים), כמנכ”ל מרכז חיבייה, כיו”ר ממונה למועצות הדתיות בערים נתניה, חדרה, כפר סבא וקריית אתא, וכראש המועצה המקומית אלקנה. כמו כן, שימש כיו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מ”מ יו”ר דירקטוריון חברת פמייה, יו”ר התאגיד האזורי לטיפול בשפכים – תאגיד נחל קנה, וראש ענף כוח אדם-פרט וגמלאות ברכבת ישראל.

 מינויו לתפקיד מנכ”ל הרבנות הראשית נחשב מקצועי ולא פוליטי, והליך המינוי החל תחת השר לשירותי דת לשעבר מתן כהנא והושלם על ידי השר המכהן כיום, מיכאל מלכיאלי.

במכתב ששלח ראש הממשלה לעו”ד אורלי פישמן, ממלאת מקום היועצת המשפטית במשרדו, הוא ביקש את עמדתה המשפטית בנוגע להטלת התפקיד על כהן, בהתאם לסעיף 23א לחוק. נתניהו ציין כי מאחר והחוק אינו מתייחס במפורש להטלת תפקיד נציב שירות המדינה עצמו, יש מקום להיוועצות משפטית, וביקש לקבל את עמדת הייעוץ בתוך 24 שעות, נוכח דחיפות העניין.

בשבוע שעבר הודיע מנכ”ל משרד החוץ, עדן בר-טל, לראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מסרב להתמנות כממלא מקום נציב שירות המדינה. בר-טל נימק את סירובו בכך שלאור חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה וההגבלות המשמעותיות שהוצגו במסגרתה, לא יוכל למלא את התפקיד באופן ראוי. המינוי תוכנן להיות זמני - לתקופה של חודש - אך לא יצא לפועל.

הסוגיה עלתה בעקבות החלטת בג”ץ מלפני כשבועיים, שקבעה כי מינוי נציב שירות המדינה מחייב הליך תחרותי, בניגוד לנוהג שהיה מקובל עד כה, שבו הממשלה הייתה ממנה את הנציב ללא מכרז. בג”ץ פסל את מתווה המינוי שהציעה הממשלה - מתווה שאפשר לראש הממשלה למנות מועמד מטעמו, בכפוף לבחינת ועדת מינויים אך רק בהיבטי טוהר מידות - והורה על קיום הליך תחרותי שבו ייבחנו מועמדים לפי כישוריהם והתאמתם לתפקיד.

בתגובה לפסיקת בג”ץ, אושרה בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שמטרתה לעקוף את הדרישה להליך תחרותי, ולקבוע שמינוי נציב שירות המדינה יוכל להיעשות ללא מכרז. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התנגדה בחריפות להצעה, והזהירה כי היא עלולה לפגוע בעצמאות, במקצועיות ובאי-תלות של נציב שירות המדינה - ובכך גם לפגוע באופיו הממלכתי של השירות הציבורי כולו.

בהרב-מיארה ציינה כי ההצעה מסכנת את עקרונות המנהל התקין ופוגעת באמון הציבור. מנגד, לשכת ראש הממשלה תקפה את עמדת הייעוץ המשפטי, וטענה כי דווקא חוות הדעת המשפטית היא זו שפוגעת ברציפות התפקודית של השירות הציבורי, ומונעת את מילוי התפקיד החיוני של נציב שירות המדינה בתקופה רגישה.