בג"ץ: נתניהו קיבל את ההחלטה על פיטורי רונן בר בניגוד עניינים

בית המשפט העליון קבע היום (רביעי) כי החלטת הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ רונן בר התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לכללי המנהל התקין. הנשיא יצחק עמית פסק כי הממשלה לא העבירה את ההחלטה לסיום כהונת ראש השב"כ לוועדה המייעצת למינויים בכירים, לא הציגה תשתית עובדתית מבוססת ולא ערכה שימוע כהלכה לראש השירות.

הנשיא הדגיש כי מדובר במקרה חסר תקדים בתולדות המדינה, וכי ההחלטה התקבלה כאשר ראש הממשלה היה מצוי בניגוד עניינים חמור – בשל חקירות שהתנהלו נגד מקורביו, ולנוכח המעורבות של ראש השב"כ בניהול החקירות הללו. נקבע כי מצב זה יוצר מניעה משפטית לראש הממשלה לעסוק בעצמו בהחלטה.

עוד נקבע כי לא נמסרו ראיות או דוגמאות קונקרטיות שמצדיקות את הטענה לאובדן אמון בראש השירות, וכי נשללה ממנו אפשרות אמיתית להיערך לשימוע. על פי פסק הדין, הממשלה מחויבת לפעול לפי כללי המשפט המנהלי, לשמור על עצמאות וממלכתיות השירות, ולהגן על עקרונות שלטון החוק וזכויות האדם.

השופטת דפנה ברק-ארז הצטרפה לעמדת השופט עמית, וציינה כי מחלוקות עמוקות סביב פיטורי ראש השב"כ עלולות לחזור גם בעתיד, וכי גם בימי משבר ביטחוני אין להקל ראש בדרישות החוק ובשמירה על עצמאות שומרי הסף.

לעומתם, המשנה לנשיא נעם סולברג בדעת מיעוט, סבר שאין מקום להמשיך ולדון בעתירות, מאחר שהן הפכו תיאורטיות לאחר שראש השב"כ הודיע בעצמו על רצונו לסיים את כהונתו. לדבריו, בית המשפט לא צריך להיגרר לזירה הציבורית והפוליטית כל עוד אין הכרח מעשי בהחלטה.

בסופו של דבר, לא ניתנה הוראה שמחזירה את ראש השב"כ לתפקידו, אך העליון קבע עקרונות ברורים שיחייבו את הממשלה בהליכי סיום כהונת ראש שירות הביטחון הכללי בעתיד.