המספרים נחשפים: כמה חרדים לומדים באקדמיה?

מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) דוח נרחב העוסק בין היתר בתחום ההשכלה הגבוהה בחברה החרדית. במסגרת הדוח הוא מציין את הליקויים שנמצאו כמו גם את היעדים אותם צריך לממש למעשה. לדבריו, יש לעודד השכלה גבוהה בחברה החרדית וכי עדיין לא עמדו בייעדי מספר הסטודנטים החרדיים. המבקר אף מציין עובדה מעניינת, כי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) וכן הוועדה לתכנון ולתקצוב (ת"ת) החלה לקדם בשנת 2023 הקמתן של פלטפורמות לימוד חדשות לאוכלוסייה החרדית. יצוין כי שני גופים אלה הם גופים ממלכתיים המתווים את המדיניות ותקציב מערכות ההשכלה הגבוהה.

בדוח המתפרסם היום, מצוין כי, במאי 2019 פרסם מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן דוח ביקורת בנושא "הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי". בחודשים פברואר עד ספטמבר 2024 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב אחר תיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח הקודם, ובכלל זאת בדק את הדברים הבאים: מידת העמידה ביעד שנקבע לגבי מספר הסטודנטים החרדים ושיעור הגברים מתוכם, שיעור הנשירה מהלימודים, מתן עדיפות לתחומי לימוד בעלי אופק תעסוקה, וכן סיוע בשילוב הבוגרים בתעסוקה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מציין בדוח החדש כי מן הביקורת עלה כי, המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב הגדירו את הזכאים להשתתף בתוכנית רק על פי הרקע הלימודי בעברם, באופן צר יותר מכפי שהוגדר לצורך ייצוג הולם בחוק שירות המדינה, וללא התבססות על אורח החיים הנוכחי שלהם, מה שלמעשה גרם למיעוט מצטרפים מהחברה החרדית, אך קבעה שיעור חריגים של 15%, ואיפשרה להגיש בקשות להגדלת שיעור החריגה כדי להתמודד עם פערים אלה. בפועל, מספר הסטודנטים החרדים (על פי הגדרת מל"ג - ות"ת) לא גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות ביחס לגידול באוכלוסייה ונשאר כ-5% מהפוטנציאל בגילי 18 - 40 בקרב הנשים וכ-2% מהפוטנציאל בקרב הגברים, כאשר כ-81% מהם לומדים במסגרת לימודים בהפרדה או באוניברסיטה הפתוחה.

עוד מציין המבקר כי, בביקורת הקודמת נמצא כי הייתה עלייה עקבית במספר הסטודנטים החרדים, אך לא הושג היעד שנקבע בתוכנית הראשונה (11,465 מתוך היעד - 14,500). בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה. אומנם מגמת העלייה נמשכה ומל"ג נקטה פעולות להגדלת מספר הסטודנטים, אולם גם יעד התוכנית השנייה לא הושג (16,430 מתוך היעד - 19,000). יתר על כן, נוכח הגידול המקביל של כלל האוכלוסייה החרדית, שיעור הסטודנטים בקרבּה נותר בשנת 2023 כפי שהיה בשנת 2019, כך ש"תקרת הזכוכית" לא נשברה.

כמו כן, בביקורת הקודמת נמצא כי שיעור הגברים החרדים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה נמוך במידה רבה משיעור הנשים (33% בשנת התשע"ז (2016 - 2017) - 3,700 מתוך 11,100 סטודנטים חרדים). בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה, וכי תמונת המצב לא השתנתה - שיעורם של סטודנטים הגברים החרדים מכלל הסטודנטים והסטודנטיות החרדים נותר דומה (כ-31%- 5,000 מ-16,000). רק ביולי 2024 (חמש שנים מתום הביקורת הקודמת) עדכנה מל"ג את מודל התקצוב וקבעה שיינתן סיוע גדול יותר לאוכלוסייה שלא למדה לימודי ליבה בבית הספר התיכון, דבר שאמור לתמרץ קליטת גברים.

עוד מציין המבקר כי, בביקורת הקודמת נמצא כי חלק הארי של הסטודנטים החרדים למדו חינוך והכשרה להוראה (29.3% - 3,259 מ-11,100 בשנת התשע"ז [2016 - 2017]). בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה מועטה, וכי תמונת המצב עדיין לא השתנתה (29.9% - 4,298 מ-14,351 בשנת התשפ"ג [2022 - 2023]). עם זאת בשנת 2022 נקטה מל"ג-ות"ת צעד לתיקון ליקוי זה באמצעות שינוי סדר העדיפות, שמטרתו להביא לשינוי המצב.

לגבי נשירה מהלימודים מציין המבקר כי - בביקורת הקודמת נמצא כי בשנים 2014-2005, שיעור הנשירה בקרב הסטודנטים החרדים גבוה בהשוואה לאלה של סטודנטים מהאוכלוסייה הכללית, וכי שיעור הנשירה של הגברים גבוה מזה של הנשים - בקרב הגברים החרדים 46% (לעומת כ-20% אצל הגברים הלא-חרדים), ובקרב הנשים החרדיות - כ-28% (לעומת כ-12% אצל הנשים הלא-חרדיות). בביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן במידה רבה, וכי שיעור הנשירה הן אצל גברים חרדים והן אצל נשים חרדיות שהחלו ללמוד בשנת 2017 הצטמצם (18% נשירה בקרב הנשים החרדיות לעומת 15% בקרב נשים לא-חרדיות, ו-31% בקרב הגברים החרדים לעומת 23% בקרב גברים לא-חרדים), אם כי הפער בהשוואה לאוכלוסייה הכללית עדיין קיים.

בביקורת נמצא כי מל"ג-ות"ת החלה לקדם בשנת 2023 הקמתן של פלטפורמות לימוד חדשות לאוכלוסייה החרדית, בין היתר בפריפריה הגיאוגרפית, בארבעה מרחבים - טבריה-צפת, חיפה, בית שמש, באר שבע. בכל מרכז לימוד חרדי ישתתפו כמה מוסדות אקדמיים, בהובלה אדמיניסטרטיבית של מוסד אחד.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע בסיכום הדוח העוסק בעניין כי על מל"ג-ות"ת לבחון באופן שוטף את השפעת הפעולות וההחלטות שלה לשם הפקת לקחים ושיפור התוכניות, וכן עליה לבחון דרכים נוספות לעידוד ההשכלה הגבוהה בקרב החברה החרדית, ובפרט במקצועות בעלי אופק תעסוקתי.

תגובת המל"ג לפרסום לדו"ח מבקר המדינה: המל"ג מודה למבקר המדינה על דו"ח מעקב מקיף ומעמיק. אתגר שילוב בוגרי החינוך החרדי באקדמיה הוא אחד האתגרים המורכבים העומדים בפני המל"ג ומוסדות הלימוד. התנגדות ציבורית חרדית לעצם הלימודים באקדמיה, אחוזי הבגרות הנמוכים בקרב הנשים החרדיות, החוסר בלימודי ליבה בקרב רוב הגברים החרדים, הצורך בכלכלת המשפחה בזמן הלימודים, אתגרים חברתיים ותרבותיים ועוד, מקשים על צעירים חרדים להגיע לשערי האקדמיה בישראל ולצלוח את הלימודים.

למרות זאת, בעקבות פעולות נמרצות של מל"ג וות"ת מאז 2012, מספר הסטודנטים החרדים עולה בצורה עקבית ועומד כיום על  כ-17,500 סטודנטים בוגרי החינוך החרדי ושיעורם מכלל הסטודנטים עלה משמעותית בתוך מספר שנים. אחוז הצעירים הפונים לאקדמיה מתוך כל מחזור הולך וגדל בצורה עקבית, וגם הנשירה מהלימודים בקרב הסטודנטים החרדים ירדה בצורה משמעותית. 

בנוסף לכך, אנו עדים בשנים האחרונות לשינוי חיובי בבחירת תחומי לימוד המותאמים לצרכי המשק. פועל יוצא של מגמות אלו הביא לכך שאחוז האקדמאים החרדים בגילאי העבודה הכפיל את עצמו בעשור האחרון.
עדיין, כפי שמציין הדו"ח, לא הושגו כל היעדים שקבעה המל"ג. מל"ג פועלת לחיזוק המענים הייעודיים ופותחת בימים אלו 4 קמפוסים חדשים בפריפריה הגיאוגרפית במקומות בהם ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית. 

בנוסף המל"ג מפעילה תכניות ליווי ותמיכה של סטודנטים בוגרי החינוך החרדי הן בתכנית ייעוץ וליווי ייחודית (זרקור) והן במסגרת מעטפת תמיכה במוסדות הלימוד האקדמיים, ופועלת לגיוון תחומי הלימוד, חיזוק התחומים הנדרשים למשק ובמתן הזדמנות מלאה לבוגרי החינוך החרדי המעוניינים בכך להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה, במחקר ובתעסוקה איכותית. המל"ג תלמד את תובנותיו והמלצותיו של הדו"ח לעומק ותבחן לאורן את מדיניותה.