בין להבות ללקחים: כך נמנע אסון הכרמל הבא

הנוף סביב לטרון, אשתאול ומסילת ציון התכסה בעשן. מטוסי כיבוי חגו מעל יערות בוערים, הכבישים נחסמו לתנועה, והריח באוויר היה מוכר. אבל למרות הדמיון למראות מאסון הכרמל בשנת 2010, התחושה בשטח הייתה אחרת. ישראל של היום הגיעה מוכנה יותר. לא חסינה, לא מושלמת – אבל גם לא מופתעת או חסרת אונים.

השריפות האחרונות היו מהירות, נרחבות ומסוכנות. הן פרצו תחת תנאים קשים במיוחד: חום כבד, יובש קיצוני ורוחות עזות. ובכל זאת, למרות שהאש התקרבה ליישובים, לתשתיות ולחיי אדם – לא נרשמו אבדות בנפש. זהו הישג משמעותי לנוכח גודל האירוע.

השריפה בהרי ירושליםצילום: כבאות והצלה

יותר ממאה צוותי כיבוי, מטוסי הרקולס של חיל האוויר, מסוקי משטרה וטייסת "אלעד" של מערך הכיבוי הופעלו במהירות. אחד מהם עבר מעל שער הגיא, אחר ריחף מעל מסילת ציון ושחרר ענן מעכבי בעירה. שיתוף הפעולה בין הגופים, התיאום והתגובה בשטח היו שונים לגמרי מהימים האפלים של הכרמל.

גם בפינוי התושבים ניכרה התקדמות. המשטרה, כוחות צה"ל, פקחי קק"ל ומתנדבים פעלו יחד. נווה שלום, נחשון, מבוא חורון ומסילת ציון פונו בזמן, באורח מסודר וללא פאניקה. מה שנראה בעבר כתסריט אימה, הפך למבצע מאורגן היטב.

"אסון הכרמל היה נקודת שבר לאומית", סיפר גורם בכיר בכיבוי. "מה שקרה הפעם היה תמונת מראה. לא הצלחנו לעצור את כל האש, אבל הצלחנו לפעול בזמן. לא רק להגיב – אלא גם ליזום".

השריפה משתוללת באזור לטרוןצילום: Oren Ben Hakoon/Flash90

גם הטכנולוגיה עשתה את שלה. קווי חיץ נפרצו מראש, טרקטורים כבדים הוזנקו לצד מטוסים, והמערכות התרמיות זיהו מוקדי אש חדשים בזמן אמת. זו לא הייתה רק תגובה – זו הייתה מערכת מתואמת שמתייחסת לאש כאל שגרה צפויה.

זה לא אומר שהכול מושלם. עדיין חסרים לוחמים, משאבים ותחנות. אבל השינוי ניכר. בעבר, כיבוי האש היה כלי אחרון. היום, זה כוח מקצועי עם תפיסת הפעלה שממוקדת בהצלת חיים.

והציבור, בינתיים, ממשיך להתווכח. האם זו הצתה, התחממות, או שניהם יחד? בשטח, הכוחות לא חיכו לתשובה. הם פשוט יצאו לעבודה – והצילו חיים.