ההספד של אלי שרעבי לבני משפחתו: "הכול נגדע באכזריות"

באזכרה שנערכה הבוקר בבית העלמין בכפר הרי"ף, ספד שורד השבי אלי שרעבי לאחיו יוסי, שנהרג בשבי ברצועת עזה, ולאשתו ליאן ושתי בנותיו נויה ויהל שנרצחו בטבח ה-7 באוקטובר. 

שרעבי ספד בכאב לליאן: "איך אפשר לדבר עלייך בלשון עבר, שכל כך הרבה ממך עוד חי בתוכי. הגעת אלינו מקצה אחר של העולם, מאנגליה הרחוקה, ובחרת קיבוץ קטן בדרום, קיבוץ בארי. בחרת להיות כאן איתנו באהבה, במסירות, כאילו תמיד היית חלק מאיתנו. כל מי שפגש אותך מיד הרגיש מתחת למבוכה ולהומור הבריטי הציני את הצניעות, האכפתיות וטוב הלב". 

שרעבי ספד בכאב: "ליאן, נרצחת באכזריות שאין לה הסבר - בפשע שאין לו הצדקה. אבל גם ברגעים הקשים אני נאחז במה שהשארת, אהבה אינסופית, שמחת חיים, זיכרונות של אור". 

בהמשך הספדו תהה: "איך אפשר להכיל את זה? איך אפשר להספיד ילדה בת 16, שכל החיים היו עוד לפנייך. נויה שלנו, שגדלה בקיבוץ בארי, ילדה של טבע, של קהילה. היית רגישה כל כך, עדינה אבל גם חזקה. היה לך לב ענק, לב שראה אנשים - שהרגיש הכול. לב שבחר תמיד טוב". 

שרעבי ספד גם לבתו יהל וסיפר כי "כל מה שאני רוצה זה לשמוע שוב את הצחוק שלך. גדלת בבארי, ילדה של חופש, של שמיים פתוחים. אהבת ריגושים, צניחה חופשית, צלילה, כל מה שמעלה את הדופק ואת החיוך. תמיד רצית לטעום את החיים עד הסוף, כאילו ידעת שצריך להספיק הכול מהר". 

שרעבי ספד לאחיו יוסי, שנהרג בשבי, וסיפר: "קשה לעמוד כאן היום, במקום שלא דמיינתי שנעמוד בו. קשה לדבר עליך בלשון עבר. אתה שתמיד היית שם, ראשון להושיט יד, ראשון לצחוק, ראשון לאהוב". 

הוא הוסיף: "משפחתך הייתה עוגן בחייך, שלוש בנות אהובות שזכו לאבא הכי טוב שיכלו לבקש. איש אוהב שידע לחבק את החיים גם ברגעים הקשים. הגלים קראו לך, אהבת לגלוש, אהבת את החופש, אהבת את הרוח. את השקט של הים, אולי כי בליבך היה אותו מרחב אינסופי, שקט, עמוק".