בדם ליבם עצרו את הטבח: גבורתם של מתן וראם ב-7 באוקטובר

לאורך שנות קיומה של המדינה, אירעו סיפורי גבורה רבים, ביניהם חיילים שנשכבו על רימונים כדי להציל את חבריהם. ב-11 בפברואר 1954, נתן אלבז ז"ל, חייל צה"ל שעלה ממרוקו, הקריב את חייו למען חבריו כשקפץ על רימון שניצרו השתחררה בטעות, והסיפור הזה עובר מדור לדור.

ב-26 ביולי 2006, רועי קליין הי"ד, קצין צה"ל שלחם בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, זינק על רימון יד כדי להציל את חיי חייליו.

ב-7 באוקטובר 2023, מתן אברג'יל בן ה-19 הי"ד, רכן לעבר רימון שמחבלים זרקו לתוך הנגמ"ש וספג את הפיצוץ בגופו. פציעתו הייתה אנושה, וניסיונות החובש להצילו כשלו.

באתר יזכור הובא סיפור גבורתו: בשבת 7 באוקטובר 2023, מתן היה עם צוותו בכוננות בגזרת ניר עם שבעוטף עזה. עם תחילת האזעקות, לאחר שקיבלו בקשר דיווח על פריצת הגדר, הוקפצו מיד לנקודה ברכב הנמ"ר הצה"לי (נושא גייסות משוריין "מרכבה"). בדרכם, נתקלו בעשרות מחבלים שהסתערו עליהם עם מגוון רחב של אמצעי לחימה וניהלו מולם קרב עיקש.

בהמשך, הבחינו כי אירעה חדירה גם לאחד המוצבים שבגזרה; הם ירדו מהנמ"ר ונכנסו למוצב, ראו את ציוד המחבלים ואת האופנועים שהשאירו בצדי הדרך וטיהרו את המקום. לאחר מכן חזרו לנגמ"ש והתקדמו לנקודה שבה חברו לכוח שזיהה התמקמות של מחבלים במתקן אחר, סמוך לקיבוץ ניר עם, ומפקדם עבר אליו. מתן וחבריו המשיכו להתקדם עם הנמ"ר, תוך שהם מנהלים קרבות עיקשים עם המחבלים שירו עליהם ללא הפסקה.

בשלב זה, נפגע הנמ"ר מטיל נ"ט שנורה עליו. מתן ולוחם נוסף יצאו מאחד הפתחים ונלחמו במחבלים שמסביבם. בשלב מסוים, במהלך הלחימה העיקשת, נפגע הלוחם שלצידו של מתן ונכנס בחזרה אל הנמ"ר. כשנגמרה למתן המחסנית, ירד למטה כדי להחליף אותה. המחבלים ניצלו את העובדה שפתחי הנמ"ר חשופים וזרקו רימון לתוכו.

מתן, שזיהה את הרימון, ניסה לשלוף אותו כדי להשליכו החוצה, אך זה הסתבך באחד מרכיבי הנגמ"ש. בשבריר שנייה, בצעד הרואי ובלתי נתפס, קיבל החלטה להציל את חבריו. הוא רכן לעבר הרימון, הצמיד אליו את חזהו תוך הפניית גבו אל חבריו וספג את הפיצוץ בגופו.

פציעתו הייתה אנושה, וניסיונות החובש להצילו כשלו. בכוחותיו האחרונים לחש: "ניסיתי לעשות הכול כדי להגן על המדינה ועל החברים שלי," וכעבור רגעים אחדים מת מפצעיו. במעשהו ההרואי הציל את חייהם של ששת חבריו לנמ"ר. באותו יום נפל ליד קיבוץ רעים בן דודו, אברהם נריה כהן.

מתן הונצח בדרכים רבות. לעילוי נשמתו נתרם ספר תורה והוכנס לישיבת "נחלים". בנוסף, משפחתו גייסה תרומות לטובת הכנסת ספר תורה לזכר כל נופלי חטיבת גולני לדורותיה.

הגיבור השני

ראם מאיר בטיטו בן ה-19.5 הי"ד היה במוצב כיסופים עם צוותו באותו בוקר שפרצה המלחמה. הכוח שלהם היה הראשון שנתקל בחוליות המחבלים בסמוך לגדר הגבול, והם חיסלו שם מעל 40 מחבלים. לאחר לחימה של מעל ל-10 שעות, ראם והצוות הצליחו לחזור למוצב כדי להתחמש ולהמשיך בלחימה.

לאחר שאזלה להם התחמושת, ראם והצוות הצליחו לנווט ברגל באיגוף של 3 שעות דרך נחל הבשור ל"מוצב כיסופים" וחזרה אל תוך החמ"ל במוצב, שם ראה את חבריו פצועים והרוגים. ראם, יחד עם מפקד המחלקה שלו, התנדב לצאת מחוץ לחמ"ל כדי להביא מאג"ים (מכונות ירייה) ולמנוע חדירת מחבלים למוצב.

בדרך להבאת התחמושת ובניסיון למנוע את החדירה למוצב, נפלה פצצת מרגמה ללא כל התראה בסמוך אליו והרגה אותם.

אמו סיפרה לתקשורת לאחר שהתבשרה על נפילתו, שהיה חייל אחר שחשש לצאת לפעילות וראם ביקש לצאת למשימה במקומו. "בשיחה האחרונה שלנו לא שמעתי פחד, אחרת הוא לא היה מתנדב מיד לצאת למשימה. הוא היה ילד גיבור, שלא פחד לצאת למשימה. המשימה הייתה להביא תחמושת, ראם יצא ואז, ללא כל התרעה, הגיע פצמ"ר מכיוון עזה והם נהרגו".

גשש בדואי, פאמי אבו סהיבן (45), שהפך לסבא בספטמבר 2024, קיים את הנדר שנכדו ייקרא על שם לוחם גולני סמל ראם מאיר בטיטו הי"ד מנתניה, שנפל בכיסופים.

אבו סהיבן הפך אז לסבא לאחר שבתו סיבה (22) ילדה בן בכור. "ביקשתי בקשה אישית מהחתן שלי יאסין ומבתי לקרוא לנכד שלי על שם גיבור ישראל, ראם בטיטו. הסיפור שלו ריגש אותי עד דמעות", סיפר אז ל-Ynet אבו סהיבן, איש מילואים וגשש ותיק באוגדת עזה. "אמרתי לחתן שלי שנדרתי נדר לקרוא לנכד על שם ראם".