זייף תעודות בגטו, וסייע למוסד לחטוף את אייכמן להביאו למשפט

שורד השואה יוסף באו נולד בפולין ב-1920. שנה לאחר שהחל בלימודי אמנות פרצה מלחמת העולם השניה הוא ומשפחתו נשלחו לגטו קראקוב. המשטרה הנאצית מגלה בגטו את כישוריו הגרפיים והאמנותיים והשתמשה בהם לכלל צרכי הגטו.

במקביל הצטרף באו למחתרת היהודית ובסתר זייף תעודות שיאפשרו להציל יהודים מהגטו, תעודות למען אנשי מחתרת שחיו מחוץ לגטו ופעלו במסווה תוך שהם מאמצים זהות נוצרית.

יוסף באוצילום: באדיבות המצלם

לאחר שאחיו הקטן נרצח, יוסף באו מועבר עם משפחתו למחנה ריכוז פלאשוב בקרקוב ושם עבודות הכפייה שלו ממשיכות לכלול שימוש ביכולותיו הגרפיות. במחנה פגש את מי שלימים תהפוך לאשתו ומצילה יהודים רבים בעצמה רבקה באו.

כיום העדות היחידה לקיומו של המחנה הוא תכנית מחנה - שרטוט של יוסף באו וציורים מחיי היומיום ששמר ותעד בדרך לא דרך. יוסף באו נודע באופטימיות חסרת התקנה שלו. אחד מהסיפורים הידועים עליו - שבנותיו שמעו מפי ניצולים - הוא חבילת קלפים שצייר ואשר פעמים רבות מנעה מאנשים לקחת את חייהם בידם תוך קפיצה על הגדר החשמלית.

דקה לפני קפיצתם, יוסף באו הציע להם לשלוף קלף שינבא את העתיד שלהם לפני שייקפצו. הם שלפו קלפים שהבטיחו להם משפחה, מקצוע מכובד, ילדים וכך הוא הצליח לשמור על עוד ועוד חיים של אנשים, שחלמו בזכותו על עתיד מתוק יותר והגשימו אותו הלכה למעשה. חפיסת הקלפים שכוללת בסך הכל 24 קלפים נמצאים כיום במוזיאון בית יוסף באו בתל אביב ברחוב ברדיצ'בסקי 9.

במשך כל הזמן הזה שהו באו ואשתו במחנה, למרות שיכול היה לזייף תעודות ולברוח הם המשיכו בפעילות ההצלה. בשבעת החודשים האחרונים של המלחמה הוא היה יד ימינו של אוסקר שינדלר, במחנה ברינליץ בצ'כיה, זייף עבורו את כל המסמכים שהיה צריך וכך עזר להציל עוד 1200 יהודים.

לאחר המלחמה רבקה ויוסף חוזרים לקראקוב, יוסף מסיים את לימודיו והם עולים לארץ ישראל ב-1950. כאן מחכים לו אנשי מוסד ששמעו עליו ועל מעשי הגבורה שלו במהלך המלחמה ומבקשים שיעבוד איתם. הוא עבד במוסד במשך שנים רבות כזייפן מסמכים ובין השאר זייף את כל התעודות שליוו את הצוות שיצא לתפוס את אדולף אייכמן והביאו למשפט בישראל.

במקביל יוסף באו התפתח בישראל הצעירה. היה ידוע כאנימטור הראשון בארץ, תרם להתפתחות אמנות האנימציה וההנפשה כפי שאנו מכירים אותה כיום, השתלב בתעשיית הסרטים והתרבות המקומית. בנותיו צלילה והדסה לא ידעו מאום על קורות חייו. סיפורו החל להתחוור להן פיסות פיסות לאחר מותו וכך הן הקימו את המוזיאון לזכרו בסטודיו שלו.

המרכז המוזיאליצילום: באדיבות המצלם

בצוואתו ביקש מהן להמשיך לספר את הסיפור שלו ושל אשתו לכל העולם. יוסף באו ברגעיו האחרונים רצה שכל העולם יאהב כפי שהם אהבו למרות שנפגשו והתחתנו תחת הרוע הגדול ביותר שקם לאדם. סיפורם של יוסף ורבקה באו מונצח במרכז המוזיאלי 'חבלי הצלה', שייפתח בשישי הקרוב להנצחת מורשת גבורתם של יהודים שהצילו יהודים בשואה.

המרכז המוזיאליצילום: באדיבות המצלם

'חבלי הצלה' ייפתח כחלק מ''מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות וידיעת המזרח', בקיבוץ הזורע. וילפריד מציל יהודי בעצמו, הציל 20,000 יהודים בשואה. בטקס המתוכנן ביום שישי הקרוב, יישאו דברים גם: שורדי השואה דוד גור, 99, ופאני בן עמי, 95, נושאי אות המציל היהודי ויהודה ברוניצקי שקיבל את אות המציל היהודי עבור אביו שנפטר ולא זכה לקבלו. סיפוריהם מונצחים במוזיאון. אותות המציל היהודי מוענקים ליהודים שורדי שואה כהכרה ואות כבוד והערכה על כך שחירפו נפשם והצילו יהודים רבים מבני עמם, תוך נטילת סיכונים אישיים כפולים ומכופלים.

המרכז המוזיאליצילום: באדיבות המצלם

"המוזיאון ינציח סיפורי גבורה ייחודיים אלה של יהודים בשואה. קרובי משפחה מכל העולם יוכלו לתת עדות, ללמוד על הנושא והיקפו, מרכזיו ועוד. המרכז יהווה תיעוד חי ומתפתח של הנושא ככל שעוד ועוד אנשים ייחשפו אליו ויחלקו את סיפורי הגבורה שנשתמרו במשך כ-80 שנה בקרב משפחותיהם ומעולם לא נחשפו" מספרת, נורית אשר- פניג, מנכ"לית המוזיאון.

באופן פרדוקסלי ולמרבה ההפתעה, בעוד חסידי אומות העולם – יחידים שאינם יהודים שפעלו להצלת יהודים – זוכים להכרה ממסדית, להנצחה במוזיאון יד ושם לשואה ולגבורה ואף להקלות והנחות שונות בחוק לאלה מהם שמתגוררים בישראל, יהודים שפעלו באופן דומה, חירפו נפשם תוך נטילת סיכונים עצומים, לא זכו עד היום להכרה כלשהי ואף עדויותיהם וסיפוריהם כלל לא ידועים לציבור בישראל ובעולם היהודי. תופעת הגבורה היהודית בשואה אינה נלמדת באוניברסיטאות או בבתי הספר.

"למעשה זו תופעה שנחשפה באיחור, רק בעשורים האחרונים משום שגיבוריה, המצילים היהודיים, ניצולי השואה, שתקו שנים רבות לנוכח הכלייה, לנוכח האימה והמוות. חלקם הצניעו את מעשיהם כי הנרטיב של גבורה יהודית בשואה בחברה הישראלית היה לחימה מזוינת עד מוות באמצעות מרד ולא נרטיב של הצלה" מסביר אריה ברנע, יו"ר הועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודיים בשואה.

אות המציל היהודי החל להיות מוענק לראשונה למצילים יהודים, בשנת 2011 בזכות ועדה מיוחדת שפועלת בהתנדבות והוקמה בישראל ביחד עם ארגון בני ברית. הוועדה בין השאר חוקרת, מתעדת ומאמתת את מעשי הגבורה שמדווחים ורק לאחר מכן מחליטה על מתן האות בהלימה לקריטריונים שנקבעו. עד היום הוענקו 640 אותות המציל היהודי.

שיר מלר ימגוצ'י ורונית לוסקי - אוצרות. נדב חזות בעלים סטודיו PRESENT - קונספט ועיצוב.