האיחוד האירופי: "זוכרים את הזוועות שביצעה גרמניה הנאצית"

משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל ו-26 שגרירויות מדינות האיחוד האירופי הפועלות בישראל מתאחדות היום עם אזרחי ישראל לזכר שישה מיליון יהודים שנרצחו באכזריות במהלך הפרק האפל ביותר בהיסטוריה של המין האנושי.

בהודעת האיחוד נאמר: "השואה – ההשמדה השיטתית והממוסדת של גברים, נשים וילדים אשר נחשבו בלתי ראויים לחיים רק בשל זהותם – נותרת ככתם בל יימחה על מצפונה של אירופה. בלב דואב ובבושה עמוקה, אנו זוכרים את הזוועות שביצעה גרמניה הנאצית יחד עם
שותפיה, ומביעים מחדש את מחויבותנו המוחלטת להיאבק בשנאה חסרת הפשר כלפי יהודים בכל מקום ובכל זמן בהם תרים את ראשה".

עוד נאמר: "בעת הזו אנו עדים לעלייה מחודשת ומדאיגה של אנטישמיות ברחבי העולם – כולל באירופה. תופעה זו בלתי נסבלת ומחייבת תגובה בלתי מתפשרת מצידנו. כפי שהדגישה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין: "האנטישמיות היא רעל לקהילה שלנו. על כולנו מוטלת האחריות להיאבק בה, למנוע אותה ולמחות אותה מעל פני האדמה".

בעוד כשבועיים, העולם יציין 80 שנה לנפילת הרייך השלישי. ב-8 במאי 1945 היום המצויין כ"יום הניצחון באירופה", שוחרר גטו טרזינשטט – ממנו גורשו 88 אלף יהודים למחנות השמדה ובו קיפחו את חייהם מעל 35,000 יהודים. עד לסוף חודש מאי 1945 שוחררו אחרוני מחנות הריכוז וההשמדה, וגורלם של מיליוני הנרצחים, כולל 1.5 מיליון ילדים, נחשף לעולם. אזרחים רבים נוספים חפים מפשע חלקו את אותו גורל נורא.

עבור הניצולים, ההכרה במה שאיבדו האפילה על שמחת השחרור. ניצול טרזינשטט שמואל קרקובסקי נזכר: "למרות שראינו הרבה וחווינו את הרע מכול – עדיין קיווינו, עדיין חלמנו. כעת הכול התבהר. בני משפחותינו לא חיכו לנו. לא היה לאן לשוב. עבורנו, הניצחון הגיע מאוחר מדי – הרבה יותר מדי מאוחר".

מטעם האיחוד האירופי נמסר: "ביום זיכרון זה, אנו שבים ומצהירים על מחויבותנו הנחרצת: לעולם לא נשכח. האיחוד האירופי והמדינות החברות בו תומכים בחזונה של הברית הבינלאומית להנצחת זכר השואה: "עולם שזוכר את השואה. עולם ללא רצח עם". האסטרטגיה המקיפה של האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות ולטיפוח החיים היהודיים משקפת את נחישותנו כארגון להגן על קהילות יהודיות, לשמר את זיכרון השואה, ולפעול בנחרצות מול כל גילוי של אנטישמיות".

"האמת העצובה היא שרוב מעשי הרשע מבוצעים בידי אנשים שמעולם לא החליטו אם להיות טובים או רעים" הזהירה הפילוסופית חנה ארנדט. "לפיכך, הנחישות שלנו חייבת להיות מוחלטת – לעמוד על המשמר מול כוחות השנאה, להבטיח את זכויותיהם של מיעוטים, ולבנות אירופה שבה החיים היהודיים משגשגים בביטחון ובכבוד".

על רקע הודעת האיחוד האירופי משלחת מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי יצאה למצעד החיים בפולין, בפעם השנייה במהלך מלחמת חרבות הברזל כחלק מאירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. את המשלחת מובילה רשות השירות הלאומי-אזרחי, בראשות מנכ"ל הרשות ראובן פינסקי – דור שלישי לניצולי שואה, שבצעדה זו סוגר מעגל אישי ומשפחתי מרגש.

במשלחת לוקחים חלק מתנדבות ומתנדבים מכל גווני החברה הישראלית: יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים; דתיים, חרדים וחילונים, צעירים מהמרכז ומהפריפריה ומתנדבים עם מגבלה.

המשלחת תבקר במחנות השמדה, גטאות, אתרי זיכרון ומוקדי תרבות יהודית בפולין – ביניהם טרבלינקה, מדיינק ויער הילדים הסמוך לטרנוב – ותצעד יחד עם אלפי משתתפים מכל רחבי העולם לאורך 3.2 קילומטרים מאושוויץ לבירקנאו, לזכר ששת המליונים, במסגרת 'מצעד החיים'.

ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי: "דווקא עכשיו, כשאנחנו מציינים את יום השואה בצל השבר שהביאה איתה המלחמה, המשלחת הזו מהווה ביטוי לחוסן, לסולידריות ולרוח ההתנדבות הישראלית. המשלחת מורכבת ממשרתים המייצגים את כל חלקי החברה הישראלית ומביאים איתם מסר של אחדות וחוסן חברתי. המשרתים נוסעים כדי לזכור – אבל גם כדי לשאוב כוח ולהעמיק שורש בבניין האומה בארץ ישראל. זהו ניצחון מוסרי על הרוע והאנטישמיות".