"הציבור מתעורר, זו השליחות שלנו": כך נערך הימין ליישב מחדש את עזה

מאז פרצה המלחמה הולך וגובר הרצון בימין הישראלי לחדש את ההתיישבות היהודית ברצועת עזה - ומה שנראה פעם כחלום רחוק, כבר לא נראה מופרך כמו בעבר. כשבבית הלבן נשיא אמריקני אוהד, ובישראל ממשלה עם רוב ימני מובהק - ההיתכנות לחידוש ההתיישבות בעזה נראית גדולה משהייתה בעשרים השנים האחרונות.

לאחר פינוי גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות ב-2005, לא נותרה התיישבות יהודית ברצועת עזה. עם זאת, גורמים רבים בימין הישראלי פעלו להקמת גרעיני התיישבות חדשים באזור. עליית טראמפ לשלטון והצהרותיו בנוגע לעזה תרמו לשיח סביב החזרה לרצועת עזה - וגרמו לתקווה וציפייה בימין הישראלי. טראמפ הציע תוכנית לפינוי הפלסטינים מהרצועה והעברתה לשליטה אמריקנית לצורך שיקום ופיתוח. התוכנית כללה רעיונות לשיקום כלכלי ואף הפיכת עזה לאזור תיירותי.

התיישבות בעזהצילום: תנועת נחלה

להתיישבות היהודית בעזה עבר משמעותי. בין היתר שגשגה בעזה הקהילה היהודית בתקופת הרבנים לבית נאג'רה, ובהם רבי ישראל נג'ארה. ההתיישבות בעזה עברה שינויים משמועתיים מאז קום המדינה, בעיקר בשל אירועים ביטחוניים ופוליטיים. לאורך השנים התפתחה ההתיישבות היהודיית ברצועת עזה במסגרת יישובי חבל עזה, כגון גוש קטיף, כפר דרום ונצרים. יישובים אלה הוקמו לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, כאשר ישראל כבשה את הרצועה והחלה בפיתוח התיישבות יהודית באזור.

היישובים היהודיים ברצועת עזה שגשגו מבחינה חקלאית וכלכלית, אך היו חשופים למתיחות ביטחונית מתמדת. במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים, מתקפות טרור וירי רקטות הפכו לשגרה עבור תושבי האזור. למרות זאת, היישובים המשיכו להתקיים עד לתוכנית ההתנתקות בשנת 2005, שבה החליטה ממשלת שרון לפנות את כל היישובים היהודיים ברצועת עזה ולמסור את השטח לשליטת הפלסטינים.

התיישבות בעזהצילום: תנועת נחלה

תוכנית ההתנתקות הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה של ההתיישבות היהודית בעזה. במסגרת התוכנית פונו אלפי תושבים יהודים מיישובי הרצועה, והשטח נסגר לחלוטין בפני ישראלים. מאז ביצוע ההתנתקות, אין התיישבות יהודית ברצועת עזה, והאזור נשלט על ידי הרשות הפלסטינית ולאחר מכן על ידי חמאס.

תנועת נחלה, שהוקמה בשנת 2005 על ידי הרב משה לוינגר זצ"ל ודניאלה וייס, היא התנועה הבולטת ביותר בקידום ההתיישבות היהודית ברצועת עזה, עוד לפני המלחמה. מאז פרוץ המלחמה, התנועה הגבירה את פעילותה משמעותית, ומקיימת שורת פעולות שמטרתן קידום התתיישבות.

צעדת ימיןצילום: תנועת נחלה

צבי אלימך שרבף, יו"ר תנועת נחלה לצידה של דניאלה וייס, אומר בריאיון ל"בחדרי חרדים": "אנחנו פועלים בחוגי בית, הסברה ופרסום כדי להכשיר את הלבבות ובזה אנחנו רואים ברוך ה' שהתמיכה הולכת וגדלה בכל רחבי הציבור ובכל גווניו ממש".

לטענתו, התמיכה ברעיון יישוב הרצועה גדלה "גם בציבור הדתי הלאומי, גם בציבור החרדי, וגם בציבור החילוני. כולם לאט לאט יותר נפתחים ומבינים שהדרך היחידה לסיים את המלחמה בנצחון זה בהפיכת עזה למרחב יהודי".

התיישבות בעזהצילום: תנועת נחלה

שרבף מוסיף: "לכן גם ברור לי ההבנה הזאת והפשטות של הרעיון הכל כך מתבקש - ואין ברירה אלא שזה יקרה. ולכן אני חושב שבעזרת ה' בקרוב מאוד אנחנו נראה את עזה חוזרת להתיישבות יהודית רחבה וגדולה".

לאחר מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר יצאה תנועת נחלה בקמפיין ציבורי נרחב הקורא לשוב ולהקים יישובים יהודיים בעזה. בינואר 2024 התקיים כנס גדול בבנייני האומה בירושלים תחת הכותרת "חוזרים לעזה – רק התיישבות תביא ביטחון", בהשתתפות אלפי אנשים, כולל שרים בכירים וחברי כנסת. הכנס המשמעותי עורר דיון ציבורי נרחב, והביא את רעיון יישוב עזה לקדמת השיח הציבורי.

התיישבות בעזהצילום: תנועת נחלה

פעילות נוספת של התנועה כללה את 'צעדת עזה', שנערכה ביום העצמאות האחרון בעיר שדרות. עשרות אלפי משתתפים הגיעו לצעדה, שהיוותה קריאה פומבית לחזור ולהקים יישובים יהודיים ברצועת עזה.

בצעדה ובעצרת השתתפו משפחות שכולות ומשפחות חטופים, שרים, חברי כנסת, רבנים ואישי ציבור נוספים. את הצעדה ארגנו עשרות ארגונים בהובלת תנועת נחלה.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר אמר באותה עצרת: "כשיצאתי מהבית הבן שלי אמר לי אבא, יש לך 3 צלעות שבורות, הרופא אמר שאתה צריך לנוח במיטה, למה אתה הולך? עניתי לו שלצעדה באמת לא אצליח להגיע, אבל אני חייב להגיע לפחות עכשיו, כי מה שאתם עושים כאן זה הפתרון האמיתי. אנחנו יכולים לשבת בקבינט וללחוץ על פעולה ברפיח, לא להתפשר על הפסקת המלחמה, לדרוש שיעשו סיכולים ממוקדים, אבל כדי לגמור את הבעיה, כדי שהבעיה לא תחזור, צריך שני דברים שחייבים לעשות: אחד- חוזרים לעזה עכשיו! חוזרים הביתה! חוזרים לארצנו הקדושה! ושניים- עידוד הגירה. לעודד עזיבה מרצון של התושבים בעזה. זה מוסרי! זה רציונלי! זה נכון! זאת האמת! זאת התורה וזאת הדרך היחידה! וכן, זה גם הומניטרי".

צביקה מור בטקס לזכר הנופלים בירושליםצילום: רפי אוסטרוף

צביקה מור אביו של החטוף איתן מור אמר באותו אירוע: "באנו לכאן היום ל"צעדת עזה" 19 שנה אחרי הצעדה האחרונה בגוש קטיף כדי לתקן את העוול, לעמוד על הצדק ולקרוא בקול גדול שהארץ שלנו. כולה שלנו. כולל החוף של הנגב המערבי. באנו לתקן את חטא ההתנתקות - הניתוק בין התורה לארץ בראשית ימי המדינה, שמאז הלך היחס אל הארץ והתדרדר לכדי נדל"ן שאפשר לסחור בו. 
כיום אנו יודעים בבירור שרק הדביקות בכל חבלי ארצנו - רק היא מביאה גם ביטחון. אני קורא מכאן לכל אחינו ואחיותינו הגיבורים, תושבי הנגב המערבי והעוטף להצטרף כעת לצעדה ולתמוך במאבק שיביא גם להם ביטחון".

בנייה בהתיישבותצילום: פלאש 90

התנועה הקימה אף גרעיני משפחות המיועדים לעלייה לקרקע ולהקמת יישובים חדשים. התנועה פועלת לחבר בין תושבי יישובים קיימים לבין שטחים המיועדים להתיישבות חדשה, תוך דרישה מהממשלה לאשר את הקמתם.

במסגרת ההיערכות בימין לחידוש ההתיישבות, את חג הפסח האחרון קיימו עשרות משפחות מגרעיני ההתיישבות לעזה סמוך לרצועה, תחת הכותרת "היאחזות נחלה צופה פני עזה". לאורך השבת והחג טיילו המשתתפים באזור, השקיפו על השטח שמעבר לגדר, קיימו שיעורים, תפילות ושיחות עם תושבים מהיישובים הסמוכים, שבאו לבקר ולהביע תמיכה.

תפילת שחרית בעזהצילום: יעקב הרשקוביץ

הדר בר חי, אם לשמונה ילדים ומובילת גרעין 'עוז חיים' בדרום החבל, שהתה בשטח עם משפחתה לאורך כל החג. "אנחנו כבר כמה שבועות מתארגנים – מנקים, אורזים, מכינים אוכל, שקי שינה, מזרונים, בגדים לכל הילדודס. חלק מהאוכל כבר קפוא מוכן. זה לא פשוט, אבל זה המאמץ שלנו. יש חיילים שנמצאים ימים על גבי ימים הרחק מהבית – אני מרגישה שזה המילואים שלי, זו השליחות שלנו", היא אומרת.

במהלך חול המועד תיערך לבתם גאולה בת מצווה בשטח – בין האוהלים, עם תכנית ססגונית ותחושת שליחות.

רבקה חסקין, אחת מבנות הנוער, תושבת בית אל, שנטלה חלק בשבתות השטח לאורך כל החורף, מתארת את התהליך כתנועה מתפתחת, שעוברת מהשוליים ללב השיח: "זכיתי להיות חלק מהרבה שבתות צופות עזה", היא אומרת. "אין כמו לראות את חבל עזה פרוס נגד העיניים, לדמיין ולהרגיש ממש איך הוא קורא לנו: 'הושט היד וגע בם'. כל פעם, חוץ מהנוער הקבוע שמגיע עם לב בוער, מצטרפים גם נוער מכל הארץ, משפחות מהעוטף שבאות לבקר, תומכות ומזדהות. רואים איך הציבור מתעורר. המשפט שחוזר על עצמו – 'כשנכנסים לעזה, תקראו לי' – כבר לא נאמר בבדיחה".