בין קודש לקוד: הדרך המורכבת של בנות הסמינר בשוק התעסוקה הישראלי

נעמה היא בוגרת סמינר חשוב מאוד במודיעין עילית. לאחר שסיימה את שנות התיכון המפרכות במגמת 'בדיקת תוכנה', החלו המבדקים לחברת הייטק גדולה. למי שלא מונח בעולם ההשמה ההייטקי, יש לציין החברה אליה התקבלה לבסוף נחשבת לחוד החנית של חברות התוכנה שמקבלות אליהן בנות שסיימו את חוק לימודיהן בסמינר. הקבלה לחברה כזו נחשבת מבוקשת מאוד בקרב בוגרות הסמינרים, כאשר על כל מקום שמתפנה מתמודדות אלפי (!) בנות והמבחנים הקשים בהתאם.

אלא שמהר מאוד החלו הקשיים. כבר מהרגע שהתקבלה, יחד עם שתיים מחברותיה, היה ברור שהאתגר שניצב בפניהן זר לחלוטין ולא מהסיבות המובנות. לכל עובד חדש מוצמד חונך שתפקידו להכניס את המצטרפים החדשים לפרויקטים עליהם המשרד עובד. לנעמה הוצמד בחור צעיר תל אביבי שבעצמו נכנס לחברה כמה חודשים לפני. כל דינמיקת העבודה איתו היתה בעייתית. בשל התרבות השונה והחשש מיצירת קשרי חברות, נעמה הקפידה על ריחוק ומיעטה בתקשורת, גם כזו שקשורה ישירות לענייני עבודה.

לבסוף, החפיפה נכשלה ובישיבת ההנהלה החליטו שנעמה לא תיקלט לעבודה. זאת בניגוד לחברותיה. להן לא היתה כל בעיה לתקשר עם עובדי המשרד האחרים והן אף נשארו איתם מעבר לשעות העבודה הרשמיות כדי להשלים פערים. השינוי אצל חברותיה היה מיידי וניכר בלבוש, בשפה ובעוד שינויים רבים. למעשה, הן כבר לא היו אותן בנות סמינר שהתקבלו לעבודה חצי שנה קודם לכן.

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במאמר מוסגר יש לציין שגם כאשר הבנות מתקבלות, הן לא הופכות להיות עובדות מן המניין בחברה אלא עובדות קבלן שאינן זכאיות לכלל ההטבות והתנאים הסוציאליים המופלגים להם זוכים עובדי חברות הייטק הרגילים. בסופו של דבר, כל תהליך ההשמה מתבצע דרך מתווכים שגוזרים קופון על עצם ההגעה לשלב הריאיון, קופון שהולך ומשמין עם קבלת העבודה בפועל.

העובדות אוכלות בחדר אוכל נפרד ולא משתתפות בפעילות הכללית של החברה המיועדת לכלל העובדים. המוטיבציה שלהן להתקדם בעבודה ולהיקלט בחברה כעובדת מן המניין היא גבוהה ועוברת דרך עבודה מאומצת ואף קשרים הנרקמים עם המחליטים, שמטבע הדברים לא נמנים על אנ"ש.

אלא שכאן נוצרת בעיה. לעובדות, המגיעות רובן ככולן מסמינרים, אין כל מושג לגבי העולם החילוני אליו הן נחשפות לראשונה. הן לא מבינות קודים התנהגותיים הנהוגים במגזר הכללי ואף לא את שפת הדיבור. בנות היוצאות מהסמינרים חוות מה שהן מכנות "הלם תרבות". ההוויה החילונית רחוקה מהן מאוד, וממילא הצורה בה יוצרים קשרי עבודה עם בוס או אפילו עם עמיתים לעבודה המשתייכים למגזר הכללי, זרה לחלוטין לבת הסמינר. שלא לדבר על פעילויות הגיבוש וארוחות הצהרים המשותפות שמקובלות בכל מקום עבודה אך מבחינתן הן מחוץ לתחום.

ידוע על אחד ממנהלי הסמינרים המוכרים בבני ברק, שהיה דורש ומקבל סיור במשרדי מקומות העבודה שמעוניינים לקלוט עובדות מהסמינר שלו. הוא נהג לומר למקורביו כי האחריות הכבדה שמונחת על כתפיו לא מאפשרת לו לשלוח את הבנות מבלי לבוא לסיור מקדים בשטח המשרדים.

בסיור זה נהג לבחון שאלות הלכתיות רבות, החל מההפרדה ההרמטית בין עובדות בנות הסמינר ובין שאר העובדים במקום, הישיבה והאכילה ופתרון בעיות ייחוד שעלולות לצוץ במקומות אלו, עבור בהתאמת סינון האינטרנט כך שיותאם למינימום ההכרחי ועד העמדת כיור ונטלה לנטילת ידיים ועוד.

נוסף על סיורים אלו היה נוהג לבוא ל"ביקורי פתע" במשרדים לאורך כל שעות היום כדי לוודא שחלילה לא תבא תקלה על ידו. מי שמכיר את רמת האבטחה והשמירה בחברות הייטק ומשרדי רואי חשבון יכול להבין את התועלת שמניבות בנות אלו למנהלי החברות כדי שיסכימו לאפשר לו לבא ולהיכנס במקומות בהם אין כניסה לזרים כלל.

פתרונות חלקיים מאוד לבעיה

בשל הבעיה החריפה, בשנים האחרונות צצו מספר פתרונות לסוגיה זו, כאשר ארגונים שונים מנסים להעניק מעטפת ותמיכה לנשים חרדיות במקומות עבודה מעורבים. אחד הארגונים הבולטים הוא "שמורה", שהוקם לפני כמה שנים ומציע תכנים ייעודיים לנשים חרדיות העובדות במקומות עבודה בהן הן נתקלות בעמיתים שאינם נמנים על הציבור החרדי.

עם זאת, יש לציין כי פתרונות אלו נותנים מענה חלקי בלבד לבעיה מורכבת. פעמים רבות הארגונים הללו מתמקדים בהיבט ההישרדותי-שימורי, כיצד לעבוד בסביבה חילונית מבלי "להיפגע" רוחנית, ופחות בהיבט ההתפתחותי-מקצועי של האישה החרדית בשוק העבודה.

מספר גורמי חינוך במגזר החרדי טוענים שהסמינרים עצמם צריכים להיות אלו שמכינים את בוגרותיהם באופן טוב יותר להתמודדות עם אתגרי עולם התעסוקה המודרני, ולא להשאיר זאת לארגונים חיצוניים.

צילום: unsplash

דילמות יומיומיות והנחיות הלכתיות

אחת הדילמות הנפוצות בקרב נשים חרדיות במקומות עבודה מעורבים קשורה להשתתפות בפעילויות חברתיות. לפני כמה זמן התעוררה שאלה לגבי השתתפות במשחק 'הגמד והענק' המקובל לקראת פורים, בו כל עובד נותן ומקבל ממתקים ממישהו באופן אנונימי.

השאלה הובאה בפני הגאון רבי דוד כהן, ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה. הנחייתו היתה ברורה - בעבודה צריך ליצור אך ורק קשרי עבודה, לא קשרי ידידות או קשרים אחרים. גם לשאלה בעניין קירוב רחוקים, השיב הרב שיש ליצור רק קשרי עבודה ולא קשרים אחרים, אלא במקרים יוצאי דופן של אדם המבקש באופן אקטיבי להתקרב.

הנחיה זו מדגימה את המתח התמידי בין ההשתלבות בשוק העבודה לבין השמירה על אורח החיים החרדי. מתח זה מלווה את הנשים החרדיות בכל צעד בעולם התעסוקה, ולא תמיד הפתרונות המוצעים על ידי הארגונים השונים נותנים מענה מספק.

"סיפורים בהזמנה" מול מציאות לא פשוטה

אחד הנושאים שזוכים לביקורת הוא מדור "סיפורי התמודדות" שמפרסמים חלק מהארגונים. במסגרת זו, מתפרסמים סיפורים על התמודדויות של נשים חרדיות במקומות עבודה, כשהסיפורים מסתיימים כמעט תמיד בסוף טוב.

לדוגמה, סיפור שפורסם לאחרונה תיאר מורה בבית ספר מרוחק שסירבה לקבל טרמפ מהמנהל מסיבות הלכתיות, ולבסוף קיבלה הסעה ממורה אחרת שהתברר כי נוסעת ממש ליד ביתה.

מבקרים טוענים כי סיפורים אלו יוצרים אשליה שהעולם פועל על פי עקרונות ברורים - מי שמקפידה על הלכות מתוגמלת מיידית. המציאות, כמובן, מורכבת הרבה יותר. לא תמיד מי שלא מתפשרת מוצאת עבודה יותר טובה או קרובה לביתה. לעיתים ההיפך הוא הנכון.

"עיקר הביקורת על סיפורים כאלה היא שהם מציגים תמונת עולם שטחית וחד-ממדית," מסביר מרצה בכיר בתחום ההכשרה התעסוקתית. "הם מעבירים מסר בעייתי שלפיו העמידה על עקרונות תמיד משתלמת מבחינה חומרית. זה לא רק לא נכון, זה גם יכול להביא לאכזבה גדולה כשהמציאות טופחת על פניהן של הנשים.".

ישנן גם ביקורות על האופן שבו מסופרים סיפורי ההצלחה באותם ארגונים. רבים מהסיפורים הללו מציגים מציאות פשטנית מדי, שבה בסופו של דבר מי שעומדת איתנה בעקרונותיה מתוגמלת באופן ניסי כמעט, כשהמסר החינוכי ברור מאליו - היצמדות לעקרונות משתלמת גם מבחינה חומרית. מה שלא עומד במבחן המציאות. נשים רבות שנאלצות מסיבות כאלו ואחרות לוותר על עבודה בשל עניני הלכה לא תמיד זוכות לקבל הצעת עבודה מתגמלת משמעותית כפי שמסופר בכל ספורי הההשגחה והמציאות טופחת על פניהן בשנית. 

רובן כבר בשלב בו הן מטופלות בילדים בלעה"ר והמשכורת שהן מכניסות היא, לעיתים קרובות, המשכורת היחידה.

הצלחות למרות הכל

לצד הקשיים והביקורת, יש להכיר גם בהצלחות הלא מבוטלות של נשים חרדיות בעולם התעסוקה.מידי שנה מתפרסמים תוצאות המבחנים למועצת רואי החשבון בפילוח לפי מקומות הלימוד. מתברר כי בנות שלמדו בסמינרים של בית יעקב קיבלו את התוצאות הטובות ביותר, עם אחוזי הצלחה של 96%, ועקפו מוסדות נחשבים כמו אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית.

בנוסף, בחודשים האחרונים פורסם על עלייה במספר הנשים החרדיות שמועסקות בחברות הייטק. אין ספק כי בשנים הקרובות אנו ניצבים בפני גל יציאה של נשים חרדיות, רובן עוד לפני נישואיהן, לעולם התעסוקה.

מעבר לפתרונות המוסדיים, רבות מהנשים החרדיות מפתחות דרכי התמודדות אישיות. חלקן בוחרות בהפרדה מוחלטת בין העבודה לחיים האישיים, אחרות מוצאות קבוצות תמיכה קטנות של נשים במצב דומה. יש כאלה שבוחרות לעבוד מהבית כשהדבר מתאפשר, ויש שדווקא מוצאות את עצמן משפיעות על הסביבה במקום לבוא על ידה לידי השפעה.

הפתרונות אינם אחידים והם תלויים באופי האישה, באופי מקום העבודה, ובהנחיות שקיבלה מרבותיה או ממדריכותיה. מה שברור הוא שאין פתרון קסם אחד שמתאים לכולן.

צילום: unsplash

המציאות המורכבת של נשים חרדיות בעולם התעסוקה מציבה אתגרים לא פשוטים מדי יום. הנתונים על הצלחתן של בוגרות הסמינרים בתחומים שונים אכן מרשימים ומעידים על כוחה של הכשרה מקצועית איכותית.

האתגר האמיתי הוא למצוא את שביל הזהב - לאפשר לנשים אלו להשתלב בעולם התעסוקה המודרני, תוך שמירה על זהותן הייחודית, ובלי לגלוש לקיצוניות. הפתרונות הקיימים כיום, בין אם מוסדיים או אישיים, נותנים מענה חלקי בלבד, ויש צורך במחשבה מחודשת ומעמיקה יותר על האופן שבו ניתן לגשר על הפער בין העולמות.

רק איזון נכון יאפשר לתופעה זו לצמוח ולהתפתח לאורך זמן, ויבטיח את עתידן התעסוקתי של בנות הסמינרים, שמהוות כיום חלק בלתי נפרד משוק העבודה הישראלי.