מיליארדים לדרוזים ולצ'רקסים: תוכנית הסיוע הגדולה ביותר אי פעם יוצאת לדרך

הממשלה אישרה תוכנית חומש חסרת תקדים עבור העדות הדרוזית והצ'רקסית, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר. התוכנית, בעלת תקציב של מיליארדי שקלים, כוללת תמיכה תקציבית משמעותית, שיפור השירותים המקומיים ופיתוח תשתיות ביישובי העדות.

שר הביטחון, ישראל כ"ץ, שיבח את תרומתה רבת השנים של העדה הדרוזית לביטחון המדינה והתחייב לפעול למען חיזוקה. "כשר הביטחון, אני מצדיע להם על נאמנותם וגבורתם. הם חלק בלתי נפרד מהביטחון שלנו ונמשיך לחזק אותם. במקביל, נגן על אחיהם בסוריה מפני כל איום, ונוודא שהם לא נותרים מאחור בזמנים קריטיים", הצהיר כ"ץ.

נתניהו וכץ מסתודדים במליאהצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כחלק מהמדיניות החדשה, הודיע שר הביטחון כי בקרוב תותר כניסת פועלים דרוזים מסוריה לעבודה בישראל, בעיקר ביישובי רמת הגולן. המהלך נמצא כעת בבחינה על ידי מערכת הביטחון, ובימים האחרונים החלו גורמים במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש הקריטריונים להכנסת עשרות פועלים מסוריה. הפועלים צפויים להשתלב בענפי החקלאות והבנייה, לאחר שיעברו בדיקות ביטחוניות קפדניות.

בעדה הדרוזית, הן בישראל והן בסוריה, התקבלה ההחלטה בחיוב. "מדובר במהלך חשוב שיחזק את הקשרים בין הדרוזים בסוריה לבין אחיהם בישראל", אמר גורם בעדה. "הסיוע הכלכלי והחיזוק של היישובים הדרוזיים הם צעד חיוני להבטחת עתידם".

המדיניות החדשה היא חלק ממגמה רחבה יותר לחיזוק הקשרים בין ישראל לקהילה הדרוזית, מתוך הכרה בתרומתה ובנאמנותה למדינה. זאת, לצד התחייבות ישראלית ברורה להגן על הדרוזים בסוריה מול איומים ביטחוניים באזורם.

החלטת הממשלה היא צעד משמעותי בהידוק היחסים עם העדה הדרוזית, שממשיכה למלא תפקיד מרכזי בחברה הישראלית. המהלך צפוי להשפיע לא רק על היישובים הדרוזיים בישראל, אלא גם לחזק את הקשרים עם הדרוזים שמעבר לגבול, במיוחד לאור האתגרים הביטחוניים באזור.

התנועה הדרוזית לדמוקרטיה ושוויון בירכה על החלטת הממשלה לתקצוב בגובה 3.9 מליארד בתכנית חומש את הרשויות הדרוזיות והצ׳רקסיות, ואת שותפות הפעולה עם המרכז לשלטון מקומי ופורום הרשויות הדרוזיות והצ׳רקסיות.

ד״ר אמיר ח׳ניפס יו״ר התנועה מסר: ״אני שמח על ההחלטה ומקווה שהיא לא בגדר הצהרה ולא תשאר על הנייר כמו התכניות וההחלטות הקודמות, אשר הפיחו בנו תקווה גדולה, לא התממשו והותירו את הרשויות במצב של משבר תקציבי וצורך לפנות לגיוס המונים מהציבור״.

ד״ר ח׳ניפס הוסיף: ״לצערי, ההחלטה חסרה עדיין את ביטול הסעיפים הגזענים בחוק הלאום וחוק קמיניץ, אשר מונעים מהחברה הדרוזית להתקדם באופן שוויוני ליהודים בחיי היומיום, לעומת שדה הקרב בו אנו מעניקים עבור המדינה את חלקנו בחרוף נפש ובמסירות ושם לא עורכים לנו מבחן שיוויון על פי שיוך דתי ועדתי״.