אופורטוניזם טהור או עמדה ערכית? מה קרה לגדעון סער | דעה

אני מאמין לגדעון סער. 

אתמול השלים השר גדעון סער סופית-עם-הקובץ (בפעם המי יודע כמה), את המעבר לגוש נתניהו - כשהודיע בפה מלא על תמיכה בפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה. היועמ"שית שהוא הביא, הציע, שהוא דחף למינויה בכל הכוח, היועמ"שית שעל מינויה אמר יו"ר ועדת האיתור השופט בדימוס אשר גרוניס שמינויה משול למינוי תת-אלוף לרמטכ"ל.

הזיג-זג המפואר של יו"ר הימין הממלכתי - ממי שהתמסר למחנה רק לא ביבי ודיבר בשצף קצף נגד "ההפיכה המשטרית" למי שמביע תמיכה בפיטורי היועמ"שית - עלול להיראות מאוד אופורטוניסטי, גם בעיני חלק מתומכי המחנה הלאומי. לפחות אלה שמתיימרים להיות בעלי יושרה אינטלקטואלית ולא חסידים של הפוזיציה הקדושה. למעשה, הצעד של סער באמת נראה כך ואף מעבר לזה.

רק עד לא מזמן התבטא סער כאחרוני הקפלניסטים כנגד הצעות החוק להסדרת היחסים בין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת - לבין הרשות השופטת ואף כנגד פיטוריה של מיארה.

ביולי 2023 עוד אמר סער במליאת הכנסת כי ה"שר אמסלם התיר היום את דמה של היועצת המשפטית לממשלה".

בספמטבר 2023 אמר סער: "לא ניתן לשלטון הנוכחי להרוס את מערכות המדינה - את צה"ל, את משטרת ישראל, את שב"כ, את מערכת אכיפת החוק, את בתי המשפט. אני רוצה מכאן לחזק את היועצת המשפטית לממשלה, את המשנים שלה, את פרקליט המדינה ולהודות להם על תרומה יוצאת דופן לחוסנה של מדינת ישראל בשנה האחרונה".

אפילו בסוף אוגוסט 2024, אחרי היציאה מהממשלה ולפני החזרה אליה, אמר סער לראש הממשלה נתניהו בכנסת: "אתה לא קיסר ואתה לא מלך, אתה ניסיתי להפוך את ישראל למדינה אחרת ולרסק את המסורת המשטרית והחוקתית שלה. אתם עדיין מנסים".

אז לדעתי, במבט ראשוני, כל מי שאיננו משוחד יגיד שזה ציני, שסער דואג להבטיח את הקאמבק המלא שלו לעומק הליכוד. זה נראה רע. כשכל מה שמסביב זועק שזה מהפך שנובע שיקולים פוליטיים, איזו סיבה יש לנו לחשוב שהאיש באמת פתאום ראה את האור?

אז זהו, שאני כן מאמין לו. לפחות קצת. למה? בגלל עקרון חשוב בפוליטיקה ובחיים שאותו היטיב להגדיר אריאל שרון המנוח: "מה שרואים מכאן לא רואים משם". כן אני יודע שלמשפט הזה יצא שם רע למדי, אני כבר מוכן לתגובות הנאצה, אבל אני מאמין במשפט הזה, יש בו הרבה מן האמת, העירומה, זו שפוליטיקאים מודים בה רק לעיתים רחוקות, אם בכלל.

אז כן, סער חזר לממשלה, הוא "מבלה" יותר עם חבריו החדשנים-ישנים לממשלת נתניהו ולמפלגת הליכוד, שומע מהם באופן בלתי אמצעי (כשהוא כבר לא בפוזיציה שמנגד ויותר פתוח לשמוע) על מעשיה של היועצת המשפטית, שכבר חטפה על הראש אפילו מבג"ץ יותר מפעם אחת, הוא פוגש בעצמו גם את הצד הלעומתי שלה הפעם, בשונה מהתנהלותה המאפשרת בתקופת ממשלת בנט וכך מגבש לו סער עמדה חדשה.

אני משוכנע שהמהפך שלו איננו חף גם משיקולים זרים, אבל אני די בטוח שהוא לכל הפחות מאמין לעצמו. אני מאמין לגדעון סער.