תשעה חודשים אחרי הירי בטראמפ: מה באמת מסתירים מאיתנו?

חלפו תשעה חודשים מאז שתומס מתיו קרוקס, בן 20, ירה שמונה יריות לעבר המועמד לנשיאות דאז, דונלד טראמפ, במהלך עצרת בבאטלר, פנסילבניה. למרות חקירות פדרליות, בדיקות פרטיות וספקולציות אינסופיות – נותרה שאלה אחת ללא מענה: מה היה המניע שלו?  

מי שמחפש תשובות נתקל בשתיקה מוחלטת – או גרוע מכך, בהתעלמות. ה-FBI חוסם את המאמצים לחשוף את מניעיו של היורה, בעוד שהרשויות המקומיות, חבריו לכיתה לשעבר והציבור הרחב נותרים מתוסכלים. קרוקס לא הותיר אחריו שום סימני אזהרה ברורים, שום הצהרה, שום הסבר למעשה הקיצוני שלו – ניסיון ההתנקשות בנשיא לשעבר, שהפך כעת שוב לנשיא מכהן.  

משפחתו של קרוקס ירדה למחתרת. הוריו, מתיו ומרי, מסרבים להתראיין, וביתם הפך למבצר של אבל וסודיות. שכנים מספרים שהם יוצאים מביתם רק בשעות הקטנות של הלילה, נמנעים ממפגשים חברתיים, ואפילו קניות בסיסיות נעשות בחשאיות מוחלטת, בשעות כמו 3 לפנות בוקר. ההתנהלות הזו רק מעוררת עוד חשדות.  

תיאוריה מטרידה: האם קרוקס לא פעל לבדו?

עבור מי שמפקפק בתיאוריית "היורה הבודד", ממשיכים לצוץ פרטים מדאיגים. דאג הגמן, חוקר פרטי שנשכר על ידי לקוח אנונימי, הקדיש חודשים לבדיקה מעמיקה של המקרה – ומסקנתו חד משמעית: קרוקס לא פעל לבד.  

"זה דרש הרבה תיאום", אמר הגמן ל"ניו יורק פוסט". "לדעתי, קרוקס פעל יחד עם יותר מאדם אחד. לא הייתי פוסל את האפשרות שהיו אנשים בתוך העצרת עצמה שסייעו לו".  

צוות החקירה של הגמן ניתח את נתוני המכשירים האלקטרוניים של קרוקס, עקב אחר מסלולו מהבית, דרך אתר האימונים שבו התאמן, ועד לעצרת שבה ניסה להתנקש בטראמפ. ככל שהעמיקו בחקירה, הם נתקלו בהתנגדות חריגה מצד גורמים פדרליים – או אנשים שהתחזו לכאלה.  

לדבריו של הגמן, פעמיים ניגשו אליו אנשים שהציגו את עצמם כסוכנים פדרליים, דרשו ממנו לעזוב את מחוז באטלר, ואף הזהירו אותו לבטל את החקירה. "יש עדיין אנשים שמעורבים בפרשה הזאת, שצריך להביאם לדין", התעקש החוקר.  

המשפחה שותקת – ומי מגן עליה? 

בעוד החוקרים הפרטיים ממשיכים לנסות לפענח את צעדיו של קרוקס בחודשים שלפני ההתנקשות, משפחתו נותרה חידה. הוריו, שניהם עובדים סוציאליים, מתמידים בסירובם לדבר עם התקשורת. אחותו, קייטי, מתגוררת לא רחוק מהם, בדירה צנועה, וגם היא אינה מגיבה לפניות עיתונאים.  

כאשר כתב ה"ניו יורק פוסט" ניסה לגשת אליה, דפק על דלתה וניסה לשוחח עמה, הוא לא קיבל תשובה – אך במקום זאת, הופיעו שני גברים מבוגרים, מסרו לו אזהרה חידתית, ואמרו בקור רוח: "הסיפור הזה מת. כדאי שתזכרו את זה".