"חייבים להילחם ברוע" אבל איפה הייתם בשביעי באוקטובר? | דעה

המאבק הפומבי והמכוער שהתרחש אתמול בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא אוקראינה זלנסקי, הובילו לתגובה פוליטית נרחבת ברחבי העולם.

אירופה ברובה המוחלט הביעה עמדה נחרצת נגד עמדתו של טראמפ ובעד זלנסקי, תוך מתן התחייבות להמשיך ולעמוד לצידה של אוקראינה במלחמה. כמה צפוי, לכאורה גם מתבקש.

כל זה הוביל אותי להיזכר כמה שונה עמדת אירופה כאשר מדובר במדינת ישראל, הנלחמת מלחמת קיום נגד טרוריסטים ששאיפתם השמדת העם היהודי ומקור השראתם מהמיין קאמפף שנמצא ברבים מבתיהם במהלך המלחמה.

יש כאן סטנדרט כפול ברור וצבוע, שאם נחשוב על זה, בכנות מוחלטת, הוא פשוט מרתיח. כשמדובר באוקראינה, כל המערב משקיע מיליארדים בתמיכה צבאית, נותן לגיטימציה למלחמה שנמשכת כבר שלוש שנים עם מאות אלפי הרוגים, ונחרד מהאפשרות שתהיה הפסקת אש.

כן, כן. פתאום כשיש דיבור על הפסקת אש, הם מתנגדים בתוקף כי "צריך להילחם ברשע".

אבל כשזה מגיע לישראל, שנלחמת בארגון טרור שאפילו לא מסתיר את כוונותיו להשמיד אותה, אותם מנהיגים בדיוק דורשים "הומניטריות", "פרופורציות" ו"הפסקת אש מידית".

ההבדל למרבה הצער לא מסובך, הוא אפילו פשוט בתכלית: ישראל היא יהודית. זהו. יהודים בעולם תמיד נדרשים להסביר, לשחק לפי כללים אחרים להתנצל על מה שהם עושים, על עצם קיומם, על התעוזה לנצח את הרוע. אף אחד לא מצפה מאוקראינה לנהל "מלחמה הומנית", אף אחד לא שואל כמה אזרחים נהרגים בערי החזית שלהם, ואף אחד לא בודק אם הם מוודאים שכל טיל פוגע רק בחיילים רוסים. אבל אצל ישראל? כל תקיפה היא "טבח", כל פעולה צבאית היא "פשע מלחמה".

וזה לא רק אירופה - זה גם ארה"ב תחת ביידן. הם שלחו לאוקראינה נשק בלי לחשוב פעמיים, אבל עוצרים משלוחי נשק לישראל בטענה ש"צריך לבדוק שימוש מוסרי". למה? כי אוקראינה נלחמת נגד רוסיה - אויב שהמערב שונא. ישראל? נלחמת בחמאס, ארגון טרור מוסלמי, ומה לעשות – המערב לא אוהב להסתבך עם האיסלאם הקיצוני, אז יותר קל להם ללחוץ על ישראל.

צביעות? חד-משמעית. אנטישמיות במסווה? בהחלט. כדאי שנזכור את לפעם הבאה כשיפי הנפש יעמדו בשער ויטיפו מוסר צדקני.

אלחנן הופמן, מפתח תוכנה וכותב תכנים 

אלחנן הופמןצילום: באדיבות המצלם