תפיסת הביטחון היתה שגויה, הרמטכ״ל על תחקירי צה"ל: "האחריות היא שלי"

תחקיר צה"ל על הכשלון בטבח שבעה באוקטובר פורסם הערב, הרמטכ"ל התייחס לכך ואמר: "האחריות היא שלי, אני מפקד הצבא בשבעה באוקטובר, ויש לי גם את סך כל האחריות שלכם״.

בשבעה באוקטובר צה"ל כשל בהגנה על אזרחי ישראל. לא היה מוכן למתקפה רחבה בהפתעה. גבורת האזרחים, אנשי כיתות הכוננות, כוחות הביטחון וכוחות צה"ל מנעה אסון כבד עוד יותר.

ב–7 באוקטובר נמצא צה"ל, בכל הרמות, עם תוכניות ופקודות שתאמו להערכת המצב באותה העת, אך נמצאו לא מספקות לתרחיש שהתממש בפועל. אירועים קשים מעין אלו לא תורגלו – גם בתרגילים המורכבים ביותר שהתקיימו.

האוגדה הוכרעה למשך מספר שעות. זוהי תובנה שלא הובנה בזמן אמת, ובגינה התפתח פער משמעותי במודעות המטה הכללי ופיקוד הדרום ביחס לחומרת המצב.

צה"ל כשל בבניית תמונת מצב מבצעית, לפיכך הפער בהערכת המצב היווה אתגר מרכזי לאורך מאמץ הבלימה, והפתרונות שהוצבו למולו, בדגש על הצפת הכוחות והגדרת פיקוד בכיר למרחבי הלחימה, לא
הביאו למענה מספק. פער זה הביא, בין היתר, לאתגרים בהקצאת הכוחות והאש.

ככלל, צה"ל על יחידותיו השונות עמד בכוננויות שהגדיר לעצמו בפקודות – לרבות כוחות התגבור והפעלת האש. מנגד, כוננויות אלו לא היו מספקות – בזמנים, בהיקפים וביכולות – אל מול התרחיש שהתממש.

גורמים רבים במרחב, בהם אזרחים אמיצים, אנשי כוחות הביטחון וחיילי ומפקדי צה"ל, פעלו בעוז ובגבורה וניהלו קרבות עיקשים מול האויב. ואולם, היפוך המצב ערך זמן יקר – במסגרתו נרצחו ונחטפו מאות רבות של אנשים ונפלו בקרב מאות לוחמים.

הרמטכ"ל אמר הערב על התחקיר: "את מלחמת יום הכיפורים, קודמנו, שאנחנו מאוד מעריכים, החליטו לא לתחקר מתוך טיעון: 'זה כל-כך קשה, בוא נצא קדימה. זה יותר נכון לצה"ל'. אני חושב שזה הביא לזה שעשרות שנים אחר כך התחילו להיכתב ספרים ובעצם התחקירים הגיעו בדיליי של 40 שנה, 50 שנה. זה לא נכון בשם הלמידה, אתם יודעים מה, זה לא נכון בשם הבריאות הנפשית של האנשים. אני ראיתי אנשים בתחקירים עולים לדבר בקול רועד, אומרים 'כשלנו', לא קל למפקד להגיד 'כשלתי', אני עוד רגע אגיד גם עליי".

עוד אמר הלוי: "מסבירים, לוקחים אחריות, רואים את הקושי ואני אומר לכם שיש ערך לדבר הזה שאנחנו עומדים ומדברים קודם כל לשם הלמידה, אבל גם אנשים צריכים לעבור את התהליך ולחוות ולהרגיש ולהתמודד כדי לצאת טוב יותר קדימה. אני חושב שארגון ואדם שלא יודע לעמוד ולהתבונן לכישלון בעיניים, יהיה לו מאוד מאוד קשה לתקן".

"אני מקפיד מהשבעה באוקטובר 23', שמחת תורה, כל יום, כמה פעמים, להסתכל לכישלון בעיניים. ואני אומר לכם, אל תנסו לשכוח, אל תנסו להסיט את המבט. לא ממקום של חולשה, עם הרבה מאוד עוצמה, כי ככה נהיה חזקים יותר. אני קבעתי בתחילת תהליך התחקירים, כתבתי לכם על זה דף מפקד, חמישה ערכים שלאורם נתחקר. אני רוצה להזכיר אותם שוב- אמת, שקיפות, ענייניות, אחריות, רעות. לסדר יש משמעות.

יש לנו חיילים שלחמו בגבורה שמענו בתחקירים את הקולות בקשר, יש לנו תצפיתניות שלא הפסיקו לדווח במקצועיות וקור רוח עד הרגע האחרון, יש לנו מפקדים שקיבלו החלטות דרמטיות, אחרי לחימה, אחרי שנפצעו לצאת לעוד קרב לנסות להציל את המצב, יש לנו פיקוד בכיר בצה״ל שחלק ממנו יושב כאן שתפס את עצמו, לקח נשק והלך להילחם. זה צה״ל. פיקוד מלפנים. הולכים לקרבות".

עיקרי הלקחים

יצוין כי חלק גדול מהלקחים כבר בוצע והוכנס לתוכניות העבודה של צה"ל.

א. תפיסת הביטחון – אסור לאפשר התפתחות של איום סמוך לגבול. בבחירה שבין העדפת השקט לבין הסרת האיום – יש לתעדף את הסרת האיום. לא נכון "לנהל סכסוך" מול אויב שתכליתו השמדתך.

ב. מתקפה רחבה בהפתעה – צה"ל צריך להיות מוכן למתקפה רחבה בהפתעה (תוכנית ומוכנות) בראייה רב זירתית. בחינה של הקמת תא הרתעה מטכ"לי שעושה בדיקה של ההתרעה כל הזמן. כמו כן, הקמת  תא תמונת מצב מטכ"לי שיפתח באירועים מסוג זה ויתמחה ביצירת תמונת מצב. תגבור סד"כ וניידות לאירועים.

ג. גודל צה"ל ויכולותיו – צה"ל צריך לגדול בסד"כ, משאבים ואמצעים. נדרש להגדיל את הסד"כ בגבולות, לרבות יכולות האש היבשתית, אש אווירית ואיסוף.

ד. מודיעין (תחת מגבלות ביטחון מידע).

ה. ארגון ההערכות והשליטה המטכ"לית - מוכנות ותוכנית רב זירתית ותוכניות מתקפה הכרעתיות. זאת לצד המלצה לפתוח ולחזק מחלקת בקרה מטכ"לית (בדגש תפיסות,מודיעין ואופרטיבי), תא התרעה ותא
תמונת מצב מטכ"ליים.

ו. הגנת יישובים – העברת תחום האימונים ובניין הכוח לפיקוד העורף. אימוני כיתות הכוננות, רכבי בטחון, שיפורים טכנולוגיים, הכשרות ועוד.

ז. חיזוק יסודות הלחימה ואימונים לקרב הגנה.

ח. גבולות – הגנה התקפית, מכשול וסד"כ, מוצבים והגדלת האש היבשתית, הימית והאווירית ביכולות וכוננויות.

ט. למידה מבצעית וערכית מלחימה מורכבת, בתווך אזרחי בפנים הארץ, חטיפות אזרחים וחיילים, ילדים, נשים וגברים ולחימה ממושכת ועצימה.

י. ערכים בלחימה – שימור הערכים שבאו לידי ביטוי בלחימה: גבורה ועוז רוח, חתירה למגע, מפקדים בראש, פיקוד משימה, התגייסות לאומית, התעשתות והתאוששות.