הרמטכ"ל לא ידע על 'חומת יריחו': תחקיר צה"ל על ה-7.10 פורסם לציבור

תחקיר המודיעין בעקבות מחדל טבח 7 באוקטובר חשף את מה שישראל פספסה לכל אורך הדרך, יחיא סינוואר הוציא את תוכנית המלחמה היזומה שלו נגד ישראל בפועל כדי למוטט את "הישות הציונית", או לכל הפחות לפגוע בה קשות. 

לאחר מבצע צוק איתן ב-2014, חמאס הקים, לראשונה, מטה כללי עם מפקדי חטיבות והנהגה מצומצמת של הזרוע הצבאית בראשות דף. ראאד סעד, ראש אגף המבצעים הראשון בחמאס, הוגה בפועל את תוכנית הפלישה העל-קרקעית, ללא מנהרות בכלל, כאילוץ בגלל הקמת המכשול התת-קרקעי על-ידי ישראל. רק שנתיים לאחר מכן, התוכנית הזו, "חומת יריחו", מגיעה לידיעת אגף המודיעין (אמ"ן), אך נתפסת כרעיון חזוני בלבד, כך על פי Ynet.

על בסיס התוכנית מוקמים גדודי הנוחבה, הכוח המובחר של חמאס, עם עתודה לכל גדוד שמושלמת ב-2019. המודיעין שיצא מעזה במהלך התמרון אשתקד חשף את גודל הפספוס המודיעיני: כבר ב-2017 תוכנית הפלישה כללה שידורים ישירים מתוך הקיבוצים והמוצבים שייכבשו, הטעיות וכיבוש סמלי שלטון אסטרטגיים בדרום כתחנות כוח ומשטרה, והגעה לערים כבאר שבע, אשדוד ואשקלון. בתוכנית נקבע כי באופקים יש להרוג לפחות 600 אזרחים - בפועל נרצחו בעיר 33 בני אדם. 

התוכנית עוברת בשלב מסוים להאטה שנמשכת שנתיים בגלל פרוץ מגפת הקורונה. חמאס מחליט בשלב זה להסיט משאבים מאימוני הנוחבה לטובת הטיפול במגפה. מיעוט התרגילים בתקופה זו מרדים עוד יותר את ישראל.

התובנות המרכזיות של צה"ל מהתחקירים כפי שהובאו בגל"צ

1. צה"ל כלל לא הביא בחשבון את התרחיש של מתקפה רחבה בהפתעה, הוא נתפס כלא סביר, ואפילו לא תרחיש קרוב אליו. זו סוגיית מפתח שצה"ל לא היה ערוך אליה. 

2. אוגדת עזה הוכרעה למשך מספר שעות. בין השעות 6:30-12:30, צה"ל לא שלט במרחב עוטף עזה והתבצעו מרבית אירועי הטבח והחטיפה. נדרשו לצה"ל כ-10 שעות להתחיל להחזיר את השליטה המבצעית במרחב, עד שרוב המחבלים חוסלו – או חזרו לרצועה.

3. צה"ל הופתע מעצם המתקפה, מכמות המחבלים האדירה ששטפה את עוטף עזה, מהניידות והמהירות של המחבלים, ומהאכזריות הרבה שתוכננה היטב ע"י חמאס. 

4. צה"ל נשען על תפיסות שגויות שקרסו, לפיהן רצועת עזה היא האויב המשני ולכן דורשת פחות עיסוק, חמאס מורתע ומעוניין בשקט ובהטבות אזרחיות, ניתן לנהל את הסכסוך עם חמאס ואף לקדם איתו הסדרה, ניתן לבדל בין חמאס לרשות הפלסטינית.

5. צה"ל אפשר נוכחות של איום חמור ומסוכן על גבולנו, תוך שהוא מסתמך הסתמכות יתר על המכשול, ומרכיבי ההגנה באזור הגבול לוקים בחסר– סד"כ נמוך של לוחמים.

6. צה"ל היה בתודעת עליונות מודיעינית ובתודעה של שליטה במציאות: היה ביטחון מלא בכך שתהיה התרעה מודיעינית מוקדמת לפני כל מתקפה.

10 הלקחים המרכזיים של הרמטכ"ל הפורש, הרצי הלוי:

1. שינוי בתפיסת הביטחון – אסור לאפשר יותר לאף אויב לבנות כוח על גבולנו, בזמן שאזרחים חיים בצמוד אליו – ולהסתמך על הרתעה והתרעה. אסור שחמאס וחזבאללה יחזרו למה שהיו.

2. לא נכון "לנהל סכסוך" עם אויב שרוצה להשמיד אותך. אסור לשלם בשקט – כדי שהבעיות לא יגדלו.

3. צה"ל צריך להיות מוכן הרבה יותר למתקפה רחבה בהפתעה. נדרש תא התרעה מטכ"לי שבודק את הנושא כל הזמן, ותא בניית תמונת מצב מטכ"לי, שאחראי לבנות את התמונה כשהכל קורס.

4. צה"ל צריך לגדול, ולהחזיק יותר סד"כ בגבולות. יותר יכולות איסוף, יותר אש יבשתית, ויותר כלים אוויריים שזמינים להקפצה מיידית.

5. נדרש לחזק את היסודות המודיעיניים, אך גם לא להישען על המודיעין יותר מדי. המודיעין ימשיך להיות הכרחי גם בעתיד – אסור לשפוך את התינוק עם המים.

6. נדרשת הרבה יותר מקצועיות בהגנת היישובים האזרחית. לשדרג את הציוד של כיתות הכוננות ביישובים ולהגביר את האימונים.

7. נדרש לחזק את יסודות הלחימה של כל לוחם בצה"ל, לא רק בסיירות אלא גם בגדודים.

8. צה"ל נדרש לבנות יותר מוצבים בגבולות. 

9. נדרשת מחלקת בקרה מטכ"לית.

10. יש לחזק את הערכים בלחימה.