המחבלים ידעו הכל, צה"ל התעלם מהאיתותים הקריטיים: תחקיר נחל עוז

צה"ל השלים את תחקיר חדירת המחבלים למוצב נחל עוז בשבעה באוקטובר. פרטי התחקיר נחשפו הערב (שלישי) במהדורה המרכזית של חדשות 12. 53 חיילים נפלו במוצב ו-10 נחטפו. 

לפי הפרסום, חמאס התייחס למוצב נחל עוז ולמוצב יפתח כשני המוצבים האסטרטגיים ביותר ואסף מודיעין אודותם במשך שנים רבות, במטרה להכיר את המחנה ואת נקודות התורפה. 

המחבלים ידעו איפה נמצא כל חדר וכל נקודה, איפה אמורים להיות שומרים וידע שבחג או שבת סדר הכוחות יהיה נמוך יחסית.

בשעה 18:00 בערב עדכנו בחמאס את המחבלים על תוכנית הפלישה והם החלו להתכונן. אחד מהם אמר מאוחר יותר לתצפיתנית בשבי שהוא לא מבין איך ישראל לא עלתה על ההכנות. לפי תחקיר הצבא, האינדיקציות שהופיעו בלילה לא תורגמו להכנות של צה"ל.

בשעת המתקפה היה רק שומר אחד בכל המחנה, בש.ג. למרות שהיה לצה"ל יתרון מספרי של פי 2, החיילים היו בנחיתות כוח אש ואמצעי לחימה. 

לפי התחקיר של צה"ל שפורסם כאמור בחדשות 12, נסיגת החיילים למיגוניות תאמה את שאיפתם של המחבלים להרוג כמה שיותר חיילים.

גל הפלישה הראשון החל בשעה 6:30 בבוקר, עם פלישה של כ-65 מחבלים למוצב הממוקדם כ-800 מטרים בלבד מהגבול. באותו הזמן היו בבסיס 162 חיילים, מהם 90 עם נשק ו-81 לוחמים. 

רבע שעה אחרי תחילת הפלישה נפצע סגן מפקד הגדוד וכעשרים דקות אחרי הלוחמים חזרו למיגונית והחלה חדירת מחבלים אל המוצב עצמו. ב-7:30 הוכרעו הלוחמים שקפצו להילחם בתום קרב גבורה. 10 דקות לאחר מכן הגיע כוח קטן (כוח מ"פ) על גבי נמ"ר. זה היה הקרב הראשון שנערך מול המחבלים עם כלי צה"לי.

אחרי 10 דקות נוספות הייתה התארגנות מחודשת של כוחותינו להתקפת נגד, אולם חצי שעה לאחר מכן ב-8:20 ההתקפה נכשלת כשכוח מ"פ נכנס למארב ונהרג. ב-08:53 המחבלים הצליחו להשבית את הטנק שהיה בעמדה. 

ב-09:00 בבוקר החל גל שני של 50 מחבלים, שעשו במוצב כמעט כרצונם. ב-10:00 בבוקר נרשם הגל השלישי, של 100 מחבלים. אז גם התרחשה חטיפת החיילים מהטנק על ידי ההמונים וחטיפת החיילות. 

ב-12:00 בצהריים החמ"ל נשרף והאויב ניתק מגע. ב-14:00 בצהריים הגיעו כוחות החילוץ, כדי לפנות את הפצועים מהמקום. ב-20:00 בערב המקום ננטש גם על ידי כוחותינו.

מהתחקיר עלה כי הגששים והתצפיתניות תפקדו היטב. הם זיהו מלכתחילה את האיומים והתריעו על כך. ההתעלמות מאזהרות התצפיתניות הייתה מופגנת ובוטה. אחד מ-3 הגששים, אבראהים חרובה, אמר לתצפיתניות ולסמב"ציות לפני שנפל בקרב: "זה היה הכבוד הכי גדול שלי להגן עליכן".