סקר מנדטים חדש: הליכוד מתחזק, האופוזיציה על 61 מנדטים

סקר חדש שפורסם אמש ב'חדשות12' מצביע על מגמות מעניינות במפת המנדטים. הליכוד מוביל עם 25 מנדטים, ואחריו המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ עם 17 מנדטים. מפלגת הדמוקרטים של יאיר גולן זוכה ל-14 מנדטים, יש עתיד עם 13, וישראל ביתנו עם 12 מנדטים. מפלגת ש"ס רושמת 9 מנדטים, יהדות התורה 8, ועוצמה יהודית 7 מנדטים. הציונות הדתית, חד"ש-תע"ל ורע"ם עומדות כל אחת על 5 מנדטים. מתחת לאחוז החסימה נותרות מפלגת בל"ד והימין הממלכתי.

הנתונים מצביעים על כך שהאופוזיציה מחזיקה ב-61 מנדטים, לעומת 54 מנדטים לקואליציה הנוכחית – נתון שלא נראה מאז ספטמבר 2023. בשפל הקואליציה ירדה עד 47-46 מנדטים, אך כעת מסתמנת מגמת התאוששות איטית, אם כי היא עדיין רחוקה מהישגי הקואליציה הנוכחיים.

תרחיש נוסף שנבדק הוא כניסתו של נפתלי בנט לזירה הפוליטית מחדש. במקרה זה, הליכוד יחד עם בנט משיג 23 מנדטים, בעוד שהדמוקרטים יורדים ל-12 מנדטים. יש עתיד נחלשת ל-9 מנדטים, וכך גם מפלגת ש"ס. המחנה הממלכתי בראשות גנץ נחלש משמעותית ל8 מנדטים, כמו גם יהדות התורה. ישראל ביתנו יורדת ל-7 מנדטים, ועוצמה יהודית עם 7 מנדטים.

חד"ש-תע"ל ורע"ם שומרות על 5 מנדטים כל אחת, בעוד הציונות הדתית נחלשת ל-4 מנדטים. מפלגות בל"ד והימין הממלכתי נותרות מתחת לאחוז החסימה.

בנוסף, נבחנה האפשרות שגדי איזנקוט יחליף את בני גנץ בראשות המחנה הממלכתי – והתוצאות מצביעות על פער משמעותי. בעוד שבני גנץ זוכה ל-8 מנדטים בלבד, איזנקוט מצליח להעלות את המפלגה ל-12 מנדטים – עלייה של 4 מנדטים, מה שמעיד על תמיכה משמעותית יותר בו בקרב הבוחרים.

במקביל, נבדקה השאלה על התאמה לראשות הממשלה. בגזרה זו לא נרשמו שינויים גדולים: בנימין נתניהו משפר קלות את מעמדו לעומת הסקר הקודם. מוביל 14 אחוזים על יאיר לפיד, על בני גנץ הוא מוביל בעשרה אחוזים, אך מפסיד לנפתלי בנט בהפרש של אחוז אחד. גדי איזנקוט נבדק גם הוא בשאלת ההתאמה שלו לראשות הממשלה אל מול נתניהו ונמצא כי יש פער של חמישה אחוזים לטובת רה"מ.

בנוסף, נבדקה שביעות רצון הציבור מהנהגת המדינה והמערכת הביטחונית לאחר 500 ימים למלחמה, והתוצאות מצביעות על חוסר שביעות רצון כללי, עם יוצא דופן אחד. בנימין נתניהו מקבל 33% ציון טוב מול 61% ציון לא טוב. בקרב תומכיו, הציון החיובי גבוה משמעותית.

יואב גלנט, שר הביטחון לשעבר, מקבל ציונים מעורבים: 43% ציון טוב מול 47% ציון לא טוב – פער שלילי, אך קטן יותר מזה של נתניהו.

ישראל כ"ץ, שר הביטחון הנוכחי, זוכה לציון שלילי משמעותי יותר: 30% בלבד מדרגים את תפקודו כטוב, לעומת 57% שסבורים כי תפקודו לא טוב. עם זאת, גם כאן, בקואליציה מצבו טוב יותר.

הרמטכ"ל הרצי הלוי מקבל 45% ציון לא טוב, כאשר 43% יותר מהציבור סבורים שתפקודו חיובי.

ראש השב"כ רונן בר: הדירוג השלילי עומד על 46% לעומת 36% שחושבים שתפקודו אינו טוב.

ראש המוסד, רונן בר, הוא היחיד בצמרת הביטחונית עם ציון חיובי: 46% סבורים כי תפקודו טוב, בעוד 33% בלבד מעניקים לו ציון שלילי. הישגו המרכזי – הובלת מבצע "הביפרים" – זוכה להערכה רחבה

בנוסף, הסקר מצביע על עמדה חד-משמעית של הציבור לגבי סדרי העדיפויות. כאשר נשאלו מהי מטרת המלחמה החשובה ביותר מבין שתי המטרות שהגדיר הקבינט בשבוע הראשון ללחימה – החזרת החטופים או הכרעת חמאס – רוב מוחלט, 68% מהנשאלים, השיבו כי החזרת החטופים היא היעד המרכזי, בעוד 24% בלבד ציינו את הכרעת חמאס.

מעניין לציין כי בתוך הציבור התומך בקואליציה הפער כמעט ואינו קיים - שוויון כמעט מוחלט בין שתי האפשרויות.

כאשר נשאלו האם יש לתמוך בתוכנית טראמפ לעזה – תוכנית שאינה מסתפקת בסילוק חמאס מהרצועה אלא כוללת פינוי מלא של תושביה – התשובה הייתה חד-משמעית: 68% מהציבור הביעו תמיכה בתוכנית, לעומת 20% בלבד שהתנגדו.

הנתונים הללו משקפים תמונה ברורה: הציבור מעדיף להתמקד תחילה בהחזרת החטופים, אך אינו שולל את האפשרות להמשך פעולות דרמטיות נגד חמאס, כולל פינוי הרצועה.

בנוסף, הסקר גם מצביע על עמדות הציבור בנוגע לנושאים המרכזיים שעל סדר היום הציבורי. אחת השאלות המרכזיות שנבדקה היא התמיכה בביצוע שלב ב' של עסקת החטופים, בהתאם לפרטי המתווה המוכר. 61% מהציבור השיבו כי הם תומכים במעבר לשלב הבא. מנגד, 26% השיבו כי הם מתנגדים להמשך העסקה.

נושא נוסף שנבדק הוא האחריות למחדל של ה-7 באוקטובר. 23% מהמשיבים סבורים כי האחריות העיקרית מוטלת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעוד 12% מטילים את האחריות על ראש השב"כ. 8% מאשימים את הרמטכ"ל, אך הנתון המשמעותי ביותר הוא של 49%, אלה שסבורים כי כל הדרגים הבכירים – הפוליטיים והצבאיים – אחראים באותה מידה.

על רקע המאבק הציבורי סביב הקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, נבדקה עמדת הציבור בשאלה איזו ועדה צריכה לקום. 63% מהנשאלים השיבו כי הם תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעוד 19% בלבד מעדיפים ועדת בדיקה ממשלתית. רק 5% מהציבור סבורים כי אין צורך כלל בוועדה.

שאלה נוספת שהוצגה היא מועד הבחירות הבא. 55% מהציבור השיבו כי הם מעוניינים בהקדמת הבחירות באופן מיידי, כלומר שייערכו בהקדם האפשרי. מנגד, 37% מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי, בסוף 2026.