ועדת חוץ וביטחון קיימה דיון עם יעדי חוק הגיוס
ועדת החוץ והביטחון המשיכה היום את סדרת הדיונים על חוק הגיוס. אדלשטיין: "לא מתחייב להסכים עם עמדת הממשלה, שר הביטחון או אף צד אחר"
- אברהם פריינד
- ו' שבט התשפ"ה
- 3 תגובות

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין המשיכה היום (שלישי) את רצף הדיונים בהצעת חוק שירות הביטחון.
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין אמר בדיון: "באתי בדברים עם שר הביטחון, וביקשתי שיעביר לנו מכתב מסודר עם רשימת העקרונות שהוא הציג בפני הוועדה בדיונים הקודמים, שיופץ לחברי הוועדה. מה עדיף? המצב שאיזו הצעה שעוצבה לפני ה-7.10 שעליה צריכים להלביש את העקרונות או מצב הפוך כמו שקרה שבאה משלחת של הממשלה ואמרו לי שרק ועדת חוץ וביטחון תוכל להעביר הצעות חוק של ויזות לארה"ב, אבל הכל כבר נחתם עם האמריקאים אז אסור לסטות מהנוסח. אתם יכולים להניח איזו סיטואציה אני מעדיף. אני לא מתחייב להסכים עם עמדת הממשלה, שר הביטחון או אף צד אחר, אבל את הדיון אני מתחייב לקיים וגם מחויב לקיים".

ח"כ משה סעדה אמר: "יש דרך אחת לגייס והיא פונה לכל האוכלוסיות, באמצעות לא שירתת לא קיבלת, וכך זה גם יהיה על הפרט. התחושה שלי שכולנו משחקים בנדמה לי והחוק הזה ייעצר בצו זמני דקה אחרי שהוא יחוקק. קרה משהו ב-7.10 והגיע זמן לשנות. 36,000 מאלה שלא מתגייסים הם ערבים, לא עושים דבר למען המדינה ובכל זאת מקבלים. מאחר ואין מנגנון לגיוס דרך יעדים, הדרך היחידה לייצר מנגנון גיוס זה באמצעות תמריצים וכל אחד יעשה את החשבון שלו".

ח"כ רם בן ברק אמר: "אני מאוד בעד גיוס ערבים אבל אני רוצה להגיד לחברי הכנסת במיוחד מהימין, ברגע שאתה מאפשר גיוס של ערבים אתה גם פותח את כל הצבא לערבים כי שוויון זה שוויון ואין תפקידים שתוכל להגיד להם שהם לא יכולים להיות כי הם ערבים. פעם אמרתי שאני מייחל ליום שיהיה ראש מוסד ערבי וחטפתי מהצד שלכם".
ח"כ יבגני סובה אמר: "אני תומך במה שהציע ח"כ סעדה ויותר מיזה, הגשנו הצעת חוק שאומרת שמי שלא ישרת לא תהיה לו זכות הצבעה. אני אומר לחברי הקואליציה, הזמן משחק נגדכם, יש אפשרות למשוך את החוק ולגייס את כולם, הצבא יידע להתסדר. אם אתם מנסים לחוקק חוק כשאין הסכמה אתם תגיעו למצב שהכנסת תתפזר והדחייה לא תעזור".
ח"כ מיכל וולדינגר: "צריך להגיד שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. אני מציבה מול עייני את הצורך לא את השוויון ותוהה מה יביא את התוצאה הסופית הטובה ביותר".
ח"כ גלעד קריב: "צה"ל הציג כאן יותר מפעם אחת, צורך שלא מכתב עם עקרונות שר הביטחון מבחינת המספרים. האמירה שהממשלה נתנה מענה ל-7.10 זה פשוט אחיזת עיניים".
קובי בלינשטיין, המשנה למנכ"ל משרד הביטחון במענה לשאלת ח"כ קארין אלהרר, שהתייחסה לפרסום על כך שהיועמ"שית אמרה שהצבא אמור לשלוח בקרוב 14,000 צווים למלש"בים חרדים: "אני לא מכיר את המכתב". המשנה ליועמ"שית גיל לימון הסביר: "זה לא מכתב, יש עתירות לבג"ץ ובמסגרת העתירה הזו יש הודעות עדכון מעת לעת. מה שפורסם אתמול זה סיכום דיון מהשבוע שעבר בו צה"ל הציג את התכנית שלו להוציא 14,000 וזה אמור להגיע לשר הביטחון".
עו"ד לימון התייחס גם לעניין החלת דין הרציפות: "בדרך כלל כשמחילים עושים התאמות נקודתיות, פה הפער הוא מהותי. זה חוק שעוצב במציאות שונה לגמרי בה הממשלה קידמה חקיקה לקצר את השירות הצבאי. ב-2022 זה לא נועד לשרת צרכי צבא מידיים אלא לייצר תהליך אבולוציוני איטי ולשלב את החרדים בשוק התעסוקה. הפער עכשיו יכול לייצר מניעה משפטית. כשהממשלה מניחה את אותה הצעה הממשלה מסלילה את הוועדה למתווה שהוא לא אפשרי".
מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס: "כשהממשלה החילה את דין הרציפות השרים נתנו את דעתם לכך שזה המבנה שהם רוצים - קרי יעדי גיוס בגרף עולה וסנקציות שיבטיחו את יעדי הגיוס. הממשלה גילתה את דעתה בישיבה שהחילה את דין הרציפות שלאור ה7.10 צריכים יעדים יותר משמעותיים וסנקציות יותר אפקטיביות.
נציגי האופוזיציה רוצים חוק אחר לגמרי, זה לא החוק שעל השולחן. אם אתם רוצים תגישו הצעת חוק. המבנה הוא יעדים וסנקציות, ה-7.10 הוא דרמה ולכן תוך x שנים יהיו פי שלוש חיילם חרדים ממה שהיה בהצעה המקורית.
לגבי הסעיפים של הגדרת מי הוא חרדי המבחן של שנתיים מתוך הגילאים 14-18 עבד במשך שנים רבות ולא נמצאה שיטה יותר מדויקת להגדיר באופן אותנטי מי שייך למגזר החרדי ולכן עמדת הממשלה ושר הביטחון לא לגעת בסעיף הזה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות