ישראלית בחרה לגור בסמוך לאושוויץ: צופה במחנה ההשמדה מחלון החדר

בין 34,000 איש בעיירה אושווייצ'ים בפולין יש צעירה ישראלית אחת בשם הילה וייס-גוט. זוהי בחירה מעניינת של מגורים, בהתחשב במאפיין של העיירה, קרובה למחנה הריכוז וההשמדה הנאצי אושוויץ - שם נרצחו לפחות 1.7 מיליון בני אדם, בעיקר יהודים, בין השנים 1940 ל-1945.

כמעט כל אחד מבני משפחתה של סבתה של וייס-גוט נרצח שם עם הגעתו מהונגריה. כיום, וייס-גוט יכולה לראות את אושוויץ, שבו שרדה סבתה, מחלון חדר השינה שלה. היא עברה מישראל לאושווייצ'ים, בשנת 2023, מודעת לחלוטין להיסטוריה הטרגית של משפחתה.

וייס-גוט אמרה שהיא מתמודדת לעתים קרובות עם ביקורת מצד יהודים וישראלים על בחירת מקום המגורים שלה. אם סבתה המנוחה היתה יודעת את כתובתה, "היא היתה מתהפכת בקברה" אמרה לרשת CNN. אבל השכנים שלה מסבירי פנים ואדיבים, "לא הייתה לי אפילו מריבה אחת שקשורה לאנטישמיות", אמרה.

יום השנה ה-80 לשחרור המחנה חל היום (27 בינואר), עבור וייס-גוט, שמירה על נוכחות יהודית בעיירה גם אם זעירה היא חיונית. אוכלוסיית העיירה הייתה כמעט 60% יהודית בשנת 1939 לפני הגעת הנאצים. וייס-גוט עובדת כיום במוזיאון היהודי בעיירה, ומלמדת מבקרים ישראלים על הקהילה היהודית התוססת של פעם באזור.

"אני נשאלת על ידי סטודנטים ישראלים שאני פוגשת איך אני יכולה לגור כאן?" אמרה וייס-גוט שמחקריה מתמקדים בקהילות היהודיות והפולניות בעיירה בשנים שבין מלחמות העולם. "אושוויץ נבנתה לפני יותר מ-80 שנה, אבל אושווייצ'ים מתוארכת כבר יותר מ-800 שנה אחורה", אמרה לסוכנות הידיעות היהודית AFP. היא אומרת שהעיירה היא "מקום טוב לחיות בו".

בשיחה עם CNN בחודשים האחרונים, וייס-גוט הסבירה שסבתה מעולם לא רצתה לדון בחוויותיה ממלחמת העולם השנייה. "כששאלתי אותה על אושוויץ, היא אמרה לי לצאת מהבית שלה", אמרה.

בשנה האחרונה, החיים הקרובים לאושוויץ קיבלו משמעות גדולה יותר עבור וייס-גוט. ב-7 באוקטובר 2023 היא ישבה המומה כשצפתה בסרטונים של מחבלי חמאס טובחים בתושבי העוטף.

כשהיא באושווייצ'ים, היא חשה פחד עז. הלכה לבית הכנסת היחיד בעיירה כדי להתפלל. "הרגשתי צורך לפתוח את ארון הקודש", הסבירה ל-CNN. "זה היה הרסני. כאילו, זה באמת קורה שוב?".

ובכל זאת, וייס-גוט נשארת מחויבת לחיים יהודיים באירופה, במיוחד בעיירה שאותה ניצלו הנאצים כדי ליצור את מכונת המוות הגדולה ביותר בהיסטוריה המודרנית. "מבחינתי זו הצהרה שניסו לשבור אותנו ולהכחיד אותנו, אבל הם נכשלו", אמרה על נוכחותה במקום המזוהה כל כך עם המשטר הנאצי. "אנחנו הדור שבא להגיד לא הצלחתם לא עוד".

עבור יאנוש צ'ווירוט, ראש העיר, עירו והמחנה לשעבר שבו טבחו הנאצים למעלה ממיליון בני אדם "הם שני עולמות בנפרד".

"הגרמנים בנו את המחנה באושווייצ'ים רק מטעמי לוגיסטיקה של תחבורה. הם יכלו לעשות את זה בכל מקום אחר באירופה: בצרפת, בלגיה או איטליה, כמובן שזה גרם לנו, כעיר ותושבים, להפוך לשומרים של הזיכרון הטרגי הזה שאנו משמרים בקפידה", אמר ל-AFP. אבל הוא גם אמר שלעיר יש את הזכות "להתפתח כרגיל כמו כל עיירה אירופאית רגילה".

ויטולד אורבנסקי, בן 44 יליד אושווייצ'ים, אמר שהעיירה רק עכשיו מתחילה לצאת מהצל של אושוויץ. עד לאחרונה דיברו על זה רק בהקשר של המחנה, ו"כל התמרורים רק הצביעו לכיוונו".

"היום, העיירה מתפתחת והמצב הכלכלי והחברתי של התושבים משתפר", אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP, והוסיף כי חבריו "כבר לא חשים בנטל מהעבר" כמו הדור המבוגר. אורבנסקי אמר כי מוזיאון אושוויץ, המעסיק בסך הכל כ-850 עובדים, נתפס בעיר כ"סתם עוד מקום עבודה".

גרמניה הנאצית "ניסתה להרוג את המשפחה שלי. הם ניסו להרוג את האנשים שלי. ולא רק אנשים יהודים - כל מיני אנשים. והם לא הצליחו. בשבילי זה הישג לחיות כאן", אמרה הילה וייס-גוט. "אני חייבת להודות שהיו לי ספקות לגבי זה, אבל אחרי כמה זמן אני רואה את עצמי מקימה כאן משפחה", אמרה. "זה מקום די טוב לגדל את הדור הבא ולחנך אותם לגבי סובלנות ואנטי אפליה".