ה'סולחה' עם ש"ס והפרישה הדרמטית אצל המתחרים: מנכ"ל 'קול ברמה' אריאל דרעי פותח הכל

בסוף השבוע האחרון התכנסו עובדי "קול ברמה" לשבת גיבוש מיוחדת בעיר אילת, לרגל ציון 15 שנה להקמת התחנה, שהביאה עמה שינוי משמעותי בעולם התקשורת החרדי.

לרגל המאורע הופק מגזין חגיגי ומושקע, הכולל ראיונות מיוחדים עם בעלי התחנה צבי עמאר, מנכ"ל הרדיו אריאל דרעי והמגישים הבכירים.

במהלך הראיון, התייחס מנכ"ל התחנה, אולי בפעם הראשונה, לדרמות ולנקודות המפנה המרכזיות שחוותה התחנה מאז היווסדה.

'בחדרי חרדים' מביא את הציטוטים הנבחרים מתוך הראיון שקיים חנני בלייך עם מנכ"ל 'קול ברמה' וקבוצת התקשורת "360", עו"ד אריאל דרעי.

מה באמת הבידול האמיתי בין התחנות ('קול חי' ו'קול ברמה')? אם פעם הבידול העיקרי היה אולי אשכנזי-ספרדי, נדמה שזה היטשטש עם השנים. אז מה הבידול כיום?

"אני אדבר רק על קול ברמה, ואת ההשלכות כל אחד יעשה על אחריותו. הערכים המובילים של תחנת קול ברמה, הם קודם כל מחויבות אך ורק למאזינים שלה. זה מוטבע אצלנו ברמת הסלוגן והלוגו, 'בשבילך ובשבילי'. אני אומר זאת לבעלי הרדיו צבי עמאר פעמים רבות: אתה אמנם הבעלים, אך הרדיו לא שייך לך - אלא למאזינים. אנחנו מחויבים רק להם ולא לפוליטיקאים ולאישי הציבור ואפילו לא למפרסמים".

"אצלנו האינטרס של המאזין יעלה על כל אינטרס אחר - ואנחנו נפעל לפיו, זה מה שמוביל אותנו. בתחום הפרסום, לדוגמה, נוריד ונצמצם ואף נבטל קמפיינים שלא טובים למאזינים מכל מיני סיבות, אם הם לא מספיק כלכליים או איכותיים וכשרים, הן מבחינה דתית והן מבחינת הצרכן. אנחנו נקדם נושאים שהם לא פוליטיים בעליל - לעתים אפילו נגד הפוליטיקאים שיכולים לכעוס עלינו או להחרים אותנו - אך כאלה שטובים למאזינים, כמו נושא ההסעות במגזר החרדי, בתי ספר לספרדים ועוד ועוד. זה הדבר הראשון, המחויבות למאזין".

"בנוסף לכך, בסוף נוסדנו וכך אנחנו מתנהגים היום, כרדיו שפועל מכוחו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. הוא הקים את 'קול ברמה' וקרא לו 'הישיבה הגדולה בעולם', ועד היום אנחנו פועלים לפיו במובן של להחזיר עטרה ליושנה. נשדר תכניות מוזיקה פיוטית, נרים על נס אירועים שחשובים לציבור הספרדי, נרים על נס את ההלכה הספרדית ועוד ועוד, אך הכל מתוך כבוד וגאווה למסורת הספרדית, מבלי לפגוע חלילה בעדות ומגזרים אחרים".

"והדבר השלישי: אנחנו מאמינים שקול ברמה צריך להיות פתוח 24/6 בבית מסורתי, דתי וחרדי, ומכח זה נפעל שכל התכנים יתאימו לכל המשפחה, לא רק למבוגרים ולא רק לצעירים. אם אני אומר למאזין שלי 'תאזין רק לי', אני חייב שני דברים, אחד, לספק לו את כל הצרכים שלו מבחינת המידע, החדשות, האקטואליה, המוזיקה והתרבות".

"ולכן תמצא אותנו עושים אירועים שלא קשורים לרדיו, כמו הישיבישיר, בת קול, שידורי הילולת הבבא סאלי ורשב"י ועוד ועוד, שהם אירועי קהילה. שנית, אני מחויב לעשות הכל כדי שהמאזין ייתן בי אמון. ב"ה, המאזין של קול ברמה מאמין למה שהוא שומע אצלנו, ומזה נובע כח ההנעה לפעולה שהוא בולט בקול ברמה. המפרסמים אצלנו, רובם ככולם - 99 אחוז – הם מפרסמים קבועים, וזה כי המפרסם מקבל תמורה מלאה לכסף, בגלל כח ההנעה לפעולה אצלנו, שהוא מהמובילים בתחנות הרדיו האזוריות. וזה נובע מזה שהמאזין יודע שיש לו אמון מלא בפרסום".

"מה שישמע, זה אמת. זו מין שרשרת כזאת: המאזין יודע שמה ישמע עבר את כל הבקרות ההלכתיות והאיכותיות, ואז משתמש בפרסום ומגיב לפרסום, ואז המפרסם מקבל תמורה מלאה לכסף, וכך הגלגל מניע את עצמו. אלה שלושת העקרונות שאנחנו פועלים לפיהם".

דיברת על הגאווה למסורת הספרדית. למה בשידורי האקטואליה כמעט ואין שדרנים ספרדיים? אני מסתכל על מובילי שידורי האקטואליה, וכמעט כולם אשכנזיים: יעקב גרודקה, ישראל כהן, יקי אדמקר, נועם זיגמן, אבי גדלוביץ'.

"אתה רואה היום בתקשורת הכללית, שיש לך כתבים שעל פניו נראים דתיים או ימניים, אך כשהם מגיעים לתקשורת הם הופכים להיות הכי נגד הציבור שממנו הם הגיעו. כלומר, אין שום משמעות ל'מי אתה', אלא למה אתה עושה. זה נכון שאולי בקול ברמה יש פחות שדרנים מזרחיים, אך אני חושב שהשדרנים שלנו מייחסים חשיבות עצומה לאופי המזרחי ולמסורת של יהדות המזרח. אתה יכול לראות דוגמאות לכך אפילו במהדורה המרכזית שמגיש יעקב גרודקה, שם לא מעט פעמים משודרות הילולות ותכניות מיוחדות על גדולי ישראל הספרדים, כך שאנחנו מעלים על נס את פועלה של יהדות ספרד, ואין לזה תמיד קשר למוצא של המגיש".

המגזין החגיגי שהושקצילום: באדיבות המצלם

אם דיברת על המהדורה המרכזית, בוא נדבר על מה שעד עכשיו לא דיברת עליו: לפני כחצי שנה התפרסם ב"הארץ" כי מגיש המהדורה הוותיק של 'קול ברמה', משה גלסנר, משמש בשם בדוי כיועץ תקשורת לאיתמר בן גביר. צריך לומר שעוד לפני שהתחקיר התפרסם, זה היה סוד חצי גלוי בתעשייה. ולכן אני שואל: ראשית, האם ידעת על עיסוקו הנוסף כיועץ לבן גביר? ושנית: אם ידעת ואפשרת את זה, למה הוא היה צריך לעזוב את המהדורה כשהכתבה התפרסמה? 

"לפני הכל, אני אוהב את משה גלסנר ברמה האישית, מעריך אותו מאד ברמה המקצועית וחושב שהוא אחד מאנשי התקשורת היותר מוכשרים בציבור החרדי, ואני יותר מגאה שאת רוב הדרך המקצועית שלו הוא עשה בקול ברמה, ואני גם גאה שנתתי לו לפני עשור את ההזדמנות ב'קול ברמה' להגיש את המהדורה המרכזית, שאני חושב שממנה הוא נבנה וקיבל את הפרסטיז'ה המקצועית הרחבה שלו. 

"להגיד לך שידעתי שהוא מייעץ לבן גביר? לא, לא ידעתי על העיסוק הנוסף שלו, ואני יכול לומר שגם כשהחלטנו שהוא יוצא לחל"ת, לא היתה לי ודאות מה באמת קרה, אבל הגענו להבנה שנכון יותר גם בשבילו וגם בשביל 'קול ברמה' כל עוד יש את הרעש הזה, שהוא ייצא לחל"ת עד שיתבררו העניינים. חד משמעית, לא ידעתי דבר לפני הפרסום ב'הארץ', כי אם הייתי יודע לא הייתי מאפשר זאת בשום פנים ואופן. כאמור, אני מחויב למאזין, ואם המאזינים אינם יודעים כשהם שומעים ראיון במהדורה המרכזית שיש אינטרס נסתר, זה פוגע בליבה של הפן המקצועי ברדיו. אני חושב שבסופו של דבר זכותו של אדם לפנות לאפיקים נוספים למצות את היכולות שלו, ואני חושב שברדיו, ככלי תקשורת, זה חובה להיות גלוי גם כלפי ההנהלה וגם כלפי המאזינים.

"שנים לימדו אותנו שתקשורת חרדית היא מטעם. העיתון הזה והזה יגיד רק מה שהפוליטיקאי הזה רוצה ואילו העיתון השני יתמוך בפוליטיקאי אחר, כלומר, כביכול כלי התקשורת החרדיים לא יכולים להיות עצמאיים. אבל אני רוצה לומר לך שמאז תחילת המאבק על הרפורמה המשפטית, נעשה פה בירור, ואתה רואה שההיפך הוא הנכון: התקשורת החרדית, דווקא היא היותר עצמאית. תפתח כל כלי תקשורת אחר, רדיו, טלוויזיה או אתר מסוים, ובלי לדעת מה כתוב בו - תדע מראש מה כתוב בו, כי תדע לאיזה צד הוא שייך. ואני גאה שבקול ברמה יום אחד תשמע ביקורת על שר חרדי, יום אחר מחמאות לשר מהליכוד, וביום נוסף תשמע ביקורת על תקלה או כשל שמשרד כזה או אחר עושה, כי אני מחויב רק למאזין. האם אני 'מטעם'? כן! מטעם המאזין. אצלי לא תשמע כמו בתחנות אחרות שאוטומטית אתה יודע בדיוק מה יגידו אצלנו על כל סוגיה. לדוגמה, בשבועות האחרונים תשמע ביקורת על השר בן גביר מצד אחד, ומצד שני אתה שומע אצלנו ביקורת על משרד הדתות ושר הדתות".

הרבה שנים הרדיו היה מזוהה עם הגר"מ מאזוז, אלי ישי וכו'. אחרי זה הדברים השתנו. תעשה לי סדר: איפה הרדיו נמצא היום, עם מי הוא מזוהה? ואל תגיד לי 'עם כולם', זאת לא תשובה. 

"אקח אותך לסיטואציה: בזמנו, כשחכם שלום כהן זצ"ל יצא בחריפות נגד קול ברמה, הדרישה היתה שלא לאפשר ביטוי וגיבוי למהלך של אלי ישי לצאת לדרך עצמאית ולהתמודד בבחירות 2015 באופן עצמאי עם מפלגת יחד. לדבר הזה בשום פנים לא הסכמנו. כלי תקשורת לא יכול להחרים פוליטיקאי חרדי".

"אך בתגובה, החליט מי שהחליט להחרים את קול ברמה במשך 5 שנים תמימות, לא להתראיין, לא לשתף פעולה, לא לפרסם, לא לעלות לשידור. ואז נוצרה איזושהי הבנה או תמונת מצב שגויה, כאילו אנחנו בצד אחד של המפה הפנים-מזרחית. אך התמונה הזו היתה שגויה, כי אנחנו מעריצים ומכבדים ועפר לרגליו של חכם מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים, אך מעולם לא היתה לו דרישה שלא לכבד, לראיין או לתת במה לאנשי ש"ס. הוא תמיד אמר: זה רדיו שצריך להשמיע את כולם, ולש"ס יש זכויות. אך היו כמה יועצים פוליטיים שחשבו שהדרך שלהם לצמצם את ההשפעה של אלי ישי היא באמצעות זה שיחרימו את קול ברמה. אבל אנחנו לא בצד של אף אחד אלא בצד שנראה לנו באותו זמן כנכון ומתאים למאזינים, זה הכל".

אולי תספר אחת ולתמיד, איך באמת המשבר מול ש"ס נפתר לבסוף?

"בסוף אתה צריך רק לרצות. אני זוכר חתונה שהיתה ברחובות, שהבעלים של הרדיו, צבי עמאר, הגיע אליה במיוחד מצרפת, וגם אני הייתי שם. באותו ערב היתה שעת רצון. היה מתווך בינינו לבין ש"ס, הרב ינון רביב, יחד עם יעקב גרודקה. ביחד ניהלנו סוג של משא ומתן תקופה מסוימת, וברגע מסוים, כשהגענו לאותה חתונה, הגיעה כאמור שעת הרצון. על המקום אותו מתווך, הרב רביב, הרים טלפון לאריה דרעי והוא אמר לנו: טוב, בואו ניפגש אצל חכם שלום. וכך, בעיצומה של החתונה, צבי עמאר ואני עלינו על הרכב ונסענו לבית של חכם שלום, ואחרי 5 שנים של מאבקים בלתי פוסקים, ברמה שאתה לא מחליף מילה עם האנשים המעורבים, פתאום יושב מולך חכם שלום כהן במלוא הדרו, ואריה דרעי במלוא כבודו, וצבי ואני, ופתאום אתה מבין שבסופו של דבר כולנו אחים וכולנו יהודים שומרי תורה ומצוות, ואנחנו מחליטים באותו רגע לשים את הכל מאחורה ולהתקדם. ייאמר לשבחו של אריה, שכמה חודשים לאחר מכן הוא הגיע לקבוע מזוזה בטקס חנוכת האולפנים החדשים של 'קול פליי', ופתאום חמש שנים שעברו - היו כלא היו".

מנכ"ל קול ברמה אריאל דרעיצילום: קובי שירה

תגיד, בכל העשר שנים וקצת שאתה מנכ"ל הרדיו, הרגשת מאוים פעם?

"ברמה האישית לא, אבל היתה תקופה בה היה כח משימה שהופעל נגדנו. אני יודע שזה לא דרך אריה דרעי ושהוא לא היה מעורב בזה, אך היו כל מיני יועצים שכן הקימו את כח המשימה הזה, שהמטרה שלו היתה לרסק כלכלית את קול ברמה. למשל, הם הפעילו סוג של טלפנים שהיו מתקשרים עשרות ומאות טלפונים ביום לכל מפרסם ברדיו, כדי לגרום לו להבין שלא לפרסם אצלנו. הם היו מתקשרים גם לראשי רשויות להגיד להם שלא יעשו שת"פים איתנו. בתקופה ההיא כן, הרגשתי מאוים בתשיעי לחודש, איך אצליח לשלם משכורות למחרת, כי בסוף, ההון של קול ברמה הוא הון אנושי, ואם אתה לא מצליח לשלם משכורות - אתה מאבד אותם. אך ב"ה הצלחנו לעמוד בזה, לא מעט בגלל העמידה האיתנה של הבעלים, ואני מתכוון לגיבוי מנטלי ולא לגיבוי כלכלי. בס"ד, לא היינו זקוקים לגיבוי כלכלי שלו, גם לא בתקופה ההיא".

מה האכזבה הכי גדולה שהיתה לך מאז שאתה מנכ"ל 'קול ברמה'? 

"הכישלון הכי גדול שלי הוא הכישלון בהקמת האתר 'אקטואליק'. הקמנו אתר שחשבנו שיהיה כלי נוסף ברשת האינטרנט לצד קול ברמה ומערכת החדשות וכו' וכו', והסתבר שזה בור ללא תחתית שבולע המון כסף והמון אנרגיה, והתמורה מזערית. גם התמורה ההשפעתית והרוחנית היא מאד זעומה, ואחרי שנתיים נאלצנו לסגור אותו".

איך אתה מסביר את זה? הרי יש אתרים חרדיים אחרים שמאד מצליחים.

"יש היום שני אתרים שהם התקבעו ככאלה העיקריים, והם אכן מצליחים, וכל השאר ערוצי לווין שאנשים פרטיים מחזיקים אותם. אין מקום לעוד אתר שלישי".

אוקיי. ומה ההצלחה הכי גדולה שרשומה על שמך?

"קשה להגיד הצלחה אחת, אבל אגיד אחת על 'קול ברמה'. קודם כל, העובדה שהצלחנו לשרוד ולצלוח את המשבר הגדול שהיה לנו עם ש"ס במשך חמש שנים, ולמרות הכל הצלחנו לשמור על העצמאות של הרדיו, והצלחנו לשמור על העקרונות שלנו, שלא לפגוע חלילה לא בגדולי ישראל וגם לא בפוליטיקאים שלא אהדו אותנו באותו זמן, ובסופו של יום גם לעשות שלום עם תנועת ש"ס והרב אריה דרעי שעומד בראשותה, שמאד מכבד אותנו היום ואנחנו אותו. זה היה אתגר לא פשוט, וצלחנו אותו בזכות האמונה בדרך ובזכות העובדים".

"הדבר השני, זה ההקמה של רדיו קול פליי. להקים תחנת רדיו שהיא בדיליי של שנתיים אחרי תחנה אחרת, ולייצר לה בידול וייחודיות משלה ושתהיה עם מודל כלכלי איכותי כך שהיא מצליחה לעמוד בפני עצמה, דבר שהרבה מאד תחנות אחרות לא הצליחו. יש הרבה תחנות אחרות שנפתחו כערוץ שידורים נוסף של תחנות האם, ואתה לא שומע עליהן היום".

בדיוק לפני שנה, הרדיו חווה תקופה של מתח בעת המשבר מול ההסתדרות, כשהיה ניסיון לארגן ועד עובדים. איך עברת את המשבר הזה?

"אמרתי לך, ואני אומר את זה כל הזמן לבעלים: 'קול ברמה' לא מייצר משהו גשמי. אנחנו לא מפעל לנעליים וגם לא מסעדה שמאכילה אנשים. אנחנו מייצרים מילים. ולכן, ההון של החברה, של רדיו קול ברמה, זה ההון האנושי, האנשים, האקלים, האווירה שיש בין העובדים לבין עצמם ובינם לבין ההנהלה, ולא ראיתי מעולם דבר יותר חשוב מטיפוח העובדים. ולכן, ההתנגדות שלי להקמת ועד העובדים כאן מטעם ההסתדרות היתה כפולה. קודם כל, חשבתי שהיא נולדה בחטא, כפי שהוכח בסופו של דבר בבית המשפט. ודבר שני, אני גם חושב שההסתדרות פעלה נגד העובדים באותו זמן, וזה תלוי אחד בשני: המהלך הזה נולד בחטא, מאינטרס של עובד שהדבר האחרון שעניין אותו הוא להטיב עם העובדים. הוא דאג לעצמו, וניסה באמצעות הקמת הועד להכשיר פעולות שהוא עשה, אבל הוא לא באמת דאג לעובדים. 

"ואז באה ההסתדרות ופשוט קפצה על המציאה. הנה יש לה הזדמנות לשים דריסת רגל בכלי תקשורת חרדי, והם חשבו שדרך זה הם יביאו עוד ועוד מקומות עבודה להצטרף להסתדרות. אני לא התנגדתי למהלך כמהלך בפני עצמו, אך חשבתי שהוא היה פסול, שהוא נעשה תוך עבירה על הרבה מאד כללים וחוקים, גם מצד אותו עובד וגם מצד ההסתדרות. וכך, בסיעתא דשמיא עצומה ועם ייעוץ משפטי מצוין – וכאן אני חייב להזכיר את עו"ד שי רובינשטיין, היועץ המשפטי שלנו - הצלחנו לגרום להסתדרות לסגת מהדרישה שלה, שזה דבר מאד-מאד-מאד נדיר. זה לא קורה".

ולסיום, שאלה אקטואלית: תחנת האחות 'קול חי' מתמודדת בימים אלו עם שינויים דרמטיים, שכללו את פרישתו של המנכ"ל אבי רוזן. מה יש לך לומר על צורת העבודה שלך עם הבעלים של הרדיו, צבי עמאר? 

"ראשית, המדיניות שלי היא להתמקד אך ורק בעשייה שלנו ובאקלים הפנימי של הרדיו כי על זה אנחנו יכולים להשפיע, ולא לבזבז אנרגיה על מה שקורה אצל אחרים, שאין לנו על זה השפעה. כמובן שאני מאחל לאבי רוזן המשך הצלחה בכל מה שיעשה. הוא אכן איש מוכשר שמכיר ומבין רדיו ואת תחילת דרכו הוא עשה בחממה המצוינת שנקראת קול ברמה".

"לגבי היחסים עם הבעלים, ובכלל, בכל הנוגע ליחסי מנכ״ל-דירקטוריון, אני רק יכול להודות ולהלל את בורא עולם שהעניק לי יחסים מאוד מיוחדים עם הבעלים צבי עמאר ונציג הבעלים יואל מדאר, יחסים שאני חושב שכל מנכ"ל יכול וצריך לשאוף ולהתקנא בהם.

"המערכת הזאת מבוססת על סמכות מלאה ויד חופשית שהבעלים והדירקטוריון מעניקים לי ולצוות המנהל של הרדיו, שכולל את דוד שעיו, רפי אוחנה, ישראל כהן ויעקב גרודקה, ובקול פליי את יואלי דיקמן, משה דאודי, גבי כץ וכמובן עוזר דרוק. זאת לצד הטלת אחריות מלאה על התוצאות של ההחלטות שאנחנו מקבלים, אם זה בנושאים כלכליים, אם זה בנושאי תוכן ואם זה בנושאים מבניים וכח אדם.

"השילוב הזה של אחריות מלאה מול סמכות מוחלטת, נובע קודם כל מהאישיות המיוחדת של צבי עמאר, מהבגרות הניהולית שלו ומהעובדה שהוא רואה ברדיו נכס רוחני וצוואה קדושה של מרן הרב עובדיה זצ"ל, לפני שהוא רואה בו מקור לרווח כלכלי. אבל כמובן שהסמכות הזאת נובעת מהידיעה שהרדיו עבורי, עבור המנהלים ועבור כל אחד ואחת מהעובדים והעובדות, הוא לא רק מקום עבודה אלא בית ממש. ועל הבית שומרים. על הבית נלחמים. על הבית נאבקים שהוא יצליח. והוא מצליח".