הציבור הכריע: זו מילת השנה בעברית

בימים אלו שבהם כולנו עוקבים בציפייה ובדריכות אחרי שחרור החטופים ומייחלים בכיליון עיניים לחזרתם של כל החטופות והחטופים משבי חמאס בעזה, הצביע הציבור בהמוניו בסקר האקדמיה ללשון העברית - ובחר את המילה חֲטוּפִים למילת השנה (45%). המילה גְּבוּרָה הגיעה למקום השני (11%) והצירוף הֻתַּר לְפִרְסוּם – למקום השלישי (10%).

השנה הזאת, שנת המלחמה הקשה והארוכה בתולדותינו, הייתה גם שנה שבה הרגשנו לעיתים שאין לנו מילים. ובכל זאת במהלך השנה התבלטו מילים שמשקפות את המציאות: הכאב, הצער, הכעס, הגאווה, ההתעלות והכרת הטובה למי שחירפו את נפשם. המילים שנבחרו למקומות הראשונים מייצגות את המכלול הזה.

בשנת תשפ"א (שנת הקורונה) נבחרה המילה מָטוֹשׁ, בשנת תשפ"ב – המילה טִרְלוּל ובשנת תשפ"ג – המילה בּוֹלְעָן.

על מילת השנה – חטופים

חָטוּף הוא אדם שנלקח פתע פתאום ביד זרים בכוח הזרוע ובכוונת זדון, לעיתים לשם מיקוח להשגת רווח.

במקורות העברית שימשו בדרך כלל המילים שבוי ואסור (או אסיר) לציון מי שנלקח ביד צר: "לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ" (ישעיהו סא, א). בעת החדשה החלה לשמש גם המילה חטוף בהקשרים אלה, במיוחד במקרים של התפרצות לחייו של אדם תמים ונטילת חירותו ממנו.

על המילה גבורה

המילה גְּבוּרָה מציינת בעיקרה כוח וחוזק. בעל גבורה נקרא במקרא גִּבּוֹר, בדרך כלל בהקשר צבאי, "איש חיל", ובמיוחד מהדהדת קינת דוד על שאול ויהונתן: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" (שמואל ב א, יט).

בדבריהם הידועים הוסיפו חכמי המשנה למילה גיבור משמעות של חוסן נפשי: "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ", וכיום המילים גיבור וגבורה רגילות בפינו לא רק בהקשר של כוח וחוזק, אלא גם – ולפעמים בעיקר – בהקשר של אומץ ועוז רוח.

על הצירוף הותר לפרסום

הצירוף 'הותר לפרסום' גדש למגינת הלב את כותרות העיתונים שבוע אחר שבוע בשנה האחרונה. 'הותר לפרסום' הוא קיצורו של צירוף ארוך יותר: הותר שם (של חלל) לפרסום או דבר־מה (בעיקר ידיעה חסויה) לפרסום. הצירוף 'הותר לפרסום' מחסיר בכל פעם פעימה מן הלב הגם שהוא הפתיח לידיעה הקשה ולא הידיעה הקשה עצמה.