מה שלא השיגה המחאה השיגה האמונה והתקווה | טור דעה

לפני כמה חודשים, סמוך לראש השנה תשפ"ה, הייתה לי הזכות לשדר, יחד עם  מירב לשם גונן אימה של החטופה דאז רומי תחי', באחד מהערוצים הגדולים בישראל.

כמה התפעמתי ויצאתי מגדרי כששמעתי ממנה דברים כה נכוחים, כה מלאי אמונה ותקווה, וכה מאחים ומאחדים, דווקא ממי שכבר מזמן ניתנה לה ולשכמותה לגיטימציה, תקשורתית בודאי, להגיד מה שהיא רוצה על מי שהיא רוצה, כי היא הרי אמא של חטופה (נשמע מוכר?!). נכון, אין אדם נתפס על צערו ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. אבל היא הייתה קרן אור באפלה. קרן אור?! קרני אור הוד והדר.

שוחחנו לאחר מכן. ויום למחרת כשמעט התפנה לי זמן כתבתי לה לאמור; 
מירב יקרה, היתה לי הזכות פשוטה כמשמעה לשבת לצידך בפאנל ההצלה אתמול. דברייך הנכוחים נגעו לליבי. שוחחנו קימעא בשל אילוצי לוז. אך באמת ששמעתי וגם השמעתי מעט מהרבה.

כדרכי בקודש לדבר הרבה על החטופים. ובכל תוכנית. מול כל הציבורים בישראל  לרבות הציבור החרדי שמגלה אמפתיה שלא מעלמא הדין. וכאיש הלכה מובהק שמשמיע ברמה את דעת ההלכה אותה פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לשחרר כל מה שזז רק להחזיר אותם.

כתבתי הרבה על הנושא. ואגב גם הכתי על קדקדם (מטאפורית כמובן) של הטוענים שיש ללמוד מלקחי העבר ולא לשחרר. והסברתי באר היטב מדוע אין לזה קשר ושהכישלון לא היה בעצם השיחרור. אלא מההתעלמות המזויעה מהעובדה שמאז השחרור הם שבו לסורם (כצפוי) מבלי תגובה הולמת מצידנו.

יותר מאשמח ליידע אותך שיש לך כתובת. ומכל הלב. וגם ברמת המאקרו אם למעגלי שיח ולכל ענין שאדרש. באהבה ומכל הלב ושוב מאוד התחברתי לצורה בה העברת את המסרים ומקריאתך הכנה לאחדות השורות כי בלעדיה אין מהיכן להתחיל לפתור את בעיותינו...

חזקי ואימצי ושאי ברכה לשנה טובה שנת גאולה פשוטה כמשמעה ושנזכה לחגוג את השיבה מאוקטובר בקרוב. לימינך תמיד ראובן זכאים

היא השיבה לי לאחר כמה ימים (כמובן מתוך התנצלות על האיחור בתגובה הגם שלא היה לי בדל תרעומת חלילה. כי כזו היא!!) וזה לשונה מילה במילה אות באות;
ראובן היקר,
ריגשת אותי מאוד עם המילים שכתבת
סליחה שפספסתי אותם ואני עונה רק עכשיו
שנה טובה חדשה ושונה שתהיה לכולנו
שנדע לחבר את הלב ורק אז את הראש
שנדע לשמור על הערכים החשובים שלנו
ונראה אחד את הנשמה של השני
שמחתי להכיר ושמחתי לשמוע את הדברים
מעריכה את דבריך ושמחה שכתבת לי!
מירב

ואני השיבותי לה בדברים הבאים:
שבוע טוב
שנה טובה וגמר חתימה טובה
תודה על דברייך.
גם בראש השנה בתפילות  ובשעת התקיעות שמסמלות בין היתר יציאה לחירות כמו תקיעות השופר של שנת היובל. ובעיקר באמרנו מתיר אסורים כיוונתי בפירוש על החטופים והחטופות
 וגם עלה ברעיוני רמז נאה
תשפ"ה=
תהיה
שנת
פדיון
השבויים.

כמובן מאז המשכנו בכל דרך ובכל במה להתפלל ולהזכיר את החטופים כולם.

עד לבוא היום הגדול של אתמול! בו למרות המורכבות הגדולה באמת!!!! הרשנו לעצמנו מעט להתרווח מעט, לראות לאחר ציפייה מורטת עצבים, את האור שבקצה המנהרות בחסדי שמים בניסי ניסים בשובן של 3 החטופות וביניהן רומי! ובקרוב אצל כל שאר החטופים.

כתבתי למירב בהתרגשות את הדברים הבאים; 
מירב יקרה!!
יחד עם כל עם ישראל זכינו אתמול לראות בהגשמת חלומך חלומנו בשובן של 3 החטופות וביניהן ביתך רומי היקרה. דוד המלך שורר בתהילים: "שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים" וזה בדיוק מה שחשנו והרגשנו  כשצפינו בלב פועם והולם ובעינים דומעות בשובן הביתה. 

האמת האמת שלגבייך לא היתה זו הגשמת חלום גרידא, שכן עשית הכל בכל מכל כל גם בימים הכי אפלים ומייאשים, להרגיש את החלום הזה כמציאות חיה ואמיתית המתרחשת לנגד עינייך. והיופי הגדול שזכית להוביל ולסחוף את כולנו, עד הרגע האחרון, אחרייך בלהט אמונתך שהיתה כה מוחשית וניתנת למישוש. והכי חשוב והכי מפעים! שלא נתת לרגע, לאף אחד בעולם, ולאף מצב בעולם, לגרור אותך לקחת צד נגטיבי. תמיד דיברת חיובי ותמיד דרשת אחדות, וטענת ובצדק רב שרק אחדות תביא לנו אותם חזרה הביתה. התרגשנו, בכינו ושמחנו יחד איתך על ההתאחדות מחדש עם רומי המופלאה והמדהימה ביתך, אחותינו. מתוך ידיעה שכל מה שעשית מכאן הגיע בדרכי התת מודע ויצר מעגלים מעגלים שהגיעו אפילו לבור התחתיות בו שהתה רומי ובלי ספק חיזקו והפיחו בה ובחטופים כולם רוח חיים ותקווה.

אני כל כך מתרגש ושמח לגלול למעלה ולקרוא מה שכתבתי לך לפני ראש השנה וגם אחריו. שתי שורות תפסו את עיניי;

בהודעה ראשונה איחלתי לך ולנו והתפללתי שנזכה לחגוג את השיבה מאוקטובר!
ובהודעה השניה כתבתי תשפ"ה ראשי תיבות ת'הא ש'נת פ'דיון ה'שבויים. וברוך השם שזכינו לכך!

נאחל לרומי האהובה התאוששות והחלמה ואת כל הטוב שבעולם. ויקויים בה בכם ובכל עם ישראל הפסוק בתהילים (צ) "שמחנו כימות עיניתנו שנות ראינו רעה, יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם" וכמובן שנזכה לראות בשיבת כל החטופים והחטופות לציון ברינה ולגאולה שלימה במהרה אמן!!

מכל הלב והנפש, ראובן זכאים