מלחמת הנפשות ? בפרשת תולדות

כמו תאומים הם פועלים תמיד באותה סביבת חיים.
אבל כמו באג פנימי במערכת- הם תמיד מושכים לכיוונים הפוכים עד שאינך יודע מי אתה בכלל.

רבקה הרגישה את זה היטב-
את ההתרוצצות בבטנה.
היא דאגה מאוד, הלכה לדרוש את האלוקים ונרגעה רק כשנאמר לה:" שני גויים בבטנך"

רבקה חששה שבקרבה שוכן ילד הפכפך, דו פרצופי, חסר עמוד שדרה, רוקד על כל החתונות- רגע רוצה להתפלל ומיד אחכ סוגד לאלילים. משתוקק לאלוקיו וגם-צמא דם. לא טוב. לא יפה.

כשהבינה שאין זה אחד. אלו שניים בקירבה, אלא שהם שונים במהותם- נרגעה.

כדאי וצריך לערוך היכרות עם השחקנים המרכזיים של חיינו- שתי הנפשות שלנו:

נפש בהמית- הטבע האנושי האנוכי, הדואג לקיום המציאות העצמית ולא מתחשב בסביבה.
ונפש אלוקית- אלטרואיסטית, שואפת לנתינה, לעשייה חיובית וקירבה לבורא.

יש לנו כאן מסר של תקווה-
אם גמלנו חסד עם הזולת מכל הלב ורגע לאחר מכן ריכלנו- זה לא ההפכפכיות שלנו, אלא שני הגויים שבקרבנו, המנוגדים, המתרוצצים ומתקוטטים על השליטה במציאות החיים שלנו.

האתגר-לזהות את הקולות בתוכנו. זו אינה מתת קל אלא מיומנות הנרכשת במשעולי החיים. האם נדע להקשיב לסטטוסקופ הלב?

שבת שלום, אסתי